אריסטו

אריסטו נולד בסגירה- בגבול בין יוון ומקדוניה. 382-322.

אביו של אריסטו היה רופא החצר של פיליפוס ממוקדון (אביו של אלכסנדר). אריסטו היה המורה של אלכסנדר במשך שנתיים, וחינך אותו ברוח ההלנית. ההתפשטות של ההלניזם אח"כ זה בהשפעתו.

הספריות באלכסנדריה הם העתקים של הספריה בליקיאון של אריסטו.

אריסטו החשיב את עצמו פלטוניסט.

אריסטו עזב שנה לפני מותו (323) את אתונה לכאלקיס, כדי שהאתונאים לא יחטאו שוב נגד הפילוסופיה (כמו שהרגו את סוקרטס והגלו את אנאקסאגוראס), ויש האומרים שזה כי הוא לא קיבל את ניהול האקדמיה.

בצורה כללית אפשר להגיד שהתמות, הנושאים, של הפילוסופיה- זה של אפלטון.

אבל האופן שבו עושים פילוסופיה זה לא אפלטון, זה אריסטו.

עם אריסטו אנחנו נמצאים במצב שונה מאשר עם אפלטון: יש לנו את כל הכתבים של אפלטון.

אם הוא נתן הרצאות או רשם רשימות- אין לנו מזה כלום.

אצל אריסטו זה בדיוק הפוך- יש לנו רק כתבים בודדים ממה שהוא כתב.

החיבור הראשון של אריסטו היה דיאלוג שמבוסס על הפיידון- ואין לנו מזה כמעט כלום.

לעומת זאת, מאריסטו יש לנו את הרשימות שהוא בעצמו רשם או רשימות שתלמידים שלו רשמו.

אנדרוגינוס היה זה שלקח את הספרים של אריסטו וערך אותם לפי רמזים של אריסטו. זה מה שיש היום.

הכתבים של אריסטו:

                    lהכתבים הלוגים- Organon (אריסטו אמר שזה לא פילוסופיה, זה רק איך לעסוק בפילוסופיה): ספר הקטגוריות, ספר "על הפירוש", האנליטיקות (פריורה ואפוסטריורה)- הראשונות מדברות על הסילוגיזם האריסטוטלי ובו אריסטו משתמש בסמלים במקום במילים בעלות משמעות (וככה זה עד היום- כדי להגיד שמה שמשנה זה הצורה ולא מה שיש בתוך הקבוצות). האנליטיקה אפוסטריורה מדבר על מתי הסילוגיזם תקף ומתי לא- מתי יודעים ומה זו אפיסטמיה?.

בנוסף: הלוגיקה (בעיקר לא פורמלית) וההפרכות הסופיסטיות שהוא הגרסה האריסטוטלית לאותידמוס של אפלטון- איך מתווכחים עם הסופיסטים.

                    lהספרים על הטבע- הפיזיקה (תורת הטבע) ושורה של ספרים שעוסקים בטבע: על הנפש (השאלה של האורגניזם החי) והספרים הביולוגים של אריסטו- מחקרים על החיות וכו'. אריסטו המציא את הקלסיפיקציה הביולוגית. אריסטו שלח את תלמידיו בליקיאון לעשות ספריה מדעית והיה גם מוזיאון.

                    lהפילוסופיה הראשונית- 14 ספרים שעוסקים בשאלה "על מה אפשר להגיד שהוא הווה? מה הכללים החלים על הממשות?” כלומר- איך בכלל אפשר להגיד על משהו שהוא משהו? אלה הספרים שאחרי הפיזיקה- מטאפיזיקה. גם בסדר הספרים כפי שנערכו הם באים אחרי הספרים על עולם הטבע, וגם הם דברים שעוסקים בשאלה שמעבר לחקר הטבע כי עוסקים בשאלה של הממשות בכלל ולא רק על האובייקטים הטבעיים.

                    lאחרי הספרים שאחרי הפיזיקה באים הספרים על האתיקה. יש לנו 2 (או 3) ספרים על האתיקה- יש סדרות של הרצאות על האתיקה. האחת: על שמו של ניקומאכוס (בנו של אריסטו)- או שזה היה מוקדש לבנו או שבנו ערך או כתב... הכוונה כשמדברים על אתיקה של אריסטו הוא האתיקה הניקומאכית. יש גם גרסה של אודמוס- תלמידו של אריסטו. יש ספר שלישי- האתיקה הגדולה- היום מוסכם שזה לא של אריסטו אלא שזה נכתב בליקיאון מאוחר יותר ונכנס לספרים של אריסטו.

                    lאחרי האתיקה בא מה שאריסטו רואה כהמשך של האתיקה- הספר על הפוליס- שם אריסטו נותן את הגרסה שלו על יסודות המדינה.

                    lספר חשוב מאוד (שלא נעסוק בו): הרטוריקה- ספר על תורת הנאום. שם אריסטו מדבר על אמוציות- מה הן, איך לעורר אותן ומה צריך לעשות כדי להביא את הקהל לצחוק או לבכי וכו'.

                    lהפואטיקה- ספר על הטרגדיה, שלפי אריסטו זו פסגת הפואטיקה. הספר לא גמור כי הוא לא כתב על הקומדיה.

מהמאה ה- 12 והילך נחשב אריסטו ל"הפילוסוף" (אצל המוסלמים מהמאה ה- 10). כשהרמב"ם אומר "הפילוסוף" הוא מתכוון לאריסטו.

Emanuel Bekker מהאקדמיה הפרוסית בברלין 1931 כתב את המהדורה הפרוסית ואנחנו מצטטים את אריסטו לפיו.

ציטוט של אריסטו (באנגלית- כמובן הפוך):

Metaphysica A1 889a21

בספר Metaphysics נותנים את האותיות ולא את המספרים.

קיקרו אמר: “אריסטו הוריד את הפילוסופיה מן השמים ארצה".

אריסטו התנגד לחלוקה האפלטונית של אידאות ודברים לא מוחשיים. אריסטו רצה לתת תורה פילוסופית שיכול להסתדר בלי האידאות של אפלטון.

כאן חוזרים לאבחנה בין מטאפיזיקה של פירוש למטאפיזיקה של העמדה.

הפיזיקאים מנסים "להעמיד" את העולם על עולם אחר. מה שרואים- זה לא הדבר האמיתי, כי הדבר האמיתי זה אטומים ואנרגיות וכו'.

פרמנידס, דימוקריטוס, אפלטון- מטאפיזיקה של העמדה.

הירקליטוס- מטאפיזיקה של פירוש- העולם כפי שרואים אותו הוא העולם כפי שהוא אבל צריך לפרש אותו.

אריסטו- זו הדוגמה למטאפיזיקה של פירוש.

אריסטו לא רוצה להמציא מערכת מטאפיזית אחרת- אלא זה מה שרואים, אבל צריך לפרש.

המילה היחידה שצריך להבין אצל אריסטו: “באשר" (או “בתור”- “as”).

לדוגמה: היפוקרטס הוא רופא, אזרח העיר קוֹס, אדם, אבא...

היפוקרטס פועל אבל הוא פועל באשר הוא כזה או כזה...

כאשר היפוקרטס מרפא חולה- הוא מרפא חולה באשר הוא רופא. אבל כאשר הוא מצביע באסיפת האזרחים הוא עושה את זה באשר הוא אזרח. וכאשר הוא מוליד בנים הוא עושה זאת באשר הוא אב.

במילים אחרות- היפוקרטס הוא רופא רק כאשר הוא מרפא חולים. כאשר הוא לא מרפא חולים- הוא לא רופא.

כלומר- כל דבר פועל (והוא לא חייב להיות אורגני!) או נפעל הוא ממשי. מספר 2 לא פועל על כלום ולכן הוא לא ממשי, אבל השולחן פועל ולכן הוא ממשי.

האופנים השונים בהם פועל הדבר הם האופנים השונים בהם הדבר הוא מה שהוא.