סיכומים בהיסטוריה: הקולוניאליזם המוקדם

סיכומים בהיסטוריה: הקולוניאליזם המוקדם

הקדמה:

·         האימפריות הראשונות במאות ה-15 וה-16: האימפריה הספרדית היא הראשונה (סוף המאה ה-18), והאימפריה הפורטוגזית. אנגליה צרפת והולנד שרואות את ההצלחה, מתחילות לערער על ההגמוניות הספרדית והפורטוגלית. הבריטים הלכו והשתלטו על צפון אמריקה והודו.

·         קולוניאליזם: שליטה של מדינה אחת על טריטוריה (לא בהכרח מדינה, באותם שנים לא היו הרבה מדינות במובן המודרני) שונה. 1815-1914 מפעל השתלטות של איזור מזערי מכדור הארץ (אירופה) ששולט על כל שאר השטחים.

·         לרב, קולוניאליזם יכיל אלמנטים של "מעבר לים".

·         קולוניאליזם מוגדר עם 3 אלמנטים:

1.       שליטה

2.       כלכלי: הגיון פנימי המהווה המשך לוגי לקפיטליזם. בשל המהפכה התעשייתית יש עודף יצוא (האומות האירופיות זקוקות לעוד (1) חומרי גלם – ניצול כלכלי, ועוד צרכנים – (2) פתיחת שווקים חדשים).

3.       תפיסת עליונות תרבותית: תפיסות גזעניות הולכות וצוברות תאוצה בעיקר במאה ה-19 (המאה ה-20 בגרמניה ממש לא הייתה הראשונה). כוללת גם "מגיע לי" וגם רצון ללמד ולחנך את השאר. (דוג' ההתערבות הבריטית במנהג הקרבת האלמנות בהודו וביטולו)

הקולוניאליזם האמריקאי

·         ההבדל בין השאיפה האמריקאית לחירות לעומת המאבקים הדה-קולוניאליזם.

·         ג'יימס מונרו נשיא ארה"ב, מכריז ב1823 על דוקטרינת מונרו: כל התערבות אירופאית בארה"ב תיתפס כמעשה של עוינות נגד ארה"ב. ארה"ב אז אינה מעצמה וקיבלה עד אז שליטה בריטית (עד 1880 הצי הבריטי שולט בכל הימים). "אמריקה לאמריקאים!"

·         המניע של ההתפשטות מערבה של ארה"ב: הגורל והאלוהים מחייב אותם להתפשט / מורשת דתית פרוטסטנטית-קלווינסטית של ארה"ב + אמונה בערך הפנימי של העם האמריקאי / עליונות תרבותית + מן הראוי לחנך את העולם על פי עקרונות אלו.

·         ההתפשטות על כל צפון אמריקה.

·         הדוקטרינה הייתה דומה: שחרור של העמים המערב אמריקאים (טקסס, מקסיקו וכד') מהשליטה הספרדית.

·         הפיליפינים: ועידת שרמן: הפיליפינים מעוניינים בהקמת מדינה של עצמם. אבל ארה"ב לא נותנת להם. ב1889 עימות בין הפיליפינים לאמריקאים: 100 אלף פיליפינים לא מאומנים מול 60 אלף חיילים אמריקאים. 1902 המלחמה נפסקת בנצחון אמריקאי למרות מלחמת גרילה מכאיבה. אחרי המלחמה האמריקאים מקימים מערכות מוסדיות לחינוך ובריאות כדי לחנך את הפיליפינים.

האימפריה הבריטית

·         הודו: 1757 אחרי מאבק צבאי בין הבריטים לצרפתים, חברת הסחר של הודו המזרחית (של הבריטים) נשארת לבדה ומבססת שלטון על החופים ובהמשך גם על תוך הודו

·         האימפריה שהשמש מעולם לא שקעה בה: ב-1921, החזיקה האימפריה תחת חסותה כ-458 מיליון נפש לערך, שהיוו כרבע מאוכלוסיית העולם, ונפרשה על כ-36.6 מיליון קילומטר רבוע - כרבע משטחו היבשתי של כדור הארץ. כתוצאה מכך, המורשת הפוליטית, הלשונית והתרבותית שלה נפוצה ברחבי העולם.

·         המדיניות הנזהרת (הבידוד הזוהר): מצב בו בריטניה נמנעת מהתערבות בסכסוכים פנימיים באירופה והעולם ישמש לבריטים כ"חצר משחקים". שינוי המדיניות נעשה ע"י הגרמנים (אחרי הכרזת ויסמרק בוורסאי). רב הקרבות במאה ה-19 היו בין הצרפתים לבריטים.

·         ב1870 פרוסיה פולשת לצרפת. ווילהאם ה-2 עולה לראשות גרמניה ומקים את ה-weltpolitiks.

·         חסר חלק על הפילשה הצרפתית.

·         דומניון (של האימפריה הבריטית) שיטה אדמיניסטרטיבית לניהול האימפריה הבריטית. הדומיניונים הם אינם קולוניות ואו מושבות (אינם תחת שר בריטי), המנהיג הוא ממונה ומאושר ע"י המלכה אך גם לאוכלוסייה יש כח מקומי. השיטה הונהגה בעיקר במדינות עם התיישבות לבנה משמעותית (קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, דרום אפריקה).

·         האימפריאליזם הבלגי (ליאופולד ה-2) כבש שטח פי 75 מבלגיה. חתם חוזים 'ריקים' עם מנהיגי שבטי קונגו ולאט לאט צירפו עוד שטחים לאימפריה. קונגו הייתה שייכת באופן פרטי למלך ליאופולד ה-2.

·         1902: ג'וסף קונרד "into the hart of darkness": ספר שעשה רעש עצום לזוועות המתחוללות בקונגו. מתעורר לחץ בינלאומי גדול. הקונגרס הבלגי מעביר את שטחי קונגו מבעלות פרטית לבעלות של בלגיה המדינה והם מתחילים להביא שירותי בריאות, חינוך וכד'.

שיעור 3 -משטרים

קצת תיאוריה:

·         המאה ה-19 היא מאה של אימפריות שהתבססו בעולם.

·         1815 התבססה הברית הקדושה: איזון פוליטי באירופה ע"י חלוקה של אירופה לאימפריות גדולות ואיזורי השפעה. (בפועל: ביטול רפובליקות, החזרת שושלות, החזרת הדת הנוצרית, קיום שלטון אוטוריטארי שניתן בזכות האל למלך)

·         1848 סדרת המרידות האירופאיות: הלאומיות הולכת וצומחת כנגד האימפריאליזם. לדוג' המהפכה הצרפתית העלתה עקרונות שהחליפו את הדת.

·         הבחנה בין סוגי לאומיות:

-          לאומיות אורגאנית: פרימורדיאלית. עקרון המייחד קבוצת אנשים כלאום. פופוליזם. כיוון פוליטי שאינו דורש ביסוסים רחבים (אלא דיבור בשם העם). (כאלו יש הרבה)

-          לאומיות ליברלית-אסוציטיבית/רפובליקנית: (רציונאליות-אינסטרומנטאלית) הסכמיות פוליטית חברתית המתאגדת לרפובליקה (דוג' רוסו). (כמעט ואין כאלו).

·         המאבק אחר סוגיית הקניין: הנושא הפוליטי הבוער

-          ההגות הסוציאליסטית (מרקס ואנגלס המניפסט הקומוניסטי ב1948): אין קבוצות פרימורדיאליות (מלך הזוכה ביד אלוהים שיש לו, ולמטה אנשים שאין להם). שאלת הקניין היא מנוע ההיסטוריה עבורם. => מהפכה חברתית שבה יבוטל הקניין הפרטי. "האינטרנציונאל (של טרוצקי)" מפלגה פוליטית בינ"ל של כל בעלי התודעה הפועלית שתוביל למהפכה והרס הסדר הבורגני.

-          התפיסה הליברלית (הייתה אליטיסטית מאוד אז, לא ליברליזם המוני) הזכויות האינדיווידואליות הם המפתח להשגת האושר.

-          המפלגות הדתיות (דמוקרטיות-נוצריות): לאפיפיור ונוספים הייתה דאגה למצב של העניים.

·         מלחמת העולם השנייה התנגשות מזויינת בין 3 גושים (ששניים בהמשך התאחדו: רוסיה וארה"ב).

·         אידיאולוגיה: ההגדרה הראשונה ניתנה סביב המהפכה הצרפתית ב-1975 ע"י דה-סטי דה-טראסי. "אידיאולוגיה היא דוקטרינה פוליטית כללית, הפועלת לתיאוריה שלמה ובעלת יישום אוניברסאלי הפועלת למען האדם והחברה."

·         מרקס על ההגדרה הזו: הגדרה מעולה שאינה מכלילה את הסוציאליזם והקומוניזם. אלו, לדידו, אינם אידיאולוגיה אלא מדע מבוסס היטב.

·         בין שתי דמוקרטיות:

-          דמוקרטיה ליברלית (מערבית): ה'אינפוט' (האוכלוסייה קובעת בעצמה את הצרכים של עצמה)

-          דמוקרטיה סוציאליסטית: באירופה המזרחית טענו: אנחנו יותר דמוקרטים מהדמוקרטיה הליברליות מהסיבה שיש ב"אווטפוט" יותר אכוונה עבור האזרח (יותר חינוך, בריאות וכד').

-          אימפריאליזם: הקרנה של העליונות כלפי חוץ.

·         אנקדוטה: מהמאה ה-17 במהפכה התעשייתית הראשונה (טקסטיל) יש האצה של ההיסטוריה (יותר מקרים בפחות זמן).

מלחמת יפן-רוסיה 1905-6:

·         מנצ'וריה (הייתה תחת שליטה של סין הרבה מאוד זמן) וקוריאה (מדינת חסות של סין): התקפה פתע יפנית על פורט ארתור (הנמל הגדול ביותר של רוסיה). רוסיה הולכת להתנקשות בגלל מדינה קטנה של "לא לבנים". בסופו של דבר נחתם הסכם והיפנים קיבלו זכויות בקוריאה ומנצ'וריה (יצאו כ"מנצחים"). איך הרוסים קרסו לפני היפנים?

למה היפנית ניצחו? יתרון המודרניות:

·         יתרון המודרניות היפני: למה היפנים ניצחו? תהליך המודרניזציה היפני היה הרבה יותר יעיל מהתהליך הרוסי. שתי מדינות אוטוריטאריות שהחליטו לעבור תהליכי מודרניזציה.

·         מוצ'יהיטו (מי-צ'י) עשה את הרסטורציה: לקיסר יש מעמד מיטי של אל. הקיסר גר במרכז קיוטו במיקום יפה מאוד אך חי "כמו שבוי". ראשי השבטים של דרום-מערב יפן (שהבינו שההתנגשות עם האמריקאים ב1983 וההתנגשויות עם הבריטים והצרפתים, דורשים מודרניזציה) היו אלו ששלטו בעניינים ביפן. הם שחררו את הקיסר והתחילו לשלוח אנשים ללימודים במערב. החוזרים חזרו לעמדות מפתח ביפן והובילו אותה מבחינה ארגונית והתפתחותית לרמה המודרנית (הן ברמת החוקה, הן ברמת מערכות פיננסיות, ביטול מעמד הסמוראי, לימוד האוכלוסייה קרוא וכתוב, וכד'). בגלל חותמת הקיסר היה קל לרכוש את אמון העם.

-          בחברה היפנית יש מגמות דמוקרטיזציה ומוביליות חברתית.

·         ברוסיה:

-          תהליך נטישת תרבות קודמת וכפיית הדת הנוצרית הסלבית על כל האוכלוסיה.

-          תהליך התיעוש היה מפותח במערב.

-          פרלמנט: תכונה שלילית שהייתה חסרה ליפנית (ביפן היה סוג של 'בית לורדים' ובית נבחר לחלוטין ושליטה מוחלטת בחופש הארגון ובצנזורה).

-          במאה ה-19 ההתפתחות האימפריאלית הובילה אותם לכוון הודו (שהעסיקה אותם מאוד באותה התקופה). למה הודו? מים חמים. 

·         המהפכה של 1905: ינואר 1905 כומר הוביל הפגנה ומשם התחילה המהפכה. משם התפרצו כל המורדים והחלו להתקיף את השלטון:

-          סוציאל-דמוקרטים (לנין)

-          קדטים (ליברלים)

-          סוציאל-משהו

אחרי חודשיים הרב הגיעו להסכמים עם ראש הממשלה שדיכה את הקצוות. ההסכם כלל הקמת דמוקרטיה ובית נבחרים וכד'. בפועל, לא קיימו כלום. ביפן לעומת זאת, בגלל חותמת הקיסר הכל הוקם.

-          בדצמבר 1905 דוכו הרבה בולשביקים וכח הממשלה ירד.  

·         Multiple modernity's:

-          עקרון שהגה שמואל אייזנשוטט

-          על פי עקרונות ההשכלה כל העולם היה צריך להיות מודרני, אולם, דה-פקטו, רואים שיש הרבה מדינות לא מודרניות.

-          ההסבר: יש דיכוטומיה בין האידיאל המודרני למול הכלים הארגוניים שמימשו המדינות.

-          הפונדמנטאליזם האיסלאמי כדוגמא לתוצר המודרניות. ללא המודרניות תופעות פוליטיות כדוג' זאת לא היו קורות.

·         אנקדוטה: 1688 המהפכה הבריטית - מהפכה קונסטיטוציונית בבריטניה והעבודה שהמלך חייב להישמע לפרלמנט ולא יכול לכפות עליו כלום.

·         הבריטים מנסים לבזר (והצרפתים ההפך – פרלמנטרים שעברו מפלה נוראית מגרמניה ומאוד ריכוזית (מפריז ולמען פריז).

·         הפרדת הדת מהמדינה – תוצאה של משפט דרייפוס – תוצאה של.

·         הלאומיות של המאה ה-19, היא לאומיות שלמדו באליטות

·         הבריטים בגאנה (מדינה אפריקאית שזכתה לעצמאות) הלכו ולימדו