אפלטון על האידיאות וההוראה

סוגית ההוראה

אפלטון פעל בתקופתם של הסופיסטים. חלק מהמורים, הסופיסטים, הסתובבו באתונה ולימדו בשכר צעירים אתונאים שרצו ללמוד. אתונה מנוהלת על ידי אסיפה כללית ועל ידי סוגים שונים של אסיפות. הכישרון החשוב ביותר שנער צעיר צריך לפתח על מנת לממש את יכולותיו הפוליטיות הוא הרטוריקה. משלמים למורים כדי שילמדו אותם את רזי הרטוריקה ואורחות חיים שתומכות וקשורות בנושא. הלימוד מתבצע מתוך מוטיביציה לרכוש יכולת לנהל את ענייני המדינה, השלטון, לומדים איך להיות מנהיג. סוקרטס, על פי אפלטון, מלמד ממקום אחר לחלוטין. לדעתו, הלימוד נועד לשפר את יכולותיו של האדם כאדם. יתכן שאנשים בעלי יכולות מנטליות והתנהגותיות שקשורות להבנה השכלית, אמורים לשלוט, אך הלימוד עצמו אינו מיועד לרכישת כישורי שלטון. סוקראטס תופס את הלימוד כמכוון כדי לפתח את היכולת השכלית, המנטלית ואת היכולות האתיות של האדם, את הסגולה הטובה של האדם (virtue). סוקרטס  מלמד כל מי שרוצה ללמוד ולא רק עשירים. הוא חי מתרומות של תלמידים שיכולים ורוצים לתת לו כסף. אין הנ"ל אומר שאצל סוקרטס החינוך מנותק מפוליטיקה, להיפך החינוך מהווה התערבות בולטת בחיים הפוליטיים של אתונה.

אתיקה מול מוסר - במה שונות היכולות האתיות מול המוסריות?

אתיקה – כללים שנועדו לכונן את סוג העיסוק, עוסקת בשאלות של כינון הסובייקט תוך כדי עיסוק בכללי התנהגות נאותים.

מוסר- שואלים שאלות של טוב ורע, מה רע לעשות? מה טוב? הסוגיה שמכוננת את השאלה זה סבל או הנחת שנגרמות לי או לאחרים. באתיקה אין שאלות כאלה.

הסגולה הטובה היא שאלה אתית.

• איך לימוד הסגולה הטובה מהווה אקט פוליטי בעיר שמנוהלת על ידי כישורים רטוריים? כיצד לימוד הסגולה הטובה הוא התערבות פוליטית?

אידיאות 

אידיאה היא הדבר המושלם הכולל בתוכו את כל המרכיבים של התופעות שאנו חוזים בהן אך לא קשור כלשעצמו בתופעות. זהו רעיון מרכזי אצל אפלטון.

על פי אפלטון אידיאה של כיסא היא הכיסא המושלם מכל הבחינות, מכילה את הרעיון של הכיסא. כל כיסא בעולם לוקח חלק באידיאה הזו ששמה כיסא, אך לא מממש אותה. האידיאות מבחינת אפלטון הן "יש", יש אותן אך לא בעולם של תופעות אלא בעולם שקיים ממש. כולנו ראינו את האידיאות לפני שנולדנו ונוכל לצפות בהן שוב אחרי שנמות, רק אז נוכל להתבונן ולהבין מה משמעותן של כל התופעות בעולם. ההתבוננות באידיאה היא של השכל. כיסא שרוף הוא עדיין כיסא, רק רחוק יותר מהאידיאה של הכיסא. האידיאה לא מתכלה בזמן, גם אם יעלמו כל הכיסאות מן העולם, עדיין תישאר האידיאה של הכיסא. ובדומה לכך גם יופי, אהבה ועוד.

אפלטון טוען שאנו לא באמת נמשכים לעולם התופעות. אנו משתוקקים לאידיאה וממשיכים בחיפוש על מנת למצוא אותה, אך מה שאנו באמת רוצים לא נמצא עלי אדמות. האידיאות נמצאות על האדמה בתור תופעות. השאיפה למעלה, להשיג עוד ועוד, ההתקרבות לאידיאות, מובילה אותנו ליכולות גדולות יותר, לסיפוקים נפשיים וגופניים עמוקים יותר, ולהבנה גבוהה יותר לגבי המציאות. השאיפה מעלה מונעת לדעת אפלטון על ידי השאיפה לאידיאה. אם נפסיק לתור אחר האידיאות, ניכנס לתהליך של התנוונות.

לפי אפלטון ישנה שלמות - במצב מסוים, בתקופה מסוימת. בשלבים מסוימים בחיים נחשוב שמשהו מושלם, אך גם אם המושא ישאר כשהיה, סוג התשוקה משתנה ואנו זקוקים ליותר על מנת לספק את עצמנו. סוג הסיפוק והתשוקה שאנו מחפשים משתנה בעקבות התשוקה לאידיאה, השינוי מעלה אותנו במעלה האידיאות.

האידיאה לפי אפלטון היא אובייקטיבית ולא יחסית. על פי אפלטון אין נקודות מבט שונות שכולן נכונות, האידיאה היא אחת – אין אמת שלי או שלך, או שאחד מאיתנו טועה או שברמת הבנה גבוהה יותר נבין כיצד משתלבים שני סוגי האמת.

הטיפוס אל האידיאות נעשה בכח השכל, המחשבה. רק המודעות לפער בין המציאות לבין האופן בו אני תופסים את המציאות יגרום לנו לטפס בשלבים. סוג מחשבה זה, שמטפס מרמת תובנה אחת אל רמת תובנה גבוהה יותר (המכילה כל מה שנמצא ברמה הקודמת אך יותר) נקרא מחשבה דיאלקטית. דוגמא: אידיאה של יופי, ניתן לראות שבהתחלה נמשכים אל הגופים היפים ← נפשות יפות ←רעיונות יפים.

מבחינה מתודית, אצל אפלטון לא יכולה להיות אידיאה של התפרקות, הרס או כיעור, קיימת אך ורק התרחקות מהאידיאה עד להיעלמות (כפי שנראה מיד בסוגית הצדיק ורע לו) (דוגמא: כיסא שנשרף עד שמעוכל כולו על ידי האש). ככל שאנו מגיעים קרוב יותר אל האידאות כך אנו מגלים סדר עולם הרמוני ושלם יותר. 

פילוסופיה יוונית - סיכומים

פילוסופיה יוונית - סיכומים

מתוך: פילוסופיה יוונית באתר טקסטולוגיה

פילוסופיה יוונית היא שם כולל לטווח רחב יחסית של הגות פילוסופית שנוצרה ביוון הקדומה והעולם היווני וההלינסטי בתקופה שהחל מהפילוסוף תאלס (המאה השישית לפנה”ס) ועד למשנותיהם של אפלטון ושל אריסטו במאה הרביעית לפנה”ס. עיקר עיסוקה של הפילוסופיה היוונית הוא תחילה בשאלות אונטולוגיות שאפיינו את חקירותיהם של הפילוסופים הקדם סוקראטיים ולאחר מכן בשאלות אפיסטימולוגיות של מהות הידע וכן דיונים פילוסופיים בנושאי אתיקה, אסתטיקה ותורת המדינה בכתביהם של אפלטון ושל אריסטו. הפילוסופיה היוונית, אפלטון (ומורהו סוקראטס) ובעיקר אריסטו המשיכו להשפיע על החשיבה הפילוסופית האירופאית במשך מאות ואלפי שנים והם ממשיכים להשפיע עד היום על החשיבה הפילוסופית בתור התשתית הראשונית של הפילוסופיה המערבית.

להלן תמצאו אסופת סיכומים ומאמרים בנושאים פילוסופיה יוונית הסוקרים נושאים רבים שהעסיקו את הפילוסופים היוונים, החל מהפילוסופים הקדם סוקראטיים, דרך פיתגורס, הסופיסטיים, סוקרטס, אפלטון וכמובן אריסטו. חלק מהסיכומים אודות הפילוסופיה היוונית מבוססים על הקורס “פילוסופיה יוונית: מתאלס עד אריסטו” וחלקם מבוססים על מקורות אחרים שעוסקים בפילוסופיה היוונית.  הסיכומים מחולקים למשנותיהם של פילוסופים יוונים ספציפיים כמו אריסטו או אפלטון, דיונים אודות כתבים ספציפיים וכן דיון אודות נושאי רוחב המאפיינים את הפילוסופיה היוונית.

הצעה לסטודנטים – הכנסה נוספת ללא מאמץ

מאמרים בנושאי פילוסופיה יוונית:

הפילוסופים הקדם- סוקראטיים

מיתוס

הפילוסופים המילטים

פיתגורס והפיתגוריים

קסנופאניס והרקליטוס

פרמנידס

אמפדוקליס ואנאקסגוראס- הפלורליסטים

האטומיסטים

הסופיסטים

סוקראטס – סיכום כללי

אפלטון – כללי

אריסטו – מבוא

המשתה של אפלטון

פידון – אפלטון

אותיפרון – אפלטון

מנון – אפלטון

האפולוגיה של סוקראטס

נושאים נוספים

הבחנה בין תופעה ומהות

בין מיתוס ופילוסופיה

הקדם-סוקראטיים, הסופיסטים וסוקראטס

תורת ההיזכרות של אפלטון

הישארות הנפש אצל אריסטו

תורת המדינה של אריסטו

מושגים

זמן מיתי

האש על פי הראקליטוס

אפוריה

אירוניה סוקראטית

אידיאה אפלטונית

משל הקו המחולק

סיבה פועלת

המניע הבלתי מונע

סיכומים נוספים בפילוסופיה יוונית:

הרקע ההיסטורי לפילוסופיה היוונית

הפילוסופים המילטיים – הפילוסופים היוונים הראשונים

תאלס – ראשון הפילוסופים היוונים

אנאקסימנדרוס – הראשית

אנקסימנס – הכל אוויר

פיתגורס - המספר האלוהי

קסנופנס – המונותיאיסט הראשון?

הרקליטוס – אי אפשר להכנס אל אותו נהר פעמיים

הלוגוס על פי הרקליטוס

העולם כתנועה על פי הרקליטוס

פרמנידס – היש ישנו והאין איננו

הפואמה של פרמנידס

אמפדוקלס - הדומה על פי הדומה

הפואמות של אמפדוקלס

אנאקסגוראס

השוואה בין פרמנידס, אמפדוקלס ואנאקסגוראס

האטומיסטים

דמוקריטוס

הסופיסטים – קאליקלס, אנטיפון, ניקופון, גלאוקון, תראסימאכוס, גורגיאס, פרותגורס

פרותגורס

סוקרטס ואפלטון

דיאלוג אפלטוני

קריטון – פרידה מסוקרטס

אפלטון \ מנון

מנון – חלק 1

מנון – חלק 2: פרדוקס מנון ותורת ההיזכרות

מנון – חלק 3 -הסגולה הטובה

לכס – דיאלוג אפלטוני על מהות החינוך

פידון

המשתה – נאומים על אהבה

המדינה

המדינה – חלק ב

המדינה – חלק ד

המדינה – חלקים ה ו-ז

המדינה ח,ט,י

אפלטון על החינוך

תורת האידיאות ומשל המערה

אפלטון על סוגי המשטרים השונים

הדיאלוגים המאוחרים של אפלטון – הסופיסט, פרמנידס, טימיאוס

אריסטו

אריסטו – הקטגוריות

אריסטו על הפירוש והאנליטקות

אריסטו – פיזיקה

אריסטו – מטאפיזיקה

מטאפיזיקה אלפא

מטאפיזיקה גמא ואפסילון

מטאפיזיקה תטא

מטאפיזיקה למדא

פוליטיקה

אריסטו- אתיקה

פרונסיס – התבונה המעשית

טבלה מסכמת

בעתיד יתווספו כאן סיכומים נוספים אודות נושאים נבחרים שונים בתחומי הפילוסופיה היוונית. כל הסיכומים בפילוסופיה יוונית הם פרי עבודה מקורית של מפעילי האתר ואין להעתיק אותם ללא אישור. כל שימוש אחר בסיכומים, ובכלל זה לימוד, שינון, קבלת השראה, הכנה למבחן, כתיבת עבודות או סתם העשרה בתחומי הפילוסופיה היוונית כמובן מותרים וממומלצים.