סיכומים בהיסטוריה: אמריקה הלטינית במאה ה-20

סיכומים בהיסטוריה: אמריקה הלטינית במאה ה-20

·         המדינות באמריקה הלטינית רוצות לאמץ את הטוב מכל דבר: בריטים, צרפתים ואמריקאים. הניסיון לערב את שלושתם לא עלה בטוב. במאה ה-19 יש המון ניסיונות להפוך את המדינות להיות דמוקרטיות יציבות מבחינה כלכלית. בד"כ זה ממש לא הלך:

-          מלחמות אזרחים: לדוג' אורגוואי. נלחמו כל המאה ה-19 עם עצמם.

·         הקולוניאליזם הצרפתי באמריקה הלטינית – פלישה למקסיקו והמלכת מקסימיליאן: (1860 ומעלה)

-          ברקע מלחמת האזרחים בארה"ב. דוקטרינת מונרו משנת 1823, שדיברה על אי התערבות אירופאית בכל היבשת האמריקאית, לא הייתה אקטואלית, כי האמריקאים היו עסוקים בלהרוג אחד את השני. הבריטים שולטים בקנדה.

-          הפלישה לא צלחה אבל נותרו כמה מושבות צרפתיות.

·         האירופאים התחילו לחזור להתעסק באירופה.

·         נפוליאון פלש לספרד והחליף את המלך. ברגע שלא היה מלך בספרד התחילו מלחמה מטורפת בשטח הכבוש.

·         ניצחו הלטינו-אמריקאים: חוזה דה-סן מרטין, חוזה ארטיגס, וכו'.

·         ההתערבות הבריטית.

·         בפורטוגל

·         האימפריות באמריקה הלטינית:

א.      האימפריה הברזילאית: נפלה בגלל שחרור העבדות.

ב.      האימפריה במקסיקו: החזיקה מעמד מעט מאוד זמן. הצרפתים ניסו להקים אימפריה ב1883 אבל המקסיקנים ניצחו אותם.

כלכלה במגרש הפוליטי: פער אדיר בין עניים לעשירים יוצר פוליטיקה קוטבית

·         מדינות מפותחות: צ'ילה, ברזיל (בדרך לOECD), ארגנטינה.

·         מדינות פחות מפותחות: ניקרגואה,  האיטי.

·         פער בין עשירים לעניים:

-         עשירון עליון עשיר מאוד, עשירונים תחתונים עניים מאוד. מעמד ביניים קטן.

-         מדד ג'ייני גבוה מאוד: בברזיל 0.6 (60% מההכנסות אצל 20% מהאוכ')

·         משאבי טבע אדירים, שעם פיתוח נכון יכלו להביא לרווחה רבה.

מקום הפוליטיקה:

·         מורשת קולוניאלית – הפוליטיקה בידי האליטות: לפי המורשת הקולוניאלית (גם הספרדית וגם הפורטוגלית) אין מקום לעם בפוליטיקה. הפוליטיקה בידי האליטות.

·         מבנים פוליטיים יציבים יותר: צ'ילה, ברזיל, ארגנטינה. המדינות היציבות היו אוטוקרטיות. הפן הדמוקרטי היה רק בתוך האליטה עצמה.

·         אין מלחמות בינ"ל - אין בעיה של אתניות, דת, שטחים. המלחמות הם בפנים.

·         הבעיות הפוליטיות נובעות בשל החריפות הגבוהה של הפער הכלכלי.

·         הגירה מטורפת כשיש בעיות כלכליות בין מדינות.

·         בתחילת המאה ה-20 הדברים מתחילים להסתבך: יש מודרניזציה. יש תיעוש. יש עיור. יש הגירה אירופאית לאמריקה הלטינית (בד"כ מהפריפריות העניות).

·         המהגרים מביאים איתם את האידיאולוגיות של העניים: סוציאליזם וכד'.

·         הדברים האלו מתחילים להפעיל לחצים של העם על המערכות הפוליטיות.

·         בעשור הראשון של המאה ה-20 (סביב מלחמת העולם ה-1) מתחילים לתת יותר זכויות פוליטיות לעם.

·         התוצאה: בד"כ הדבר מוביל לכוון של פופוליזם. צורה פוליטית דיפוזית שיכולה לכלול בתוכה תשובות לצרכים החברתיים (יש הרבה עניים ומעט עשירים), ומצד שני יש לחצים של זהות לאומית. אין זמן ויכולת להצליח לענות על הדרישות של ההמון => ולכן יש פופוליזם רב.

·         הקיטוב ברב המדינות: אליטות לבנות עשירות, שחורים (שעלו מאפריקה), אוכלוסיות אינדיאניות מקומיות שכולם עניים.

·         קיטוב פוליטי מוביל לאלימות פוליטית: התפרצויות רבות של ההמונים.

·         דוגמת המהפכה המקסיקנית: מהפכה של 7 שנים, שבסופה רצחו את הנשיא, גבתה מחיר של מאות אלפי אנשים.

·         הסכנה של ההתפרצויות האלימות, מביא לפתרון הפופוליסטי כפתרון כדאי יותר.

·         הקמת מדינות לאום:הקמה מסיבית של מדינות לאום (לא משנה עם יש לאום או אין לאום).

·         הציר הכלכלי: ריבוד מעמדי אדיר בגלל הפער בין האליטות להמון.

·         תהליך המודרניזציה בא לידי ביטוי בשכלול המערכות הפוליטיות ופיתוחם.

·         שינויים דמו-חברתיים כלל-עולמיים המשפעים על אמריקה הלטינית: עיור לעומת צמצום בסקטור החקלאי. 

·         הגירה: עד 1933 במשבר העולמי הכלכלי היה הגירה אדירה לאמריקה הלטינית.

·         למה דמוקרטיזציה לא אוחזת באמריקה הלטינית כמו שהיא אוחזת באירופה (לדוג')?

-          תרבויות פוליטיות שונות.

-          קיטוב פוליטי שהוא התוצאה של הקיטוב הכלכלי-חברתי.

-          שאלת הזהות: אנשים של אירופאים רואים עצמם כאירופאים, אבל באמריקה הלטינית לא הייתה זהות כה משמעותית - לאומית.

·         הדמוקרטיות, בגלל התנאים האלו, הופכות להיות לא יציבות. אי היציבות הפוליטית מגיעה לכוונים של מהפכה.

·         לאומיות היא פעמים רבות מופנת נגד ארה"ב.

·         המרידות האנרכיסטיות נכשלו לחלוטין:

·         איום המהפכה: האליטות השולטות מפחדות יותר ויותר, ההמון הולך וצובר כח ומפעיל לחצים. מה עושות האליטות?

·         תפקיד הצבא: הכנסת שחקן פוליטי משמעותי שאופייני רק לאמריקה הלטינית. במאה ה-20 לא היו מלחמות בין-לאומיות באמריקה הלטינית. בגלל שהמדינות הם מדינות לאום, קיימים צבאות של גיוס חובה (בגלל שזה חלק מתהליך הסוציאליזציה). לצבא אין באמת מלחמות או דברים לעשות, אז הצבא הולך לכוונים פוליטיים. באמריקה הלטינית יש הרבה מאוד מהפכות צבאיות.

-          הצבא כגורם מייסד: הצבאות יוצרו כדי להלחם נגד ספרד, ולפי מיקומם קבעו את גבולות המדינות.

-          החשש הגדול מאוד מהפכה גרם לצבא לחזור שוב ושוב ולהציל את הפוליטיקה בהשתלטות.

-          המפלגות השולטות הפכו לשלוט בצבא.