סוקרטס ואפלטון

סוקרטס ואפלטון

תקופות בכתיבת אפלטון

·         התקופה הראשונה – דיאלוגים סוקרטים.

·         התקופה השנייה – המדינה (יצירת העל של אפלטון, המשתה, הפיידוס)

·         התקופה השלישית – הדיאלוגים הטכנים (ארוכים וקשים)

·         התקופה הרביעית – ספר קליטוס.

·         סה"כ 36 דיאלוגים.

·         היכרותו של המערב עם אפלטון החל במהדורה של סטפנוס – שהוציא את כתביו לראשונה ב1500.

כלים להבין את  הדיאלוגים הסוקרטים:

·         הבנת הרקע של הדמויות (תורם להבנת עמדת הדמות בדיאלוג)

·         הדיאלוג תמיד תלוי בסיטואציה.

·         אפלטון רוצה להציג את הסיטואציה (עם התפאורה וכד')

סוקרטס - כללי

·         אפוריה – סוף ללא מוצא. דיאלוג שמסתיים במבוי סתום. רק שוללים ואין לאן להמשיך.

·         עסק בעיקר בתורת המידות והמדינה.

·         סוקרטס לא נותן תשובות, רק שואל שאלות. טענו מולו שהוא משמש כאיירון. (בקומדיה היוונית העתיקה היו שני טיפוסים: האלאזור – הדמות החזקה, הכוחנית וכד'. האיירון – הדמות החלשה, שתמיד יודעת לסדר את העניינים בתחבולות ותרמיות כדי להשיג את מטרתו, בדרכים כשרות למחצה.)

·         בדיאלוגים הסוקרטים – סוקרטס ראשית מקבל את הדעה של בן-שיחו, לאחר מכן, הוא מציג כיצד דעתו של בן שיחו עומדת בסתירה עם דוגמה שבן-שיחו הסכים איתה מראש. הדיאלוג הסוקרטי אינו מתאר ויכוח קלאסי בין 2 דעות אלא ויכוח בין דעת בן-שיחו של סוקרטס להתהוות דעתו של בן-שיחו. הסיום הוא בסתירה.

·         אחת הטענות נגד סוקרטס היא שהוא מעמיד פנים: הרי הוא אומר שהוא מקבל את דעת יריבו, אבל למעשה הוא מתנגד לה ומשתמש בה כדי לבצע מניפולציות לוגיות ורטוריות ליצור את הסתירה.

·         משפט של סוקרטס (סטפנוס 29 ה') – "והקשה ביותר לשכנע אתכם הוא שחיים בלתי נחקרים אינם ראויים לאדם לחיותם." לכן אפלטון מתאר באריכות את מותו בסוף ה"פיידון" – המוות של סוקרטס הוא חשוב בכך שאינו מסוגל לחיות ללא החקירה העצמית.

·         לטהר את הנפש – לא ע"י חוויה מיסטית, אלא ע"י פתירת הסתירות.

מאפייני הדיאלוגים הסוקרטים:

·         המשוחח עם סוקרטס צריך לענות עפ"י דעתו – לא מן השפה ולחוץ.

·         הדיאלוג נערך תמיד בתוך המסגרת המקובלת על בן-שיחו של סוקרטס – סוקרטס אינו יכול להכניס הנחות שאינן מקובלות על בן-שיחו.

·         סוקרטס מתקדם בצעדים קטנים לעבר המטרה וכל הצעדים הכרחיים בדרך.

·         מאמץ אינטלקטואלי לתאר את הנפש

·         אני יודע שאינני יודע ואי הידיעה הזו היא הידיעה הקובעת...

·         אלנכוס (elenchus) חקירת שתי וערב באמצעות שאלות של סוקרטס.