חלוקה ל"מזרחי" ו"מערבי" ע"פ פרדיגמת הבנייה החברתית

חלוקה ל"מזרחי" ו"מערבי" ע"פ פרדיגמת הבנייה החברתית:

הייצור הזה של שתי קבוצות בינאריות, מערבי ומזרחי, זה מה שמעניין אותנו.הבנייה חברתית של מציאות במובן הפרדיגמתימופיע כאן כי שיש לנו הרבה מאוד קבוצות עם מאפיינים תרבותיים שונים אבל בהקשר היסטורי ספציפי מתחילים לחשוב כאן על שתי קבוצות בינאריות ששונות זו מזו אבל הומוגניות כל אחת בתוך עצמה אפילו שהן מורכבות ממלא מלא קבוצות.כל הניתוחים שנהגו לעשות לגבי העבר, כל המחקרים שנעשהו בעניין הזה של מזרחי ומערבי או אשכנזי זה  כאלה של פירוק כי הקבוצות בתוך הקבוצה הגדולה הם מאוד שונות ביניהן, הרומנים, הגרמנים, האוסטרים שכולם נחשבו מערביים היו מאוד שונים זה מזה. העיראקים, המרוקאים והתוניסאים גם שונים זה מזה אבל כולם נתפסים כמזרחים.והשאלה שלנו היא שאלה של סיכוי, הסיכוי של העיראקים העשירים שנתפסים כחכמים יותר,מתקדמים יותר, מערביים יותר, היה להם יותר סיכוי. או סיכוי דומה לזה של האשכנזים כי הם תאמו למאפיינים המערבים. והסיכוי של מי שנתפס כמזרחי היה פחות גבוה. במילים אחרות, צריך לדבר פה במונחים של סיכוי.במונחים של סטטיסטיקה והסתברות. נוצרה היררכיה כאן, בקונטקסט המקומי, התמסד והתארגן והתקבע בקונטקסט של מדינת ישראל. זה משהו שהתמסד בתוך ההקשר שבו מערביות הוגדרה כמתאימה יותר, חשובה יותר, יוקרתית יותר לתנאים של הארץ. זו חבילה תרבותית, שנובעת מהתפיסה הקולוניאלית.

יהודה שנהב, חוקר נוסף שיש לו ספר חשוב שנקרא יהודים מערביים. שעוסק שהדקה-התהדקות בדת ההיפך מחילון. הוא טוען שהאופן שבו הממסד בארץ תפס את הנושא של חיבור, זה הנושא הדתי. התפיסה הממסדית הייתה כדי להיות יהודי יותר טוב עליך לנהוג ע"פ החוקים של יהדות אשכנז. ובמובנים של יהדות טובה יותר הם טענו כי יש לחזק את המסורת היהודית , ואז היו נשלחים שליחים מארץ ישראל לעיראק, איראן, כדי להעצים ולחנך את הדתיות בסגנון האשכנזי של המזרחים כחלק מיצירת המכנה המשותף שיאפשר לכולם להיכלל תחת המטרייה של הציונות.שהנושא של הממסד הציוני הקולט, החלק הדתי בו תפס את יהדות האשכנז כמתאימה יותר ושיש לחנך את יהדות המזרח כמו יהדות המערב.

כיצד נבנה סדר חברתי שיוצר היררכיות בלי שמישהו התכוון או ייצר מזימות איך לפצל ואיך ליצור היררכיות אלא בגלל ההגדרה של המצב, של המערביות ושל מודרניות כמשהו שאליו צריך לשאוף ממנו נגזרו כל מיני פעולות שיצרו היררכיה חברתית של מזה יהדות טובה יותר.

לסיכום, עזיזה שואלת במאמרה כיצד נבנה סדר חברתי שיוצר היררכיות מבלי שמישהו יזם את זה. זה נגזר מתוך תפיסה של מערביות שאליה אנחנו צריכים לשאוף .התפיסה של אי שוויון גזעי או אתני אומרת שיש מכאניזמיים תרבותיים שמעצבים את האופן שבו אנחנו חושבים ואת התפיסות שלנו על היכולות, איכויות והיוקרה של האחר. והתפיסה התרבותית הזו מתרגמת לאי שוויון שחוזר ומשעתק את עצמו ומאוד קשה לנו להשתחרר מהתבניות התרבותיות שיש לנו בראש.