סיכומים בהיסטוריה: התוצאות הפוליטיות של מלחמת העולם הראשונה

סיכומים בהיסטוריה: התוצאות הפוליטיות של מלחמת העולם הראשונה

יש להבין שחלק מהסיבות למלחמת העולם הראשונה נוצרו תוך כדי המלחמה, ולא רק לפניה. התהליכים עצמם יוצרים תוצאות וסיבות נוספות לדברים שנוצרו אח"כ, ולא ניתן להפריד בין הדברים.

(1)     שליפן

(2)     התחרות הימית, שקשורה לתחרות הקולוניאלית. ההתפשטות הקולוניאלית באפריקה ומיקוד התפיסות האסטרטגיות הביא בעזרת טכנולוגיות של אז למיקוד מאוד חזק בקיום ציים גדולים. דיברנו על כך בעבר בהקשר של מלחמת רוסיה יפן. הרוסים לא הצליחו להתמודד במלחמה נגד היפנים, חלק מהעניין היה חשיבות הצי. כך גם הרובד האחרון של האימפריה הבריטית היה תחנות ימיות שהיו קיימות בכל העולם. היו להם נמלים בעלי חשיבות אסטרטגית בכל מעבר ימי חשוב, לדוגמא, גיברלטר, תעלת סואץ (הדרך האימפריאלית לאוקיינוס ההודי, עורק החיים של האימפריה הבריטית), קייפטאון, סינגפור, פורטלנד וכו'. חלק מהמירוץ הקולוניאלי היה ניסיון של מדינות אחרות להשיג דברים דומים, בהצלחה פחותה לעומת בריטניה. הצי הלבן האמריקאי – החלו גם הם לבנות צי מלחמה. מלחמת ספרד-ארה"ב פורצת בגלל פיצוץ באחת האוניות האמריקניות בנמל הוואנה. עד היום ויכוחים מי הטמין את הפצצה.

אך התחרות החשובה ביותר הייתה התחרות בין גרמני הלבין בריטניה. הגרמנים על סמך התעשייה המפותחת שלהם צי מאוד גדול, ולוחצים להעלות את רף ההגבלה שלהם הקבוע בהסכמים כל הזמן. אך הציים שלהם גם מתאפיינים במודרניות גדולה מאוד. הדבר מאוד מפחיד את הבריטים, ומסתבר שהיו לכך תוצאות מרחיקות לכת. מסתבך בכל מיני צורות, ולמעשה הדבר לא בא לידי תוצאה מובהקת או פתרון.

האימפריה העות'מנית והקשר עם גרמניה. העות'מנית בתהליך התפוררות פוליטי, וגילתה חוסר יכולת לעבור תהליך מודרניזציה פוליטית. בתחומים אחרים, בעיקר בצבאי, דווקא כן עברה תהליך כזה, בהשפעה גרמנית מכרעת. הם ציידו את הצבא ואימנו אותו. הדבר "החזיק" את האימפריה העות'מנית כך שהחזיקה מעמד עד סוף מלחמת העולם הראשונה, תחת התמודדות מיידית שהייתה אמורה לקרות לה. מה שהיה נראה פתור לכאורה (בהתמוטטות של העות'מנית) לא נפתר כל כך מהר, וגם היה רקע לטרגדיות שונות, כולל רצח העם הארמני.

מערכת הבריתות: הגוש הגרמני-אוסטרו הונגרי חצה את אירופה מצפון לדרום. אך מבחינת זירות של אינטרסים, הגוש הגרמני השתלט על הבלקנים, למעט סרביה ומונטנגרו. יש מאחורי זה היגיון כלכלי: שווקים לתעשייה הגרמנית ההולכת וצומחת לקראת מלחמת העולם הראשונה. ההתעצמות התעשייתית מתבטאת בכל – גרמניה לקראת מלחמת העולם הראשונה הופכת להיות מעצמה תעשייתית אף גדולה מבריטניה, כי התעשייה היא באיכות מדעית גדולה מאוד, והאוניברסיטאות גדולה מאוד.

הגרמנים מפתחים מושג חשוב מאוד : "ארלזץ" – מתחילים לפתח תחליפים לתוצרים טבעיים. לדוגמא, תעשיית הפלסטיק, תעשיית הגומי המלאכותי. אך הדבר החשוב ביותר – המצאתו של פריץ הבר (יהודי זוכה פרס נובל), שהמציא תחליף לניטרנטים. החומר חשוב כי הוא חומר הדשן הטבעי החשוב ביותר ערב מלחמת העולם הראשונה, וחשוב מאוד על מנת לדשן את אדמות אירופה, כך שתיווצר חקלאות שתוכל לפרנס אוכלוסיות גדולות. כמו כן, אפשר להפיק מכך חומרי נפץ, וזהו היה המקור המרכזי לתעשיית חומרי הנפץ, חומר נחוץ ביותר כמובן לצורך ניהול מלחמה.