סיכומים בהיסטוריה: סיבותיה הפוליטיות והכלכליות של מלחמת העולם הראשונה
הקדמה על ארה"ב:
·
מלחמת האזרחים (1860) לא פרצה בגלל עבדות אלא בגלל
·
מלחמת העולם ה-1: הותקפו ע"י גרמניה.
·
מלחמת העולם השנייה.
·
הרפורמיזם: תכונה משותפת של המערכת האמריקאית והאנגלית => מכונס
בחוקה.
1. התיקונים לחוקת
ארה"ב: אמנדמנס
"התיקונים" הוספות ושינויים שבאו לייצג את רצון ה"עם האמריקאי".
2. מאפיין
טריטוריאלי-היסטורי: הנסיבות איפשרו
לארה"ב התפתחות טריטוריאלית וכלכלית. ההתפתחות הייתה מהמערב למזרח. לא כמו
אירופה, בה בגלל חוסר משאבים וטריטוריה הייתה הגירה המונית ושאיפה לצאת החוצה.
ארה"ב הגיעה להתפתחותה ההמקסימלית רק בתחילת המאה ה-20 (כאשר ניו-מקסיקו וכד'
הצטרפו לשטח ארה"ב).
-
דוג' קליפורניה: חיפוש הזהב הביא נהירת אנשים לקליפורניה שלא הייתה
תחת שלטון מערבי (אלא ע"י ילידים)
-
קניית אלסקה מרוסיה: הרוסים יישבו ח
3. מנגנון רפורמה דינמי
ויציב: חוקה יציבה (ששרדה
שנים, לא כמו הרבה אחרים) עם שינויים קלים. בחוקה:
-
חלוקה פדרלית עם הפרדות ברורות.
-
שתי שיטות ייצוב: דמוגרפית וגיאוגרפית. יוצרים מנגנון איזונים ובלמים
שלא מאפשר השתלטות ע"י מדינות אחרות.
התמודדות אמריקאית: איך השלטון המרכזי הולך ומרכז
את המערכת כולה ע"י חקיקה
·
קבלת החוק האמריקאי: סוגייה סבוכה ביותר על רקע מלחמת האזרחים.
האמריקאים התגברו על אי-קבלת החוק, באמצעות חקיקה ואכיפתה.
·
מס הכנסה פרוגרסיבי: כלי מרכזי למימון, כלי לניגוח מתנגדים (שאז היו
בעלי ממון), כלי לצדק סוציאלי.
·
בגלל חוסר הכפיפות לחוקים, התפתח קפיטליזם אכזרי וכוחני בין
אינדיווידואלים. האמריקאים
·
שבירת מונופולים. בתחילת המאה ה-20 הייתה ארה"ב מאופיינת בפערים
סוציו-אקונומיים אדירים: מחד, אוכלוסיות ילידים, מאידך עשירים שהגיעו מאירופה וניצלו
את המשאבים הטבעיים. היו מונופולים מטורפים (רוקפלר, מורגן וכד').
·
מלחמת ארה"ב-ספרד:
בסוף המאה ה-19 דוקטרינת מונרו באמת נהיית משמעותית במלחמה עם ספרד (לפני זה היא
הייתה בעיקר בגדר הצהרה): ספרד החזיקה בקובה ופורטה-ריקו. ארה"ב החליטה
להתערב בעצמאותה של קובה שניתנה לה ע"י ספרד (לארה"ב הייתה זכות להתערב
בה). היא פרצה במלחמה עם ספרד. ארה"ב לחמה לצידה של קובה, הפיליפינים, פורטה
ריקו כנגד הספרדים וכו' ובסוף המלחמה שלטה בהם.
·
כריית התעלה: ארה"ב עשתה מניפולציה לפנמה כדי שתפרד מהאיחוד עם
בוליביה באמצעות הקדחת הצהובה: לאמריקאים היה תרופה לקדחת, שהובילה ליכולת לחפור
את התעלה. אסטרטגית וכלכלית מדובר בצעד משמעותי מאוד שנותן יתרון אדיר
לארה"ב.
·
עד תחילת המאה האמריקאים הגיעו לכמעט כל מדינות אמריקה הלטינית:
-
הדבר עשה דימוי של אימפריאליזם אמריקאי. "ינקיס גו הום" כמו
שנהגו להגיד אנשי אמריקה הלטינית.
·
מערכת פנימית בארה"ב: השיטה הרובית, הפיזור הדמוגרפי והטריטוריאלי
מחלישים מאוד את המערכת הפוליטית. המערכת נבנית בתחילת המאה ה-20 כנשיאים כריזמטים
ומוכשרים (לדוג' רזוולט). המפלגות ידעו לקלוט אוכלוסיות חדשות גדולות. אין
בארה"ב תנועות ייחודיות (אין תנועה מרקסיסטית).
·
מה עושים עם שטחים שארה"ב משתלטת עליהם? (דוג' מלחמת
ארה"ב-פיליפינים: האמריקאים הפעילו
יד קשה מאוד, יחסית דוג' קיצונית) בגדול: האמריקאים רוצים רק להקים שלטון ומוסדות
דמוקרטים.
2 מאורעות היסטוריים
פוליטיים חשובים (אך פריפריאלים) טרם מלחמת העולם הראשונה:
·
המהפכה במקסיקו (1917-1920): מהפכה אדירה שנהרגו בה 900,000 איש. הקימה
שלטון של דמוקרטיה חד-מפלגתית במקסיקו. ניתן מקום קטן לאופוזיציה. המשטר החזיק
מתחילת שנות ה-20 עד תחילת שנות ה-2000. (היום בדרך להיכנס ל-OECD)
·
1911 בסין: הקמת הרפובליקה
הסינית.
המצב לפני המלחמה:
·
אירופה: דמוקרטיה (מלבד רוסיה, תורכיה ומונטנגרו)
·
(1) קיטוב של המערכות
הפוליטיות בין השמאל לימין: מצד אחד מרקסיסטים
ומצד שני מימין מסורתי ללאומיות מסיבית מודרנית. כל המערכות הפוליטיות באירופה
מפולגות מאוד בין האידיאולוגיות.
מה קורה בין שמאל לימין: איך נוצר העוורון
·
שמאל: האינטרנציונאל השני האמינו שהלאומנים יחד עם הבורגנות לא יצליחו
לגרום למלחמה כללית באירופה: כל הפועלים ישבתו.
·
המפוקחים מהסוציאליסטים (לדוג' מוסוליני) הניפו דגל אדום וחשבו שלא כך
יהיה.
·
הימין: אנשי הימין (מכל אחת מהמדינות בנפרד) חשבו שהלאום שלהם יותר
טוב ומוצלח מהאחרים.
·
(2) אמונות אלו יצרו עיוורון
בשני הצדדים (הלאום הכי טוב, הפועלים ימנעו מלחמה).
·
הארמנים: רציחות הארמנים נוסדו הרבה לפני 1915: התורכים גייסו לאומים
אחרים כדי שירצחו המונית את הארמנים.
·
(3) פרשת בוסניה-הרצגובינה –
השאיפות החזקות במדינות הבלקן (דוגמא לרגשות לאומיים-היסטוריים): מדינות הבלקן פנו לאוסטרו-הונגריה ולרוסיה שיתמכו
בהן. השטלטות אוסטריה-הונגריה על בוסניה. דוגמא ללאומיות הפן-סלבית. לאומיות של
הדרום הסלבים ולאומיות אם: רוסיה. כתגובה מתפתחת לאומיות גרמנית.
·
(4) הצרפתים מחכים להזדמנות
לנקום בגרמניה ולהחזיר את אלזס ולורן
(דוגמא לסיבה כלכלית) (אזורים חשובים מבחינה מסחרית ותעשייתית בלב אירופה עם הרבה
פחם וברזל). גרמניה מתפתחת מבחינה כלכלית בעולם.
·
(5) מאז המאה ה-19 הצרפתים
התייצבו דמוגרפית. לעומת הגרמנים שהמשיכו לגדול (פצצה דמוגרפית). הצרפתים
חששו מאוד
·
רוסיה ותהליך התסיסה: תהליך
תיעוש מהיר מאז 1861 בעיקר באזורי הערים. צמיחת דור השכלה משמעותי לצד חוסר קיום
הבטחות מהשלטון: מוביל לתהליך הולך וצובר תאוצה של תסיסה. גם בריטניה, ואיטליה –
תסיסה בפנים, גורמת לרצון להתחיל במלחמה כדי להתאחד.
·
(6) כל מעצמה הייתה בטוחה
שתוך שבועיים הם מכסחים את כולם ומסתובבים בבירת האויב.
·
(7) מרוץ חימוש בעקבות שנים
של שלום: היו 40 שנה של שלום
באירופה, בזמן שהקולוניאליזם הלך והשיג עושר ושגשוג. הדבר הוביל ליצירת הון שנותב
לבניית צבא מסיבית (היו כל מיני מלחמות קטנות כמו ארה"ב-ספרד, מרד הבוקסרים,
המלחמה בדרא"פ שהייתה רצינית יותר). (שלי: טענת ברברה טומנד: היכולת מובילה
לרצון)
(8) מערכת בריתות.
מה קרה חברתית:
·
גיוס המוני של גברים: שיטת גיוס המוני המחייבת רכבות
·
השמה של נשים בשוק העבודה (שאגב השאירה מאז את הנשים בשוק העבודה).
·
רצח פרנץ' פרדיננד בסרייבו:
·
לוקח לממשלה האוסטרית חודש להחליט מה הם רוצים לעשות. כעבור חודש
נותנים אולטימאטום לסרבייה. ברור שהסרבים אינם יכולים להסכים להצעה שהוצעה להם.
מאחורי סרביה ישנה רוסיה. מאחרוי אוסטרו הונגריה נמצאת גרמניה. מאחורי הרוסים
הצרפתים. גם איטליה נמצאת שם.
·
הסרבים ראו בדבר פגיעה בריבונותם והאוסטרו-הונגריים הכריזו מלחמה.
·
רוסייה לצד הסרבים.
·
הגרמניים מאחורי האוסטרו הונגריים.
·
מערכת הבריתות האירופית הופעלה!
·
תוכנית שליפן: תוכנית גרמנית לפיה לא נלחמים בשני חזיתות. הגרמנים
פתחו בתוכנית כדי להכניע את צרפת מהר מאוד ואז להתמודד עם רוסיה (הדג השמן). היה
בה פגם אחד: בלגיה. לבלגיה ברית עם בריטניה.
No comments:
Post a Comment