סיכומים: מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה

Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה

סוציולוגיהכלכלית מציגה חשיבה סוציולוגית על מושגים וחוקים כלכליים. היא תחום חדש שמתגבש מאז מחצית שנות ה80. הסוציו של הכלכלה היא בכלל לא תחום חדש. מאז ראשית הסוציולוגיה – מרקס, דירקהיים וובר, ספנסר זימל ואחרים – תמיד עסקו בכלכלה. התיאוריה של מרקס, מאבות הכלכלה, ספרו החשוב ביותר עוסק בקפיטל, ההון. ספר כלכלני במלוא המובן. עוסק בהיבטים המרכזיים שמדע הכלכלה עוסק בהם. וובר עסק גם הוא, ספרו המרכזי הוא "כלכלה וחברה" גם הוא רואה בכלכלה את אחד התחומים המרכזיים שהסוציולוגיה צריכה לעסוק בהם. הסוציולוגיה מאז ומעולם עוסקת בכלכלה. היא המוסד החברתי שמארגן את הייצור של הסחורות והשירותים, את החלוקה והצריכה שלהם. זה מרכיב חשוב בכל סדר חברתי. החברה מתארגת במידה רבה סביב נושא הייצור (מרקס ואסכולת פרנקפורט). הבנה של כל חברה מותנית בהבנת הכלכלה שלה. הסוציולוגיה מבקשת להציע אלטרנטיבה להבנת הדינמיקה הכלכלית בהשוואה להבנה שמציע מדע הכלכלה.

סוציולוגיה בנויה במידה רבה על ביקורת על דמות ההומו אקונומיקוס. האדם שאנו רואים לא משנה מאיזו פרדיגמה הוא אדם חברתי. הכלכלנים מסתכלים על האינדיבדואל ממקסם התועלת והסוציולוגים מסתכלים על האינדיבדואל כחלק מאינטראקציה מבנה או מערכת יחסים.

סוציולוגיה כלכלית כביקורת הפרספקטיבה הכלכלנית:

· הנחת ה"הומו אקונומיקוס" – אינדיבדואל ממקסם תועלת.

· הנחת החברה כשוק.

הסוציולוגיה הכלכלית היא במידה רבה ביקורת על הפרקפסקטיבה הכלכלית.

האדם הכלכלי, ההומו אקונומיקוס הוא אינדיבדואל ממקסם תועלת. כאשר הכלכלנים מנסים להסביר התנהגות הם מחפשים את התועלת שמפיק היחיד מההתנהגות שלו.

ישנה הנת יסוד שיש מידע מלא על כל האפשרויות הפתוחות, כל הדרכים שיכלו להבחר . האדם הרציונלי יכול לחשב מה תהיה התועלת שתופק מכל אחת מהבחירות שהוא יכול היה לעשות והוא תמיד יבחר בדרך שתניב לו את התועלת האינדיבדואלית הגבוהה ביותר.

בעולם של היום כמעט כל החלטה שאנו עושים מתבצעת במידע חסר. רמה מאד גבוהה של אי ודאות ומכריחה אותנו לקבל החלטה במצב של העדר אינפורציה מלאה. הסוציולוגים מניחים שהיא אף פעם לא קיימת ולא משנה מאיזו גישה נסתכל, אנשים לא פועלים כאינדיבדואלים, אנחנו מייחסים הרבה משקל לנורמות ולערכים, לניהול רושם, אינטראקציות. ההסברים להתנהגות האנושית בסוציולוגיה מגוונים ומורכבים הרבה יותר.

המסגרת הרחבה השניה שמאפיינת את הכלכלה היא דימוי החברה הכלכלני לשוק. כל היחסים החברתיים, כל האינטראקציות הן של חליפין שבהן שני הצדדים מנסים למקסם את התועלת ובסוציולוגיה ואנתרופולוגיה כל מי שעוסק בכלכלה מניח שגם השוק, נחזור לגירץ, מדבר על שוק של סחורות. הוא אומר שגם בשוק הזה אנשים לא ממקסמים תועלת במובן שהם תמיד יקנו את המוצרים הזולים והטובים ביותר. הרבה פעמים הם יחזרו לאותו מוכר קבוע שלהם. יש המשכיות בין העסקאות, יש יחסים חברתיים שחשוב לנו לשמר לא רק בגלל תועלת חברתית אלא בגלל גורמים נוספים. אי אפשר לצמצם הכל למובנים של יחסי חליפין.

בשנים האחרונות בגלל הפיכת הדיסציפלינה הכלכלית לכלכך דומיננטית, יש צורך רב להציע אלטרנטיבה לדרך החשיבה הכלכלית. בבסיסי הסוציולוגיה הכלכלית עומד מושג שפותח ע"י כלכלן דווקא קרל קולני (?) – Embededness – רעיון של משוקעות. מושג שאומר שהכלכלה איננה מעוגנת רק במוסדות כלכליים של ייצור צריכה והון אלא בשורה ארוכה של מוסדות חברתיים שמעצבים אותה. אפילו מחירים. (חזרה מסודרת יותר:) מוסדות כלכליים (ייצור, צריכה, הצבר הון) לא מעוגנים רק בהקשרים כלכליים אלא הם תמיד משוקעים בתוך מוסדות ותהליכים חברתיים. למרות שהיה כלכלן היה ביקורתי כלפי מדעי הכלכלה ואופן התפתחותה. טען שאסור להפריד בין תהליכים כלכליים לתהליכים אחרים.

בספרו הוא מתאר את ההפרדה שנוצרת בין הספירה הכלכלית לבין ספירות אחרות. הטיעון שלו סוציולוגי מאד מסוג ההבנייה החברתית.

הכלכלה היא עולם סגור עם חוקיות בפני עצמו, ישנם חוקי כלכלה שאי אפשר להפר אותם, חוקי ברזל והתהליכים הכלכליים מנותקים מתהליכים חברתיים אחרים. בעצם כל התהליכים הכלכליים ועצם ההבחנה בין תהליך כלכלי ללא כלכלי היא תוצר של הבנייה חברתית של המציאות. העובדה שאנו חושבים שיש תחומי חיים כלכליים, ההפרדה היא כשלעצמה תוצאה של תהליך חברתי שאומר שזה יהיה תחום העיסוק של דיסציפלינה מסוימת וזה של אחרת.

הסוציו הכלכלית ברובה לא מתווכחת עם הכלכלהמ בכלל אלא עם הפרדיגמה הכלכלית הניאו קלאסית. שמתמקדת שהומו אקונומיקוס ומגדירה את התועלת של האדם כהגברת ההנאה וצמצום הסבל. התועלתניים מניחים שכל אדם באשר הוא שואף להגברת ההנאה וצמצום הסבל במונחים אינדיבדואליסטים.

התועלת היא העבודה המושקעת במוצר. העבודה יוצרת תועלת והיא גורמת לערכו של המוצר הסופי.

מה מאפיין שוק? חליפין, קבלת החלטות למקסום תועלת בתנאי אינפורמציה מלאה.

עסקאות בתנאים של אינפורמציה מלאה הן מאד מצומצמות.

יש מצב אי ודאות הולך וגובר לגבי טיב הסחורה ולגבי המחיר האמיתי (פרוייקטים ציבוריים שקשה לתמחר). כמעט אף עסקה אינה קורית בתנאים של מידע מלא. הכלכלנים מגדירים את העדר המידע וטוענים כי במקומות שאין מידע מלא עשויים לקרות כשלי שוק. אם אנחנו פועלים בהתאם להתליך מקסום תועלת והתוצאות לא טובות.

כשיש כשל שוק אי אפשר לצפות להתנהגות רציונלית מצד השחקנים. המידע אינו מלא ולא ניתן לקבל את ההחלטות הרציונליות ביותר.

לא לכולם יש את אותה אינפורמציה ואותה כמות של האינפורמציה.

ביקורת הכלכלכה הניאו ליברלית

· ביקורת הנחת השוק החופשי

· ביקורת הדיון בשוק העבודה

· טענת המשוקעות Embeddedness

הסוציולוגיה הכלכלית מערערת על התפיסה של השוק החופשי, לא כולנו פועלים באותו שוק וחשופים לאותה אינפורמציה.

יש ביקורת סוציולגית רחבה על מושג ההון. מבחינת הכלכלה הכוונה היא להון מטריאלי (כלכלי). דיברנו בעבר (דרך בורדייה) על הון תרבותי ובהקשר של רשתות חברתיות גם הון חברתי (שיוך חברתי, להמצא במיקום מפתח בחברה, עמדה מקושרת, קשרים ומיקום חברתיים הופכים כשלעצמם לסוג של הון).

אותן הנחות יסוד שיש לנו על חוקי השוק, מושגים שאנחנו מקבלים כמובנים מאליהם. למשל – צמיחה כלכלית – תאונות דרכים, מלחמות, זבל תורמים לה. הם מייצרים משרות, צורך בפיתוחים חדשים. כולנו הופכים לעבדים של הצמיחה הכלכלית. לא שואלים דבר על המהות של מושג הצמיחה. הסוציולוגיה הכלכלית לוקחת את המושגים של כסף, הון, שוק ושואלת לגביהם שאלות. לפתוח אותם ולראות את הנחות היסוד העמוקות בתוכן המושגים האלה נוצרו. לנתח ולשאול את השאלות מנקודת הבמט הקונפליקטואלית – מי מרוויח מהאופן בו המושגים האלה ממוסדים ומומשגים, מי מרוויח מהפריזמה דרכה אנו תופסים את המציאות.

סיכומים

Tuesday, April 24, 2012

מבוא לסוציולוגיה -סיכומים: סוציולוגיה של הכלכלה

No comments:

Post a Comment