Sunday, April 15, 2012

סיכומים בהיסטוריה: מהפכות באמריקה הלטינית


סיכומים בהיסטוריה: מהפכות באמריקה הלטינית

על המהפכות – מהפכות שקורות, אבל אין שינוי בכלל למודל החברתי ובדרך כלל גם אין שינוי במבנה הזהות:
·         המהפכות באמריקה הלטינית לא עבדו: מצד שני, לצבא היה תפקיד מייסד, ולכן היה קשה להתנגד למשטר.?
·         מעגליות המהפכות: הצבא לא יכול לשלוט באמת בעם, גלי דמוקרטיזציה, אין השתלטות וחוזר חלילה.
·         טיעוני המהפכנים: מהפכה משחררת: מספקת את הזהות, והאימפריאליזם מנצל אותנו.
·         המהפכה המקסיקנית (1910-1921) מהפכה ששימרה את מבנה ההיררכיה: דוגמת החברה המקסיקנית עד 1911: תמיד שמנסים לעשות מהפכה, מורידים את השלטון אבל האליטה עולה שוב פעם והאליטות ממשיכות לשלוט במדינה.
·         קשה להקים דמוקרטיה יציבה, בגלל שבכל פעם שיש ערעור על המשטר, הצבא משתלט על העניינים => הדבר גורם לבעיה עצומה: למרות המהפכות, הלחץ הולך לצובר תאוצה => ההמון עדיין לא מצליח.
·         בוליביה 1942: תנועה סוציאליסטית, לאומנית מנסה לעשות מהפכה. אבל שוב לא מצליחים לעשות מהפכה. במאה ה-21 בוחרים בבוליביה נשיא אינדיאני שרוצה לדבר בשם האינדיאנים ואומר שהמדינה שייכת להם ולא ללבנים שהם האליטות.
·         קובה (1960) – פידל קסטרו: כח אליטה קטן מצליח לסלק את הדיקטטורה הצבאית. אנשי הגרילה בהנהגת פידל קסטרו, ואנשי גרילה משתלטים על המדינה בלשון מהפכנית. מדברים על שני נושאים:
-         שינוי מעמדי.
-          קהילות זהות (קובה הייתה עצמאית מתחילת המאה). הקובנים הרגישו שיש עצמאות מדומה. שדוגרי האמריקאים שולטים בקובה.
היחס בין המערב לאמריקה הלטינית
·         תיאוריית התלות: התלות הכלכלית של אמריקה הלטינית (באספקת חומרי גלם) מביאה תלות תרבותית-רוחנית במערב אירופה וארה"ב.
-         חדירת רעיונות הליברליזם, המהפכה הצרפתית והאמריקאית.
-          חדירת המרקסיזם והאנרכיזם.
-          התלות יוצרת יחסים מורכבים.
-          ברית בין האליטות הכלכליות באמריקה הלטינית לבין הפוליטיקאים. העניים נשארים עניים.
המהפכה בקובה:
·         האינטרסים של האליטות, המסגרת של המלחמה הקרה והחשש שיהיו מעברים לצד השני => נבואה שמגשימה את עצמה.
·         הקובנים פוגעים באינטרסים האמריקאים (האליטה ששלטה בורחת לארה"ב ופועלת משם).
·         ארה"ב מנסה לארגן הפיכה: מפרץ החזירים. הניסיון נכשל.
·         קסטרו וכו' (שלא היו כ"כ קומוניסטים) פנו למי שיכל לתת עזרה => לבריה"מ ומתפתח משבר הטילים.
·         קובה, מוחרמת ע"י ארה"ב (ונפגעת כלכלית בצורה אנושה).
·         קובה עוברת לצד הקומוניסטי.
·         קובה עוררה פחד במערב שמדינות נוספות "יעברו צד".
·         תגובה של הצד השני של הקיטוב: בעלי הברית של ארה"ב, האנטי קומוניסטים המקומיים, כולם ראו בכל תסיסה איום כאילו הולכת לפרוץ מהפכה קומוניסטית. היה פחד אדיר.
·         התפתחה ה"דוקטרינה לבטחון לאומי" של הצבא, וחוגים שמרניים לאומיים: נגד כניסת הקומוניזם לכל מדינה.
·         מקסיקו לדוג': יצרו סוג אחר של מיסוד (השלטת המרות האזרחית על הצבא) וכך לא היו הרבה מרידות יחסית למדינות אחרות.
הפופוליזם:
·         הנוסחה המנצחת אחרי המשבר הכלכלי הגדול (1930) => עקרון ביניים: שלטון פופוליסטי. מצליחים ליצור קואליציות רחבות מאוד.
·         יוצרים אשלייה שהחברה כולה תעבוד בכוון מסוים, מבלי לחדד את הקיטוב האדיר שקיים בעם.
·         שילוב לאומיות וסוציאליזם (לא מרקסיסטי).
·         הפעלת הפופוליזם לא דורשת תקציב.
-          דוג' ג'טוליו ורגס בברזיל: איש צבא שהיה באליטות הלבנות של ברזיל. איחד את העם.
-          דוג' פרון בארגנטינה: התרשם ממוסליני והיטלר. איש צבא שעשה הפיכה לנבחר בבחירות חוקיות ב56. ניסה לשנות את הזהות ולגבש אותה יחד. התייחס לבעיות הסוצי-כלכליות בכך שלא נכנסו למלחמת העולם ה-1 ונהנו מהייצוא המשמעותי של הדברים.
פופוליזם שמטרתו היא קצרת טווח: נותנים "מתנות" ודברים שעוזרים לגיוס העם (חינוך, בריאות, וכד'.
·         דוגמאות של הפופוליזם:
-          דוג' קרדינס (מקסיקו), נשיא המדינה, שהגיע לכפרים נידחים במקסיקו שהיו מנותקים לחלוטין => נתפס כאירוע היסטורי. היה שואל מה הבעיה בכפר? היה מביא איזה פר קטן ופעם ראשונה בהיסטוריה עשו מה שביקשו ממנו => מניפולציה אדירה על אנשים חסרים קול ותודעה פוליטית שעבדה מעולה!,
-          אשתו של פרון הייתה נותנת מתנות לילדים, שעד היום זוכרים את זה.
-          קורה היום אצל הוגו צ'ווז בונצואלה.
·         במרכז: המון סמלים, והמון רעש, בלי פתרון אמיתי לבעיות.
·         הפופוליזם עבד מעולה על פשוטי העם (פחות על העשירים מן הסתם) => דרך מעולה לרכוש את לב ההמון בחברות משוסעות.
אין פתרון לבעיות היסוד: דוגמת צ'ילה:
·         לא פתר את הבעיות היסודיות בכלל: דוג'מת צילה. ב-1970 נבחר נשיא מרקסיסטי בבחירות דמוקרטיות (בלי נשק, בלי מהפכה): הייתה מדינה שומרת חוק. ניסה לעשות חוקית מהפכות => הלאים את הנחושת, חינוך שווה לכולם (ילדים עניים לבתי הספר של העשירים).
·         התוצאה => הפיכה צבאית (שלא הייתה רק בגלל ההתערבות האמריקאית).
·         עליית פינושה: שלטון דיקטטורי.
ההפיכות הצבאיות של שנות ה-70 – תקופה אכזרית
·         ההפיכות הצבאיות הקודמות לא באמת שינו הרבה. פרון: חזר והיה נשיא שוב בפעם השלישי. ושוב, הפיכה צבאית.
·         המהפכות האלו היו משמעותיות יותר:
-          היו פגיעות משמעותיות בניסיונות למהפכה: חיסלו המון אנשים (סטודנטים, ראשי התאגדיות וכד').
·         לאט לאט היו ניסיונות להתחיל בדמוקרטיה.
·         קרבות בין הצבאות והגנרלים לבין קבוצות גרילה.
·         דמוקרטיה בברזיל: מאוד מצליחה.
·         הדמוקרטיה בארגנטינה:
·         ניקרגואה: סיפור דומה עם התערבות אמריקאית ישירה שהביא למלחמת הקונטרסט.
·         קולומביה: נשמרה המסגרת הדמוקרטית (למרות סוחרי סמים, מחתרות לבנים אלימות שרוצים לחסל את השמאל, וגרילה השולטים בחלק מהשטח.)
·         פרו: "השביל הזוהר" - כח גרילה מאואיסטי שאיים על קיום המדינה. המדינה כמעט קרסה כלכלית בגללם. טענו שכל התרבות הקפיטליסטית שהולבש על פרו הוא לא מתאים. 

No comments:

Post a Comment