מדעי המדינה: הדמוקרטיה המודרנית

הדמוקרטיה המודרנית בוחרת בין מפלגות, מה שמבדיל בין המפלגות היא האידאולוגיה. בכך התיאוריה של שומפטר הופכת להיות צרה. אם נרחיב תיאוריה זו, אזי כל מועמד מציג תפישת עולם אחרת. התחרות היא אמנם על זכייה במירב הקולות, אבל גם בין אידאולוגיות.

אין כיום מודל דמוקרטי שאינו מפלגתי. לכן, המפלגות הן הבסיס לאידאולוגיה הדמוקרטית המודרנית, בדיוק כפי שמציג שומפטר. זוהי התפישה המוסדית.

ת.ה מארשל – מודל היסטורי להבנת התפתחות הדמוקרטיה. כמה רבדים היסטוריים:

תקופה	זכויות	הזכות המרכזית	מוסד מייצג	מימד
המאה ה-18	זכויות הפרט	הזכות לצדק	בית המשפט	אזרחי
המאה ה-19	זכויות פוליטיות	הזכות לבחור ולהיבחר	פרלמנט ושלטון מקומי	פוליטי
המאה ה-20	זכויות חברתיות	הזכות לרווחה כלכלית לפי הסטנדרטים בחברה	מערכת החינוך, שירותי הרווחה	חברתי-כלכלי

השוואה בין תיאוריות – שומפטר ומרשל

קטגוריה	שומפטר	מרשל
סוג התפישה	תפישה מוסדית	תפישה היסטורית המובילה לתפישה נורמטיבית
ערכים מובילים	תחרות וחירות	אזרחות ושוויון
אבן היסוד	מוסדות, בחירות, שליטה	זכויות
טענה עיקרית	קפיטליזם כבסיס לדמוקרטיה (שוק פוליטי חופשי)	מדינת הרווחה כבסיס לדמוקרטיה

מרשל מציע כי על מדינה דמוקרטית להיות מדינת רווחה – המדינה צריכה מנגנוני רווחה, בעיקר מערכת החינוך, כדי לאפשר השכלה ברמה שווה. שוויון זה יוביל להשתתפות פעילה יותר של ההמון בדיון הפוליטי – שוויון זכויות חברתיות יוביל לשוויון זכויות פוליטיות.

בניגוד לדעה הרווחת היום, מדינת רווחה נשענת על מדיניות קפיטליסטית – יש שוק חופשי, המדינה רק מתערבת בו "קצת" כדי ליצור שוויון. כמה "קצת”? זהו בעצם ההבדל בין המדינות.

שתי התיאוריות לא בהכרח סותרות – את שומפטר מעניינת ההתפתחות של מוסדות הדמוקרטיה, בעוד שאת מרשל מעניינת התפתחות הדמוקרטיה הליברלית מבחינה היסטורית.

סקירה היסטורית על התפתחות הדמוקרטיה, כפי שנדונה בכל האשכול הראשון (חוזר משיעור 2):

זמן	מקום	מודל	שחקן מרכזי	אופי הפוליטיקה המפלגתית
מאה חמישית לפנה"ס	אתונה	דמוקרטיה ישירה	הדמוס-העם	אריסטוקרטיה בלבד, לעם אין זכויות למעורבות בפוליטיקה
מאה19 ואילך	מערב אירופה	דמוקרטיה ייצוגית	נציגים מפלגות פרלמנט	מפלגות המון, מעורבות גבוהה של העם בפוליטיקה
המאה ה-21	דמוקרטיות מתקדמות	דמוקרטיה השתתפותית (מערבת, מתדיינת)	ארגוני חברה אזרחית – פוליטיזציה של החברה, הפוליטיקה מתרחשת יותר ויותר בחברה האזרחית.	מפלגות קרטל – זיקה בין המפלגה ל"עטיני השלטון" ולא לציבור הבוחרים, אמון הציבור בפוליטיקה נמוך.