סיכומים בהיסטוריה: משטרים פוליטיים בראשית המאה ה-20

סיכומים בהיסטוריה: משטרים פוליטיים בראשית המאה ה-20

·         שוני בין חוקות: הבדלים גדולים בין חוקות של המדינות באירופה (בריטניה, ארה"ב, צרפת וכד')

·         ב-1900: בכל מדינות אירופה (חוץ מרוסיה) יש מידה מסוימת של דמוקרטיה במשטרם. הייתה מגמה פוליטית של התפתחות והענקת זכויות (זכויות בחירה וזכויות היבחרות), פתיחת "שסתום לחץ" של האזרחים על השלטון. תהליך אמיתי של חשיבה על השפעת האזרחים על השלטון דורש השקעה רבה יותר (לדידו של מריו, בלי להיות שומפטריאני).

·         צרפת, כדוג' לרפובליקה המתנהלת עפ"י עקרונות מודרניים רדיקאליים תמיד טרם זמנם בכל אירופה (לדוג' המדינה הראשונה עם שר חינוך סוציאליסטי, שנתפסו כאופוזיציונרים)

המרקסיזם והסוציאל-דמוקרטיה בבריטניה:

·         המרקסיזם הצליח ליצור אופוזיציה מרכזית בכל אחת ממדינות אירופה מלבד מדינה אחת: בריטניה. המרקסיזם עומד בסתירה מוחלטת לשני דברים:

-          לערכים הבריטים והיותה של אנגליה אנגליקנית.

-          למסקנות המהפכה שהייתה לפני שנים.

-          (לא הבנתי כ"כ)

·         באנגליה התפתח סוג אחר של סוציאליזם: הפאביאנים. סוציאליזם מתון התפתחותי המתאים לתרבות הפוליטית הבריטית.

·         אדוארד ברנשטיין ייקח את הדוגמא הזו כחלק מתפיסה פוליטית שהוא יגבש וישפיע על התזה הסוציאל-דמוקרטית: בפועל, הפועלים הם הרב. אם יהיו זכויות בחירה והיבחרות רחבות הם יוכלו להשפיע בדרך פרלמנטרית מבלי לחולל מהפכה אלימה.

·         בפועל, בבריטניה ה-IRP (הקודמת לליבור) החלה צוברת תאוצה, עד שב-1925 קמה הלייבור ועלתה לראשות הממשלה.

גרמניה: דמוקרטיה מזויפת

·         אימפריאליזם תוך-לאומי: לאום אתני עתיק שכלל בזמנים מסויימים שטח רחב מאירופה ולכן ביסמרק היה בעל שאיפות כיבוש.

·         לחץ פוליטי של הפועלים על ביסמרק מוביל לכך שביסמרק מבצע צעדים התומכים במעמד הפועלים (כמעט סוציאלים, ניצוצות לתוכניות פנסיה וכד'). הדבר לא נובע מתוך היותו "אוהב אדם" אלא מתוך הבנה טובה של המפה הפוליטית.

·         פוליטיקה של עצמה: יכולה לשרת את גרמניה במאבקים עם רוסיה ובריטניה. ביסמרק בכל שלטונו דאג לא להסתכסך עם רוסיה ובריטניה.

·         "שיין דמוקרטי"/דמוקרטיה מזויפת: לכאורה, יש מנגנונים המצויים במשטרים דמוקרטים. בפועל, הכח בידי הקיסר. אוטוריטה מוחלטת (לדוג' ההחלטה לצאת למלחמת העולם ה-1).

·         נכנסה באיחור למירוץ האימפריאלי (

איטליה:

·         98% מהאוכלוסייה האיטלקית הם קתולים. (יחד עם תהליך התיעוש רבים עוברים תהליכי חילון).

·         איטליה מחולקת לכמה איזורים.

·         אזרח איטלקי חש נאמנות ל3 מעגלים: משפחה, איזור, דת.

·         בעת איחוד איטליה, האפיפיור (שהיה בעל כח רב בחלק מהמדינות) הכריז חרם על המדינה, דבר שפגע מאוד בלגיטימיות המדינה עבור האוכלוסייה הדתית.

·         החלוקה לאיזורים כללה הבדלים תרבותיים, שפתיים וכד'. בעת הקמת המדינה, כדי לאחד את כל התושבים סביב הלאום החדש כולם חוייבו ללמוד איטלקית (בפועל זה השפה שהייתה מדוברת באיזור פירנצה).

·         ב1848 חוקקה באיטליה חוקה (כשאלברטו היה המלך) ולכן בעת הקמת המדינה החדשה כבר היה בסיס.

·         המערכת הפוליטית האיטלקית ניסתה להעתיק את המודל הבריטי: מלוכה קונסטיטוציונית. בפועל, הרבה מהשיטות באמת נלקחו. דוגמאות:

-          סמכות פוליטית שהמלך מעניק (כמו בית הלורדים)

-          בית תחתון נבחר ע"י העם.

·         מוסד הגטו באיטליה: באיחוד איטליה, שוחררו היהודים מה"גטו": הם רכשו אהדה רבה לשלטון החדש והחלו מתבוללים ונהיים מאוד שותפים ונאמנים למשטר.

·         האוכלוסייה האיטלקית לא נענתה לשלטון ופיתחה ניכור למדינה:

-          מרד הפושעים בדרום איטליה: מרד שפרץ על רקע של גביית מיסים נגד השלטון.

-          התופעה הלכה והצטמצמה ע"י "קניית קולות בפרלמנט": שיחוד הפוליטיקאים.

·         איטליה לאחר "קניית ההמון" החלה להיכנס למירוץ האימפריאלי: בתחילה סומליה, לאחר מכן אריתריאה, בהמשך מנסים להיכנס לאתיופיה (1896) והאתיופים מחסלים אותם.

·         לאומיות מודרנית מהיום הראשון: בגלל שהאפיפיור התנגד למדינה הרחבה ולאיחוד איטליה לא יכלה לקום לאומיות קתולית.

·         האימפריאליזם היה ניסיון למנוע את ההגירה העצומה (ב19) היגרו 900,000 תושבים מאיטליה מתוך 22 מיליון.

·         1911 האיטלקים מנסים "פעם שנייה" וכובשים את לוב (גם כניסיון לחזק את העם ולמנוע הגירה שלילית מחוץ לאימפריה). הדבר ממש לא פתר את בעיית ההגירה: השטחים שנכבשו היו מדבריים וקשים והאיטלקים העדיפו מקומות אחרים.

·         האיטלקים השקיעו כספים אדירים בתשתיות כדי למנוע את ההגירה (תחבורה וכד')

תורכיה:

·         האימפריה העות'מנית שלטו בשטחים עצומים. מ 1683 התחילה נסיגה, בהתחלה בעיקר בגלל כיבושים רוסים (שחיפשו נמלים חמים, כאלו שלא קופאים חלק מהשנה).

·         לאומיות פן-סלבית. התגובה: לאומיות פן-גרמנית. המשותף לשניהם: אנטישמיות.

·         רומניה, בולגריה, סרביה, אלבניה => סדרה של מדינות שקמות בתחילת המאה ה-20. החלק העליון של תורכיה מצטמצם מאוד.

אוסטרו-הונגריה:

·         15 לאומים (בניהם האוסטרים וההונגרים).

 כדי לקבל החלטות היו מאשרים בשני פרלמנטים