אריסטו - נאמר

נאמר

נאמר זו המילה בשביל "לוגוס".

נאמר על משהו זה לא רק אצל אריסטו, וזה לא רק עניין לשוני- זה עניין אונטולוגי. הלשון כך מתנהגת מכיוון שהיא מתארת את המציאות. השפה מתארת את הממשות.

בין נאמר על נושא ונוכח בנושא

אדם נאמר על סוקרטס. אבל חכם, או "החכמה" נוכחת בסוקרטס.

אם משהו נאמר על משהו אחר- גם שמו וגם הגדרתו חלים עליו. השם "אדם" חל על סוקרטס אבל גם ההגדרה של "אדם" חלה על סוקרטס. מהי ההגדרה של אדם? חיה בעלת שכל. סוקרטס הוא חיה בעלת שכל.

דבר נוכח בדבר אחר, כאשר שמו חל בדבר, אבל ההגדרה איננה חלה.

סוקרטס הוא מכוער. כיעור, בשביל היוונים, זה חוסר פרופורציה. סוקרטס הוא לא חוסר פרופורציה.

סוקרטס שוכב- השכיבה נוכחת בסוקרטס. אבל סוקרטס איננו "מצב גוף מאוזן".

סוקרטס הוא בן 70. ה- 70 חל על סוקרטס. אבל ההגדרה של 70 (7*5*2)- המספר חל עליו אבל לא ההגדרה. לעומת זה, סוקרטס הוא בעל חיים- בעל חיים נאמר על סוקרטס מכיוון שגם בעל חיים חל על סוקרטס וגם ההגדרה של בעל חיים חלה על סוקרטס (למשל: “יצור שמניע את עצמו" וכו').

דבר נאמר על דבר כשהן שמו והן הגדרתו חלים בו.

מה זה "סוקרטס"?

סוקרטס זה בעצם אדם זה! כדי להגדיר אותו- עלי להצביע על האדם הזה.

סוקרטס זה קיצור מנומס ל"אדם זה".

כשאמרתי "סוקרטס הוא אדם" אמרתי "אדם זה הוא אדם" כי ההגדרה של אדם חלה על סוקרטס וכל ההבדל הוא ההבדל הכללי בין מה שאפשר להגדיר אותו לבין מה שאפשר להצביע עליו.

לכן ההבדלים בין "סוקרטס הוא אדם" ל"סוקרטס הוא בן 70”- אלה דברים שונים. במקרה האחד אמרתי "אדם זה הוא אדם" ובמקרה האחר אמרתי "70 נוכח בסוקרטס". אותו חיבור עושה דברים שונים.

להיות בע"ח זה להיות גוף שמניע את עצמו, להבדיל ממספר אי רציונלי- אין לו גוף.

סוקרטס אם הוא לא אדם- הוא איננו סוקרטס. אבל אם הוא לא בן 70 ולא מכוער- הוא עדיין סוקרטס.

נכון שאני לא יכול להפריד בין היותו זה לבין היותו אדם, ולכן אדם נאמר על סוקרטס מכיוון שלהיות אדם זה מה שסוקרטס הוא, ולכן ה- ousia, ההוויה של סוקרטס- הוא אדם. (ousia = הוויה).

אם אני מבין את המילה אדם אני מבין שסוקרטס הוא בעל גוף, שהוא בעל דם חם, יונק וכו'...

האבחנה הוא אבחנה בין מה שהוא מהותי לסוקרטס למה שהוא "נלווה" לסוקרטס (המילה "מהות" היא לא של סוקרטס"). בעברית לקחו אח"כ (בימיה"ב) את המילה "מה הוא" והפכו אותה ל"מהות".

להיות אדם זה חלק מהגדרתו של סוקרטס. להיות בן 70 או להיות חכם או אתונאי או להיות בשוק- איננו חלק מהגדרתו.

מזדמן לסוקרטס שהוא בן 70, שהוא אב ל- 3 ילדים. אם לא היה אב ל- 3 ילדים- עדיין היה אדם. אם הוא איננו בעל דם חם- הוא איננו אדם. ולכן מה שמתחייב מן ההגדרה- הוא מהותי. מה שאיננו בהגדרה- הוא מקרי או מזדמן.

זה דומה למה שאמר אפלטון לתכונה הכרחית ותכונה לא הכרחית- אבל עם הבדלים!