סיכומים בהיסטוריה: עליית הפאשיזם באיטליה

סיכומים בהיסטוריה: עליית הפאשיזם באיטליה

נסיבתית, בסוף מלחמת העולם הראשונה באיטליה יש נסיבות פוליטיות בהן המיתוסים קונים את ההמון:

·         הסוציאליסטים במשבר פנימי, למרות הנצחון בבחירות.

-          כוחם עלה בסוף המלחמה בגלל שהם דגלו בניטרליות במהלך המלחמה. רב הקהל באיטליה בסוף המלחמה תמך בסוציאליסטים.

-          התחלקו לשניים: המקסימליסטים/מהפכנים: רוצים לעשות מהפכה כמו ברוסיה. הרפורמיסטים: לא רוצים לתת למהפכנים ליצור קואליציה כדי שלא תהיה מהפכה.

-          בבחירות הסוציאליסטים נצחו אך לא ברב מוחלט ולכן לא הצליחו ליצור קואליציה.

·         נצחון נבגד – חוזה לונדון לא כובד:

-          הבריטים והאמריקאים הבטיחו לתת לאיטלקים המון שטחים.

-          הלאומנים האיטלקים רצו את טרנטו, בולצאנו, דרום טירול, מזרח איטליה וטרייסטה (איזורים איטלקיים). הם רצו גם איזורים נוספים

-          בפועל, האמריקאים לא נתנו להם מה שהם רצו.

-          התחיל מירמור אדיר => למה היה כדאי להלחם במלחמה ולהפגע כ"כ קשה אם לא קיבלנו כלום?

·         מוסוליני ודנונציו היו שניהם באותו מחנה שרצה להצטרף למלחמה.

·         גבריאל דנונציו – הגיבור הלאומי (טייס מטורף שנפגע בעין, הקים את הקומנדו והרס חצי צי אוסטרי).

-          הקים לגיון: הלך לבד עם אנשיו (שלקחו נשק מהצבא) לכבוש את פיומה. הגנרל האיטלקי לפני פיומה מקבל פקודה שיעצור את דנונציו כדי שלא יתחיל בלאגן. לא עבד לו, הצבא הצטרף לדנונציו וכבשו את פיומה.

·         דנונציו המציא שני דברים שיועברו לפשיזם:

-          עקרון המנהיג: היה לו רטוריקה מדהימה.

-          המיתוס של הסגנון הפוליטי הפשיסטי: והוא בנה את המיתוס של סורל בצורה חיה.  

·         מוסוליני מעכב את דנונציו: יושב באיטליה ומתכתב עם דנונציו => דנונציו רוצה לכבוש את רומה, אבל מוסוליני מעכב אותם כי הוא ידע שדנונציו יקבל את כל הקרדיט וזה ישמיד אותו פוליטית.

ארגון התנועה הפאשיסטית כתנועה פוליטית לוחמת ברחובות – איך הפשיזם מתגבר על הסוציאליזם:

·         אלימות גואה: התקפות של הפאשיסטים על בתי העם הסוציאליסטים (מועדון תרבות של הסוציאליסטים). הסוציאליסטים ניסו להלחם אך לא הלך להם.

·         הארידיטים: בגרעין הקשה של הפאשיסטים היו ארדיטים 'נועזים' (יח' הקומנדו של הצבא האיטלקי – משוגעים אמיצים שחלקם יצאו מהכלא וגוייסו לצבא במלחמה). אחרי המלחמה הם היו משועממים והצטרפו לפאשיסטים.

·         השנתיים האדומות: הסוציאליסטים נהיו יותר פעילים בדרכם למהפכה. עשו המון שביתות ונראה שהמהפכה מתקרבת.

·         האליטות מתחברות לפאשיסטים: האליטות התחילו לפחד מהשמאל והם חברו לאספסוף הפאשיסטי כדי לעצור את הסכנה שבהפכה הסוציאליסטית.

·         המשטרה והצבא היו קשורים הרבה יותר לפאשיסטים: סיפק קצת נשק, קצת צבא וכו'.

4 המשתנים שהעלו את הפאשיזם:

·         הסוציאליזם במשבר פנימי – תקועים פוליטית ולא מצליחים ליצור קואליציה.

·         הנצחון הנבגד – אכזבה מאי כיבוד הסכם לונדון.

·         פוליטיקה אלימה של הפאשיסטים: הצבא והמשטרה עוזרים לפאשיסטים.

·         תמיכת האליטות בפאשיזם: הסוציאליסטים (וקצת אנרכיסטים) החליטו לתפוס את התעשייה: תפסו כמות אדירה של מפעלים והמשיכו לייצר מה שייצרו. חלק גדול מהמפעלים היו לייצור נשק.

-          רוה"מ של איטליה מפשר ומגיע להסכם: החזרת המפעלים תמורה לזה שנציגי פועלים יישבו בהנהלות המפעלים. => המשמעות: ביטול עקרון הקניין הפרטי, הפועלים מחליטים על המשכורות של עצמם.

-          הסוציאליסטים באמת עזבו את המפעלים => והתמיכה של האליטות הכלכליות בפאשיזם עלתה לכמעט 100%.

התחלת מלחמת אזרחים:

·         הדבר גרם להתפתחות אדירה של הפאשיזם על כל איטליה.

·         התחילה מלחמת אזרחים.

·         המצעד על רומא 1922: הפאשיסטים החליטו לפלוש לרומא ולהשתלט על השלטון: המונים התחילו לנוע לכוון רומא בצורה לא הכי מאורגנת.

·         מוסולוני נסע לנפולי (למקרה שזה לא יעבוד ואז הוא יוכל לברוח לשוויץ).

·         המלך ומשמרו מכריזים על מצב חירום, וחושבים לתת פקודה לצבא לפתוח באש ולעצור את הפאשיסטים. המלך מהסס ומחליט להזמין את מוסולוני כדי לקבל את ראשות הממשלה.

·         מוסולוני עולה לראשות הממשלה ומבקש את 3 משרדי בטחון הפנים.

·         אילו המלך היה מחליט להתנגד לפלישה, הם היו עוצרים את הפאשיסטים.

·         מוסולוני "תגידו למנהל התחנה שהרכבת תצא בזמן" => הולך למלך ברומא ואומר לו: אני צריך את הממשלה, המשטרה, ומשרד הפנים ובתמורה הוא מבטיח למלך שהוא ירגיע את המצב.

·         המצב באיטליה נרגע, אבל מוסוליני יודע שהוא מיעוט וחייבים לשנות את החוק.

·         הצ'רבו: מוסוליני והימין מחוקקים את החוק הבא: מי שיהיה לו את הרב הראשון יקבל 2/3 מהפרלמנט.

·         1924: בבחירות הפאשיסטים מרמים וזוכים.

·         רצח הסוציאליסט מטיאוטי: תראו מה שעשיתם לא רק שעשיתם את חוק הצ'רבו, עוד רימתם בבחירות? כעבור שבוע הוא נרצח (לא בפקודת מוסוליני).

·         כל מי שלא פאשיסטי, מחליט לצאת כצעד מחאה מהפרלמנט. (טעות פטאלית).

·         מוסוליני כמעט מאבד את השלטון ומתחיל לחשוש => הלאומנים מעודדים אותו ואומרים שיהיה טוב.

·       ב-3 בינואר 1925 הוא מכריז על דיקטטורה, הורג את האופוזיציה.