דמוקרטיה: סוגים של דמוקרטיה, התפשטות הדמוקרטיה

דמוקרטיה – כללי:

·         היום, אין שלטון אלטרנטיבי לדמוקרטיה כצורת משטר אידיאלית.

·         ביוון – דמוקרטיה ישירה (רק גברים בעלי רכוש – לא עבדים, אזרחים), אחת השיטות הנפוצות הייתה להגריל את בעלי התפקידים (לכולם יש אפשרות להיבחר), באספות העם השתתפו בין 10 ל-20 אחוזים מהעם.

הדמוקרטיה הייצוגית:

·         על מנת לקיים בימינו דמוקרטיה, כנראה שחייבת זו להיות דמוקרטיה ייצוגית. בוחרים אנשים שייבחרו ויכריעו בשמנו.

·         התמהיל בין השמירת אמונים לקהל הבוחרים לבין התמודדות עם המציאות - אדמונד ברק – הנציג כ-trusty, הנציג חייב לשמור אמונים לקבל בוחריו. ראוי שיהיה זה ציר הבוחר כפי שיחשבו בוחריו. אולם המציאות לעיתים מצריכה דרכי התמודדות אחרים.

·         יתרונות של הדמוקרטיה הייצוגית?

א.      הנימוק האליטיסטי – עדיף שהאליטה החכמה תהיה הנבחרים שלנו. הם ינהיגו הכי טוב והם יבחרו כי הם טובים וחכמים.

ב.       נימוק ליברלי – אנחנו צריכים להגביל את השלטון שלנו. כדי ליצור מערכת של ניגודים ואיזונים צריך ליצור גופים שניתן להגבילם. אילו היינו בדמוקרטיה ישירה, לא יכולנו להגביל את עצמינו.

·         דמוקרטיה דליברטיבית, דמוקרטיה שיתופית - אלמנטים בדמוקרטיה הייצוגית המכילים דמוקרטיה ישירה:

א.      משאל עם – במשאל העם אין דיון, הרבה תלוי בנוסח השאלה וכד'.

ב.       חבר מושבעים (אנשים מן השורה) במערכת המשפט

ג.        אסיפת/ועידת אזרחים - בחירה מקרית של אזרחים לדיון בסוגיות מסוימות – תופעה שצוברת תאוצה.

·         מאפייני יסוד בדמוקרטיה הליברלית:

א.      השתתפות אזרחים – לבחור ולהיבחר.

ב.       איזונים ובלמים: הרב לא יכול לעשות מה שהוא רוצה ללא הגבלה.

ג.        בחירות תכופות

ד.       מדינה מדרלית

ה.      מגילת זכויות – זכויות שלא ניתן למחוק גם ברב מיוחד.

·         אלמנטים בדמוקרטיה הליברלית הבנויה בשיטה ייצוגית:

א.      ייצוגיות – הפרלמנט משקף את הדעות ואת המבנה הדמוגרפי בחברה.

ב.       הנבחר שומר אמונים לבוחר ומכריע בשמו.

ג.        דיווחיות – הנבחר נותן דין וחשבון על מעשיו

ריכוז וביזור עצמה במדינה

·         לייפרק מדען מדינה שנתן מודלים של ריכוז וביזור עצמה:

א.      אמצעים לריכוז העוצמה: מיעוט מפלגות (דו-מפלגתי), אוניטריזם (שלטון מרכזי ריכוז ללא רמות שלטון נוספות – ההפך מפדרליזם), אוניקמרליזם (בית מחוקקים אחד), חוקה גמישה/העדר חוקה, משטר פרלמנטארי (הרב של ראש הממשלה אמור להיות כמעט אוטומטי).

ב.       אמצעים לביזור העצמה: ריבוי מפלגות, פדרליזם (לדוג' ארה"ב – 4 רמות שלטון משמעותיות – בה לידי ביטוי בכספים), ביקמרליזם, חוקה נוקשה, משטר נשיאותי (הנשיא נבלם יותר על ידי הפרלמנט).

עפ"י מרכיבים אלו, לאיזה דמוקרטיות יש ריכוז עצמה גדול יותר?

בריטניה=> צרפת=> גרמניה=> ארה"ב (הכי ליברלית וביזורית)

באנגליה – ב-99 הוקמו שני בתי נבחרים הסקוטי והוולשי – ובכך קצת ביזרו את עצמתם.

דמוקרטיה לא ליברלית

·         דמוקרטיה לא ליברלית – קיימת דמוקרטיה אך היא אינה מוגבלת, רשות שופטת חלשה, השלטון משתמש בסמכויותיו באופן חופשי, האזרח הקטן אינו מוגן. (רוסיה - פוטין, ונצואלה – הוגו צ'באס).

בין דמוקרטיה לאוטוקרטיה

·         התקשורת – אינה חלק מהאלמנטים הפורמלים בדמוקרטיה, אך הם משמעותיים מאוד. באיטליה ראש הממשלה שולט ב-80% מהתקשורת הכללית.

·         מעברים בין משטרים – נקח כדוג' את צי'לה בשלטון פינושה – גנרל צ'ילה שלט עשרות שנים, טירן שרצח הרבה מעמו והיום – אחת המדינות החופשיות והדמוקרטיות ביותר בעולם.

א.      שלטון אוטוקרטי בשנים  73-89 בראשות פינושה.

ב.       בשנת 89 במשאל עם שארגן פינושה כי חשב שיקבל לגיטימציה מהעם, האזרחים הצביעו נגד פינושה. ועם לחצים מארה"ב הוא הבין שהוא צריך ללכת.

ג.        לפני שהלך הוא ידע שאויביו הפוליטיים יעלו לשלטון ולכן החליש את סמכויותיו:

-          מינוי שופטים המזוהים איתו

-          החלשת מוסד הנשיאות והורדת סמכויות חירום

-          מגדיר את הצבא, המזוהה עמו כשומר החוקה (תמיד אפשר להפעיל את הצבא לשמור על החוקה אם ירצו לעשות בה שינויים)

-          נותן לצבא כח לבחור את מנהיגיו, תקציב קבוע וכו'.

-          שם תביעה לרב מיוחד כדי לשנות את החוקים שעשה.

-          הכניס שיטה המגדילה את כוחו של הגוף הפוליטי השני בגודלו.

ד.       למרות הציפייה שדמוקרטיה אמיתית לא תהיה בצ'ילה, כוחות הימין פרשו מהנהגתו וכך הוא נחלש ויכלו לשנות את החוקים שקבע.

ה.      דוגמה זו לא בהכרח מייצגת את כל מעברי השלטון אבל היא מראה שזה אפשרי.

·         שרידים לא דמוקרטים בשלטונות דמוקרטים:

א.      אנגליה – המונרכיה, בית הלורדים שמקבלים החלטות

ב.       ארה"ב – שיטת האלקטורים – הרעיון מלכתחילה היה כדי לתת לנבחרים האליטות לבחור את המנהיג, היום לרב הם לא משנים את בחירת העם.

ג.        מזרח אירופה – תשתית מוסדית חסרה

ד.       אמריקה הלטינית – הצבא מאוד חזק ומשפיע על קבלת החלטות.

עקרון הרב וסוגי רב

·         עקרון הרב: שלטון העם – כולם שווים. הרב מקהל החלטות ובכל זאת, הוא מוגבל: יש דברים שהוא לא יכול להחליט.

·         סוגי רב:

א.      רב פשוט (רגיל או יחסי) – רב ההחלטות מתקבלות ברב רגיל.

ב.       יותר מרב אחד  (concurrent majority): כשדרושה הסכמה גם בבית התחתון וגם בבית העליון.

ג.        רב מוחלט – למעלה ממחצית מבעלי זכות הבחירה (בכנסת רב של 61)

ד.       רב מיוחד (qualified majority) - יכול להיות 2/3, 4/5 וכד' – בהחלטות מסוימות הנקבעות מראש.

ה.      הסכמה מוחלטת (unanimity)

·         מה הבעיה מרובים מיוחדים? המיעוט קובע – מקבל כח וטו. כל זאת מתי לגיטימי?

א.      עקרון שמרני – ראוי שהשלטון ישמור על ציביון העבר. בעבר היו החלטות מאוד חכמות שראוי שלא ישתנו בקלות.

ב.       עקרון ליברלי – במקומות שהמיעוט יעמוד ב'עריצות' הרב ראוי שיהיה רב מיוחד. לא תמיד הרב יודע מה הכי טוב.

גלי דמוקרטיזציה

דמוקרטיה - מקבלי ההחלטות בעלי העצמה הרבה ביותר, נבחרים בבחירות הוגנות ותקופתיות בהן מועמדים מתמודדים על קולות האוכלוסייה הבוגרת.

·         גל ראשון (1828-1926)– 33 מדינות בשיא הגל (בעיקר בצפון אמריקה, ובאירופה) 2 דוגמאות:

ארה"ב – נשים (1919), גברים (1865), דרך בחירת הנשיא (אלקטורים), הסנאטורים נבחרו ע"י הרצון של המדינה – בחלק מהמדינות הסנאטורים בחרו את עצמם, הרבה מאוד איזונים ובלמים כדי להגביל את השלטון (שלא ייקחו לעשירים את רכושם) ולכן נשיא ארה"ב הוא בעל עצמה מעטה מאוד במדיניות פנים. ארה"ב גדלה כמדינה ליברלית שהדמוקרטיה הוספה לה.

בריטניה – התפתחה זה מאות שנים לכוון הדמוקרטיה – עקרון הגבלת השלטון הקדים את הדמוקרטיה גם אז. מונטסיה (סוף המאה ה-19) כתב על הפרדת רשויות בבריטניה שבזמנו (לא כמו היום) הפרדת הרשויות הייתה תכונה מהותית בשיטת השלטון הבריטי. לאט לאט ירד כוחם של חלק מהרשויות (בית הלורדים) ועלה כוחם של הפרלמנט ובעיקר של הממשלה וראשה.

·         ירידה בדמוקרטיה (1920-1942) 11 מדינות נותרו דמוקרטיות:

-          שלטונות פשיסטים שכבשו חלק מהמדינות

-          רפובליקת ווימאר בגרמניה.

-          חלק נסגו מהכיבוש הנאצי באירופה. 

·         גל שני (1942-1960) עליית קרן הדמוקרטיה אחרי מלחמת העולם השנייה:

-          מדינות שהיו דמוקרטיות ונכבשו ע"י הנאצים (באירופה)

-          סוף הקולוניאליזם (חלק מהמדינות ירשו את הדמוקרטיה – ישראל, הודו, חלק לא)

-          אמריקה הלטינית – דמוקרטיות של נמשכו זמן רב (צ'ילה)

·         עוד גל נסיגה:

-          ניסיונות לאמץ דמוקרטיות שכשלו

-          ראשית שנות ה-70 מתרסקות מדינות חלשות יותר ועולים משטרים צבאיים (צ'ילה, אורוגוואי, הודו)

·         הגל השלישי (1974 עד היום)

-          מתחיל בפורטוגל וממשיך בדרום אירופה

-          ממשיך אמריקה הלטינית (ארגנטינה וכד')

-          התמוטטות הגוש הסובייטי - חלק גדול מהמדינות התחיל לצמח דמוקרטיות.

·         מאפיינים כלליים להתפשטות הדמוקרטיה עפ"י הנטיגנטון (שטען שהתרבות היא מרכיב דומיננטי בהתפשטות):

-          הדמוקרטיה בלטה והתחילה את צמיחתה במדינות עם כח פרוטסטנטי.

-          לאט השתלטה על העולם הקתולי

-          המשיכה לעולם היווני-אורתודוקסי (יוון, בולגריה וכו')

-          המשיך לעולם הקונופוציוני (דרום מזרח אסיה) ולעולם המוסלמי – להם מאוד קשה להגשים את הדמוקרטיה.

איך מגדירים דמוקרטיה?

איזו אמות מידה ניתן לאמץ? הבחנות דיכוטומיות (מהקו הזה זה דמוקרטיה מזה לא, סקאלות = אפשר למתוח את המדינות בעולם על ציר דמוקרטיות).

·         עפ"י ייצוג הנשים בפרלמנט (דוגמא נגדית היא קובה, בה יש פי 3 יותר נשים מהפרלמנט בארה"ב אבל יש לה בעיות חופש ביטוי שקשה לנו לקרוא לה דמוקרטיה).

·         שומפטר - מדינה שבה אחוז הגברים בעלי זכות הבחירה הוא גדול מ50% ושהמפלגה השלטת היא זו שהעם בחר.

·         Freedom house – ארגון א-פוליטי ללא מטרות רווח העוסק במדידת החופש במדינות שונות ובשטחים כבושים בעולם. המדידה מתבססת על שאלון עם ניקוד מ1-7 למדידת פרמטרים בשני אשכולות:

א.      אשכול הזכויות הפוליטיות - הזכות לבחור, הזכות להיבחר, זכויות למיעוטים להשפיע וכד' – ציון ישראל הוא גבוה מאוד (1)

ב.       אשכול הזכויות האזרחיות – חופש דעה, חופש עיתונות וחופש אקדמי, חופש הדת וחופש מדת, שלטון החוק, שוויון הזדמנויות (קניין, עבודה וכד') – ציון ישראל הוא יחסית נמוך. (בין 2-3)

-          מדדים כללים:

מדינה חופשית היא בין 1 ל2.5

סה"כ יש עלייה בחופש בעולם.

-          עפ"י פרידום האוס - היבשות החופשיות בעולם: אוסטרליה, אמריקה (כולל דרום אמריקה), יש חוסר חופש באפריקה ואסיה.

-          מדד מעניין: המדינות החופשיות יותר הם המדינות העשירות יותר.