פוליטיקה השוואתית

1.       הגישה ההשוואתית

איפה מדינת ישראל בהשוואה למקומות אחרים?

·         שחיתות – ישראל היא מקום 30 בעולם במדד השחיטות.

·         חילופי שלטון – ההפרשים בין בחירות לבחירות במצטבר הם יותר מ-3 שנים בארץ, יש מקומות (ניו-זילנד לדוג') שעפ"י חוק מחליפים כל 3 שנים ממשלה.

·         מספר מפלגות – עד 96 (שינוי שיטת הבחירה) היו כמות גדולה מאוד של מפלגות בישראל ביחס למדינות אחרות.

·         מפלגות דתיות חזקות – יש מפלגות דתיות חזקות בהרבה מדינות (בהולנד – היו תקופות של 1/3 מהמנדטים). (הדת באירופה יורדת לעומת ארה"ב בה היא פורחת.)

·         משטר פרלמנטרי – לישראל כמו רב מדינות אירופה יש משטר פרלמנטרי.

·         מעמד האישה – כנסת (15 מתוך 120. קרוב ל10%. באירופה כ-25%) בית המשפט (ראש בית המשפט העליון וכמות השופטות יחסית רבה – אולי אחת הסיבות להתקפות הרבות על רשויות המשפט בישראל)

מטרת הפוליטיקה ההשוואתית

·         מטרת הפוליטיקה ההשוואתית היא לעמוד על נק' דמיון ושוני בין מדינות ובין אותה מדינה בתקופות שונות, כדי להסביר ולחזות תופעות, שינויים, מגמות, והתנהגות פוליטית.

·         העיסוק הוא גם במוסדות פוליטיים וגם בהתנהגות פוליטית. לא כמו בתחומי מדע אחרים, לא ניתן לעשות ניסויים במדינות – אז כדי לדעת מה ראוי ומה נכון ואיזה הסברים יש לתת: עושים השוואה. ההשוואה מסייעת במיון תהליכים פוליטיים (מה שונה ומה דומה, הקלסיפיקציה הפוליטית נעשית בזכות ההשוואה). ניתן להעמיד היפותזות ולבחון אותן, ניתן לחזות תוצאות של צעדים פוליטיים ומדיניים.

3 רמות ההשוואה:

1.       המדינה

2.       המוסדות (המוסדות והמדינה יכולות להיחשב באותה רמת השוואה)

3.       החברות (והפרט בתוכן)

הבחנה בין 3 גישות מחקר מרכזיות במדע המדינה:

1.       הגישההביהביורלית (society centered) (מיקוד – חברה) חוקרת את הפרט והחברה - ניתוח התנהגות של פרטים בחברה (הדרך שהפרט חונך, בחינת התרבות וכד') – שלטה בשנות ה 60-70 אך גם כיום יש לה נציגים:

א.      כלי מחקר זה התפתחו (סקרים, סטטיסטיקה וכד')

ב.       יחידת הניתוח היא הפרט (לא המוסד)

2.       הגישההמוסדית החדשה – (מיקוד – מוסדות) מנתחת מוסדות ואת פעולות המוסדות:

א.      גוף המבוסס על כך חבריו מקיימים יחסי גומלין על בסיס תפקידם הספציפי בארגון.

ב.       הנחת יסוד – המוסדות מסוגלים להשפיע על ההתנהגות של החברה (באמצעות ענישה, תגמול, השפעה על הציבור וכד').

ג.        מוסדות הם גם נורמות וערכים שאינם פורמאלים.

ד.       עפ"י הגישה המוסדית הישנה (מכונה גם משפט חוקתי) – מה שחשוב זה רק מה שיש בחוק.

3.       הגישה המערכתית של המדינה. השוואה פוליטית ברמת המדינה  (state centered) : (מיקוד – מדינה) משווה את המדינות כמכלול של מרכיבים המשפיע על החברה. לדוגמה המדינה כמכלול, חזקה יותר או חלשה יותר ממדינה אחרת.

·         איפה הגישות מתנגשות?

א.      יש דברים שרק הגישה ההתנהגותית יכולה להסביר (לדוג' איך האוכ' מצביע ימין או שמאל)

ב.       יש חוקרים שמקבלים את שני הגישות (ההתנהגותית והמוסדית) ויש המאמצים רק אחת.

ג.        יש כאלו שיסבירו אירועים מסוימים בעזרת אחת הגישות ואירועים אחרים בעזרת גישה אחרת.

טכניקות השוואתיות:

1.       חקר המקרה היחיד  (case study) (מחקר מעמיק):

·         למה זה פוליטיקה השוואתית?

א.      שימוש בהמשגה שנקבעה עפ"י מספר מושאי מחקר.

ב.       שימוש בכלים ורעיונות שכבר השתמשו במחקרים אחרים.

ג.        יתרונות – מחקר מקיף ומעמיק, שימוש בכלים "כבדים", השקעת מירב זמן החוקר במקרה אחד.

·         חקר מקרה מייצג (representative)– חקר מקרה המייצג את הנורמה. משטר רב מפלגתי – ממשלה צרה מחזיקה יותר זמן, חקר המקרה היחיד מקבל תוקף ממחקר השוואתי.

·         מקרה סותר (deviant)– חקר מקרה שונה מהנורמה ובדיקה מדוע קרה הדבר. לדוגמה הדמוקרטיה בהודו – הטענה: נבעה מהמורשת הקולוניאליסטית הבריטית (למרות שהם שלטו בעוד מדינות בהן הדמוקרטיה לא שלטת) – חקר המקרה היחיד לא מקבל תוקף ממחקר השוואתי.

2.       השוואה ממוקדת (focus comparison) (המחקר האופייני הוא 2-3)

·         2 אסטרטגיות מרכזיות למחקר:

א.       - The most similar designמקרים דומים – העניין במחקר הוא בכך שמשתנים רבים הם דומים ויעניין אותנו לחקור את השוני וממה הוא נובע (הפוליטיקה באוסטרליה וניו-זילנד – מדינות עם אופי דומה, תנאים דומים, מצב כלכלי דומה, וכדומה. ובכל זאת – אוסטרליה מכילה 2 מפלגות מרכזיות ובניוזילנד הרבה => מדוע קורה הדבר? הדבר נובע משיטת הבחירות).

ב.       The most different design  - מקרים לא דומים – נחקור מקרים עם משתנים רבים השונים אחד מהשני ונחקור דווקא את נקודת הדמיון הבודדה. (לדוגמא סוג המשטר בהודו וארה"ב - מדינות שונות מאוד ששתיהן דמוקרטיות => נובע מההשפעה הבריטית)

·         סוגי השוואה:

א.      השוואה דיאכרונית – השוואה של אותו מושא מחקר בשתי תקופות היסטוריות באותה מדינה/מדינות.

ב.       השוואה סינכרונית – השוואה של שני מושאי מחקר באותו העת באותה מדינה/מדינות.

3.       חקר מקרים רבים (the large N)

·         ניתוח נתונים רבים בשיטה סטטיסטית (נמדוד את התל"ג של 25 מדינות ונשווה  לרמת הדמוקרטיה ונראה שסטטיסטית הדמוקרטיה הולכת וגוברת במדינות עשירות – 2 מקרים יוצאות דופן זה הודו הדמוקרטית הענייה וסינגפור הבלתי דמוקרטית המפותחת מאוד)

·         בעיה בשיטת מחקר: חקר מקרה סטטיסטי אינו מעיד על סיבתיות: לדוגמה התברר שיש קשר סטטיסטי בין אכילת גלידה לבין שריפות (כי שניהם בקיץ), כך הקשר בין דמוקרטיה לעושר לא ברור אם הוא סיבתי או רק סטטיסטי.

·         חסרונות נוספים: משתנים שלא נכנסים למחקר יכולים לשבש את המסקנה. הסתכלות רחבה מדי ולא מעמיקה מספיק.

כל סוג מחקר טוב כדי למדוד דברים אחרים ושונה במהותו– חקר המקרים הרבים אינו מעמיק לעומת חקר המקרה הבודד שמאוד מעמיק אבל מואשם בהיותו 'מספר סיפורים' ולא מדע.

ביקורת נגד ההשוואה הפוליטית וקשיים

·         ההשוואה מחייבת אותנו בידע רב ורחב – משתנה אחד יכול 'להפילנו בפח'. אחד היתרונות הוא שת"פ מחקרי בין האקדמיות בעולם.

·         שוני חבוי בין דברים הנראים דומים - לעיתים, מה שנראה אותו הדבר, או משנקרא (מבחינת המשגה אותו דבר, אינו אותו הדבר (ההצבעה בפרלמנט שלא כמו רב המפלגה – בארה"ב זו תופעה הגיונית שהרי הסנטור מצביע קודם כל עפ"י ציבור בוחריו לעומת אירופה בה הצבעה כזו נחשבת למעילה באמון).

·         קיימת השפעה בין יחידות ומדינות שונות. לעיתים אנחנו לא יודעים או שמים לב להשפעה וחוקרים כל פרט לגופו כאילו הוא ישות בודדה. 

·         כמות של משתנים גדולה מאוד שעלולה להשפיע על תוצאת המחקר – אין אפשרות לבודד משתנים.

·         המקרה הנבחר עשוי להיות לא מייצג וכך יגרום לסטייה בתוצאות המחקר.

ניתן להתמודד עם הקשיים עם מכירים בהם ושמים לב אליהם (על פי מר גידי)

השפעות על המחקר:

·         מימון (יש המון מחקר על הפרלמנט האירופי כי מוזרמים לשם הרבה כספים)

·         תמיד נטה לחקור את מה שמתחת לפנס

·         משתנים נגישים יותר מול משתנים נגישים פחות (קשה לחקור את ההצבעה בתוך מפלגות).

·         אנחנו חוקרים מקרים חיוביים בלבד (מדוע קרה כך וכך ולא מדוע לא קרה כך וכך).