בירוקרטיה על פי מקס ובר

בירוקרטיה-וובר

ארגונים פורמאליים הם תופעה היסטורית חדשה יחסית: אומנם ארגונים היו קיימים לאורך כל ההיסטוריה. אבל ההגדרה שלהם ככאלה היא תופעה מאוחרת. וובר בהיותו סוציולוג, משפטן והיסטוריון הוא היה גם מנהל, אדמיניסטראטור ומערוב בבנייה של ארגונים ובירוקרטיות. הוא גם היה הראשון שניסה לנסח את המאפיינים של הבירוקרטיה. וובר מתעניין בארגונים כחלק מסוציולוגיה פוליטית, כחלק ממערך שליטה, כמבנה של שליטה. לוובר יש סוגים שונים של שליטה, והזכרנו את זה כשדיברנו על האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם:

1.ארגון כמבנה של שליטה : וובר מדבר על ארגון במבנה של שליטה. הוא מחלק לשניים-שליטה וסמכות. כשהוא מדבר על שליטה מתייחסת ליכולת של א' לכפות את רצונותיו של ב' מתוך כוח הזרוע שאין בה התנגדות, ואילו סמכות ע"פ וובר זו שליטה לגיטימית שהנשלט מקבל את הדרישה או את היכולת של שולט לתכתיב, הנשלט מקבל את הדרישה או היכולת של השולט להכתיב כדבר לגיטמי.

2.שליטה מתחלקת:

   *מקורות לגיטימציה לשליטה: כריזמטית- תכונה אנושית שמושכת אחריה אנשים אחרים שיוצרת פעולה אמוציונאלית, שיש בה משהו ממגנט. יש מנהיגות שהיא מטבה כריזמתית ומעוררת םעולה אמוציונאלית שמעוררת אחריה רגשות. מסורתית למשל המלך. הכוח שלו נובע מהמסורת. העברה מאב לבן. למשל חלק מהמנהיגים הדתיים יש להם כוח והמצליחים לשלוט בקהל שלהם מתוך הכריזמה שלהם., לגלית-רציונאלית  יכולת שליטה לגיטימית. אני לא מפעילה כפייה, אבל אני מפעילה סוג של סמכות, והנקודה המרכזית היא הלגיטימיות של סמכות וסוג הסמכות נגזר מהכללים של המקום ולכן היא נקראת סמכות לגאלית יכ היא נגזר מהכללים.על חוקים שמקובלים במקום.

3.הבירוקרטיה- דפוס ארגון המבוסס על סמכות לגאלית-רציונאלית לא מזיק שתהיה לך כריזמה, ולא מזיק שתהיה מסורת שתעמוד לצד שולט, אבל המקור, הסיבה שבגללה אנחנו מצייתים לארגון זו האמונה המשותפת בלגיטימיות של הכללים שמאפיינים את הארגון. בירוקרטיה היא סוג של ארגון שמתבסס על סמכות לגאלית רציונאלית.

4.טיפוס טהור במה בירוקרטיה נבדל מסוג אחר של ארגון? וובר מייצר עבורנו מכשיר, מכשיר מתודולוגי, שנקרא טיפוס טהור שבוחן את זה, שבאמצעות כלי זה אנחנו עורכים השוואה, זה כמו סרגל שאנחנו מכניסים לו תכונות ומאפיינים ובודקת במה הבירוקרטיה של כל מקום דומה או שונה מהטיפוס הטהור של בירוקרטיה. איך הבירוקרטיה הישראלית או הבריטית נכנסת בסרגל של הטיפוס הטהור. הסרגל הזה אינו אידיאלי ואינו טיפוסי, אין אך ארגון במציאות שמתאים בדיוק לטיפוס הטהור-הסרגל של וובר, הם נכללים בתוכו כקרובים מאוד וקרובים פחות. התכונות של הבירוקרטיה שוובר מונה עוזרות לנו לנתח את הארגונים. זה מכשיר ניתוחי, הוא אינו אידיאלי ולא צריך לשאוף אליה, ויש לו הרבה ביקורת עליה אבל הוא יעיל בהכרח.

וובר מציע לנו טיפוס טהור של בירוקרטיה. הטיפוס הטהור הזה הוא לא טיפוסי, אין כמוהו במציאות והוא לא אדיאלי. זה לא מתכון לניהול יעיל בכלל. אלא רק כלי שבאמצעותו מנתחים  ארגונים והוא יעיל לניתוחים. וובר לא הציע לנו מתכון אידיאלי שיש לשאוף אליו אלא דרך מחקרית. זו המתודולוגיה שוובר בוחר בה ע"מ לנתח. כי אם עושים ניתוחים השוואתיים כ"כ רחבים אז צריך קטגוריות מוסדרות להשוואה.