סיכומים בהיסטוריה: מגמות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה

סיכומים בהיסטוריה: מגמות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה

הונגריה:

·         חלק מהקיסרות האוסטרו-הונגרית.

·         אחרי המלחמה הונגריה איבדה חלק גדול המשטח, מהאוכלוסייה (נשארו ברומנייה, ביוגוסלביה, ועוד)

·         פרשה מהקייסרות:

·         מיכלי קרולי לא הצליח להחזיק מעמד בגלל המהפכה הקומוניסטית.

·         המהפכה הקומוניסטית במארס 1919: בלה קון, יהודי, קומוניסטי, הרומנים הצליחו לכבוש חלק גדול מהונגריה וטרנסילבניה. מי שהפיל את בלה קון זה הימין השמרני (לא הפאשיסטי).

-          אדמירל אורקי: הפך להיות כמו האוצר של אוסטרו-הונגריה, למרות שלא הייתה קיימת. אנשיו חיסלו את הקומוניסטים בהונגריה. וכן, את הליברלים וכוחות פוליטים שלא אהבו.

-          שנות ה-30 קונגוס

-          אורוטי: נתן את הטון. חברה לגרמניה. הלכה למלחמת העולם השנייה עם גרמניה.

-          אחרי המפלה של גרמניה במלחמה היא חברה לבריה"מ ונעשתה קומוניסטית.

·         היתה אנטישמיות גואה: אייכמן.

אוסטריה:

·         סוציאל-ימין. סוציאל-דמוקרטים.

·         בימין הקיצוני: נאצים.

·         בשמאל הקיצוני: קומוניסטים.

·         אחרי מלחמת העולם הראשונה, שלטו הסוציאל-דמוקרטית.

·         מרד קומוניסטי ב1934: דוכה ע"י דולפוס הפאשיסטי. פאשיסט שלא רצה את ההתקרבות של גרמניה.

·         דולפוס חשב שגרמניה מסוכנת לאוסטריה.

·         המרד הנאצי: רצחו את דולפוס, אך דיכאו את המרד הנאצי.

·         עלה שושנינג: בקושי רב עצר את הנאצים.

·         הלחץ הגרמני גבר: ועשו משאל עם שהוביל לאנשלוס.

·         כך נגמרה הרפובליקה האוסטרית שהייתה מאוד לא יציבה.

פולין

·         מדינה שקמה בחזרה אחרי ש130 שנה לא הייתה קיימת (בסוף המאה ה-18 חולקה).

·         תנועות לאומיות (היו כמה) הצליחה להקים מדינה ריבונית.

·         בהנהגתה קמה על ידי יוסף פירסוצקי, קצין, סוציאליסט.

·         הייתה הרבה אנטישמיות: הוא שנא את היהודים מספיק, אבל לא יותר מדי (פלגשו הייתה יהודייה). (גם הראשונה של מוסלוני)

·         פולין הקימה את המוסדות ההיסטוריים מחדש (פעם היו בוחרים את המלך): בנובמבר 1918 הקימו את הרפובליקה.

·         סיין: הפרלמנט הפולני => ייצוג יחסי גבוהה מאוד. היו המון מפלגות ושסעים.

·         פולין נכנסה לעידן המודרני עם קשיים מבפנים ומבחוץ: גרמניה ורוסיה הבולשביקית.

·         מערכת עם צרות והתפלגויות פנימיות ולחץ עז מבחוץ מבטיח רעות => פולסוצקי הלך הבייתה והתחיל משבר כלכלי, אינפלציה, דברים רעים מאוד עד 1926ץ

·         ב1926 פירסוצקי חזר לשלטון, החייה שוב את המדינה: בעזרת הצבא, ומלכים חכמים.

·         1920: מלחמה בין פולין לרוסיה הבולשביקית: סטלין הגיעה לורשה שכמעט נפלה (לטרוצקי זה היה משמעותי מאוד כי הוא רצה לחדור למרכז אירופה), פירסוצקי ניהל את הקרבות בורשה וניצח. התווך הבריטי עזר.

·         מיעוטים בפולין:

-          פולין נשארה עם שטח גדול במזרח בו לא היו פולנים: בלארוסים, יהודים, ליטאים, אוקראינים וכו'.

-          הבירה ההיסטורית של ליטא, וילנה, נשארה בתוך פולין.

-          הפרוזדור הפולני: חבל ארץ שהולך לים הבלטי ומסתיים בדנציג (אוכ' גרמנית). בכל מערב פולין מיעוט גרמני גדול.

·         המפלגה : היו לאומיים שלא נתנו לגיטימציה ללאומים.

·         פירסוצקי מת ב1935. הצבא השתלט על פולין. הנהיגו חוקה קואפריטיבית בדומה למודל הפאשיסטי האיטלקי (אך בלי המשאבים והפיתוח של איטליה).

·         הקימו בדנציג נמל פולני, דבר שיצר מתח נוסף עם הגרמנים.

·         ידעו שתבוא המלחמה.

צ'כוסלובקיה:

·         צ'כוסלובקיה: המדינה היחידה שהצליחה לתפקד (הבדיחה אומרת: בצ'כוסלובקיה יש צ'כים, גרמנים, רוטנים, וכו'. רק היהודים היו צ'כוסלובקים.)

·         המיעוט הגרמני בצ'כוסלובקיה: רצו להתאחד עם גרמניה. בסופו של יום ב1934 פורקה צ'כוסלובקיה.         

·         שלטו מאוחר יותר פרו-גרמנים.

יוגוסלביה:

·         האיזור הזה הפך להיות שדה משחקים פוליטי: הוסייבטים דרך המפלגה הקומוניסטית, הגרמנים עם התמיכה שלהם ועוד => בפועל בתחילת המלחמה הדבר גרם לפירוק יוגוסלביה.

·         הגרמנים נכנסו, למרות שלא רצו בכך, אבל על הדרך הם נכנסו לשם.

·         חלק העבירו לאיטליה. היתר נשאר כשטח כיבוש גרמני.

בולגריה:

·         הייתה הרבה אלימות פוליטית במלחמה.

·         אימרו: תנועה לאומנית מקדונית. שחקן משמעותי ליד בולגריה. למקדוניה לא הייתה מדינה מאז אלכסנדר מוקדון. הם השפיעו על צפון יוון, על בולגריה, על יגוסלביה ועוד.

יוון:

·         1924: יוון הפכה לרפובליקה.

·         1936: החזירו את המלך.

·         מלוכה שחזרה למלוכה.

רומניה:

·         היו המון פאשיסטים, לא כ"כ הייתה דמוקרטיה.

פינלנד:

·         אחד המקומות הבודדים שאכן הייתה שם דמוקרטיה.

·         היה מלחמת אזרחים בין ה"לבנים" לבין מישהו אחר, הלבנים ניצחו והשליטו דמוקרטיה.

·         היה מרידות רבות: 1931, מרד קומוניסטי, 1932 מרד פאשיסטי ועוד.

·         מנרהיים: שבדי במוצאו (יש 8% שבדים בפינלנד), פיני בלאומיותו, הנהיג את פינלנד למלחמת אזרחים במלחמת העולם ה-2 ושם התפרקה הדמוקרטיה.

המדינות הבלטיות (אסטוניה ועוד שניים)

·         מדינות שהלכו והפכו למדינות עם שלטון אוטוקרטי שדומה יחסית לשלטון הפאשיסטי.

·         חוקות דומות לחוקות הפאשיסטיות.

אלבניה

·         רב האוכ' מוסלמית.

·         מדינה הוקמה כמדינה עצמאית. כרפובליקה, אחרי ההשתחררות מהאימפריה העות'מאנית.

·         מצאו נפט. כולם התנפלו: היוגוסלבים, היוונים, בסוף איטליה הפאשיסטית כבשה אותה.

·         1924 הנשיא באחד המשברים, הפך למלך => רגרסיה פוליטית. המלך זורג ה-1.

סיכום התנועה הכללית באירופה ערב מלחמת העולםהשנייה

·         4 סוגים של מבנים פוליטיים בעולם =>

א.      מעט מאוד דמוקרטיות ליברליות.

הדמוקרטיות רק במערב (צרפת, שוויץ, בלגיה, הולנד, אנגליה, אירלנד (חלקית, בגלל המאבק עם בריטניה, המדינות הסקנדינביות (דנמרק, שבדיה, נורווגיה).

ב.      מדינות טוטאליטאריות: גרמניה, איטליה הפאשיסטית.

ג.        מדינות אוטוריטאריות: הרב המוחלט.

ד.      מדינות המשתייכות לאימפריות: הודו (תחת אנגליה), המזרח התיכון (תחת מנדט), אמריקה הלטינית, ועוד.