תרבות פוליטית

תרבות פוליטית

ככל שמדינה יותר עשירה, כך יש יותר סיכוי שהיא תהיה דמוקרטית. מהו משתנה הביניים?

·         הקפיטליסטים יגידו שהחופש הכלכלי הוא זה שהוביל לחופש הפוליטי.

·         הנטיגטון: טיעון תרבותי – הנצרות נוחה מהאסלאם להתפתחות הדמוקרטיה.

תרבות פוליטית

·         חברות/סוציאליזציה פוליטית => תרבות פוליטית => התנהגות פוליטית => תפקוד המערכת

·         סוציאליזציה פוליטית -  תהליך רכישת רגשות כלפי הפוליטיקה.

א.      שני גישות לתהליך:

-          רב התרבות הפוליטית מתעצבת בהיותנו קטנים בגיל.

-          התפיסה מתעצבת כל החיים.

ב.       התרבות הפוליטית מתעצבת על ידי סוכני שינוי/חיברות: המשפחה, מערכת החינוך, תנועות הנוער וכד'.

·         תרבות פוליטית - איך תופסים את הפוליטיקה. איך המערכת פועלת (מצוי) ואיך היא צריכה לפעול (רצוי), כולל מה לגיטימי ומה לא לגיטימי. סך הרגשות, הערכים וידע הנותנים צורה ותוכן לתהליך הפוליטי.

·         3 רמות לתפיסת המערכת:

א.      המערכת: האומה, המשטר, השלטון, רגשות פטריוטים, (גאווה לאומית – לדוג' בגרמניה יש רתיעה מסמלים לאומיים ויצירת אתוס לאומי), זהות לאומית.

ב.       התהליך: איך האזרח תופס את תפקידו בתהליך הפוליטי: חובות וזכויות.

ג.        מדיניות

תרבות פוליטית בדמוקרטיה:

·         אלמונד וורבה ערכו ניסוי לבחינת התרבות הפוליטית בדמוקרטיה: עפ"י סקרים ב5 מדינות בשנת 1960: ארה"ב, בריטניה, גרמניה (מערב) - חדשה, איטליה, מקסיקו – לא דמוקרטיה. בדקו את והציעו שלושה אבות טיפוס לתרבות פוליטית (התרבות  האזרחית מערבת את שלושתם - the civic culture):

א.      תרבות פוליטית פרוכיאלית – אזרח לא חש מושפע, אזרח לא חש משפיע. (נמצאת בעיקר במשטרים אוטוריטארים.)

ב.       תרבות פוליטית נתינית – אזרח חש מושפע, אזרח לא חש משפיע (מדינות טוטליטאריות)

ג.        תרבות פוליטית השתתפותית – אזרח חש מושפע, אזרח חש משפיע. (בעיקר בדמוקרטיות ליברליות)

התרבות הפוליטית בדמוקרטיה יציבה צריכה לשלב את שלושתם: יש אזרחים כאלו ויש אזרחים כאלו.

·         עפ"י סקר קשר ישיר בין סוג הטיפוס הפוליטי לרמת הדמוקרטיה - מה הוביל למה? התפיסות השפיעו על סוג המשטר או סוג המשטר על תפיסות האדם? עפ"י הבהביורלים הקיצונים הקשר הוא חד צדדי מתרבות למוסדות ועל פי המתונים הקשר בין המוסדות לתרבות הוא דו צדדי.

·         תרבות פוליטית => סוג המשטר (משתנה תלוי או בלתי תלוי?) => כנראה שהחץ הוא דו-כיווני.

·         על פי הסוקרים, התרבות הפוליטית האידיאלית היא התרבות המערבת את שלושת הטיפוסים (כדי שלא יהיה עומס על השלטון) ובגלל הסקה זו זכו לביקורות רבות.

פטנאם -

·         המציא את מושג ההון החברתי.

·         תרבות של אמון ושיתוף פעולה בין אזרחים אשר מאפשרת פעילות קולקטיבית יעלה.

·         קיומו של הון חברתי מקל על תפקוד המוסדות הדמוקרטים.

·         ערך מחקר באיטליה וראה הבדלים עצומים בין הצפון שתיפקד מעולה, שם ההון החברתי היה גבוה (מדד על פי התאגדות בעמותות וולונטריות, שהם על פיו מפתחות את האמון ושיתוף הפעולה). לדרום שתיפקד לא טוב וההון החברתי היה נמוך..

·         הראה שבארה"ב יש ירידה בהון החברתי.

·         חוקר בהיוויורלי – טוען שקודם כל התרבות והחברה משפיע על הפוליטיקה.

זרמים בחקירה הביהוויורלית:

·         החוקרים הבהיוויורלים מנתחים נתונים: השתתפות פוליטית,

·         הזרם הפסימיסטי: יש פחות השתתפות פוליטית בעולם.

·         הזרם האופטימיסטי: יש סוגי השתתפות חדשים: א. האינטרנט. ב. צרכנות פוליטית (קונים רק דברים עפ"י קנה מידה אידיאליסטי – ביצי חופש, שמפו עם ארנב,

פוסט מטריאליזם:

·         הוגה מרכזי: אינגלהארט.

·         מהפכה בתרבות הפוליטית החל משנות ה-60 ואילך. תקופה אחרי 2 מלחמות עולם: תקופה של גידול כלכלי, תנאי ביטחון אישי ולאומי גבוהים => הדגש הפוליטי עבר מצרכים מטא ריאלים לצרכים ונושאים פוסט מטריאלים.

·         מה כולל פוסט מטריאליסטים: איכות חיים, איכות סביבה, אנטי אטומי, פימיניזם, זכויות של הקהילה ההומו לסבית וכו'.

·         התופעה צומחת במקומות מתקדמות עם שפע כלכלי, תפקיד דת הולך וקטן: "כיכר לחם אינה מספקת פוסט מטריאליסטי, הוא זקוק לכיכר לחם מלא עם צימוקים וגרעינים" (H&H).

·         מעבר מאמצעים מסורתיים לאמצעים לא מסורתיים: מעבר לשימוש בעצומות, הפגנות, חברה אזרחית וכד'. רב הפעילות היא לא מאורגנת – קבוצות קטנות האוספות כח. בשנים האחרונות לאט לאט צוברים כח פוליטי (הירוקים)

תרבות פוליטית במדינה האוטוריטארית

ישנם שלטונות אוטוריטארים המבססים את הלגיטימציה לשלטון על ערכים מסוימים:

·         דוגמת סינגפור: בסיס לגיטימציה של ערכים אסייתים – היררכיה, ציות וכו' (בכוונה לא כמו המערב)

·         דוגמת הקומוניזם: יצירת אדם חדש החי בחברה אתיאיסתית נטולת מעמדות שוויונית לחלוטין, הגדלת שותפות האזרח במשטר. השלטון לא הצליח ליצור את החזון אבל אם נבחן את ההון החברתי נמצא שאין אמונה ורצון לעסוק בשלטון בכלל – עקב האכזבה והקשיים של המשטר הקומוניסטי.

·         בסופו של יום, התרבות הפוליטית משפיעה מאוד על הדמוקרטיה.

תרבות פוליטית במדינה דמוקרטית לא ליברלית:

·         יש אימוץ של הצורה הדמוקרטית, אבל התפיסות אינם דמוקרטיות. (הצפייה שלאליטה יהיה רצון לדמוקרטיה אבל אין כזה). אין חלופה לא דתית בעולם לדמוקרטיה ולליברליזם (הפשיזם והסוציאליזם מתו).

תרבות פוליטית של האליטה הדמוקרטית:

·         יש אליטות עם השפעה רבה מאוד (יותר מאדם מן הישוב) ולכן ראוי שנבין את התרבות של האליטה.

·         סוגי אליטות: צבאית, תקשורתית, כלכלית, אקדמית.

·         אליטות יכולות לחזק ולפגוע את הדמוקרטיה: יכולות לגנוב כסף מהמדינה, יכולות להשפיע על הציבור – להתנכר למדינה, לעזוב את המדינה,

·         היום: אליטות אוטנטיות של חרדים, ערבים,

·         הסדר קונסוציונאלי (קונסוציונאליזם) – הסדר בין אליטות שליטות למען מטרה מסוימת. לאליטה יש וטו ורמת אוטונומיה חלקית על האנשים עליה היא שולטת. ההסכם מתבטא בזה שלוקחים את הטובין ומחלקים אותו לאליטות עפ"י היחס בכמות התושבים. (המדינות שעדיין פועלות כך הם שוויץ, בעבר הולנד – החינוך הישראלי בתחילתו היה קונסוציונאלי.

·         שנות החמישים בארץ: האליטה היא גברים, חילונים, אשכנזים, סוציאליסטים.

דת ותרבות פוליטית

·         ארה"ב: בבית הספר אסור ללמד דת, אבל הנשיא נבחר עפ"י האמונה שלו בדת (בפירוש נשיא מאמין יש יותר סיכוי שיבחר ע"י רפובליקנים).

·         על העולם חלים תהליכים של סקולריזציה (חילון). התרבות הנוצרית מערבית, באירופה הדת עודנה משחקת תפקיד משמעותי.

·         האסלאם משחק תפקיד עיקרי העומד כנגד למה שמייצג המערב.

·         תפקידה של הדת בפוליטיקה בישראל. המשתנה הטוב ביותר לחזות איך אדם הולך להצביע הוא היחס לדת.

שפה ותרבות פוליטית:

תגובות לא אלימות המנסים לשמור על תרבות דרך קביעת כללים: פרסום רק בצרפתית ע"י צרפת, רשת ג' בישראל וכד'.

מלחמת התרבויות:

הנטיגטון: מלחמת התרבויות – טוען שהעולם מתחלק ל9 ציוויליזציות שונות וההגיון שהעולם הולך לפעול בו הולך כולו להתקיים ביחידות האלו. הקשר הכרחי בין תרבות להתנהגות => הופך את העולם לדטרמיניסטי במובן מסוים.

ביקורת:

·         איפה התפקיד של מדינת הלאום.

·         הבדל גדול מיד בין כל מדינה למדינה בתוך ציוויליזציה.

·         התרבות משתנה.