צורה וחומר אצל אריסטו - סיכום

צורה וחומר על פי הפילוסופיה של אריסטו

·         ההבחנה של אריסטו במושגים מלאכותיים:  החומר לפי אריסטו הוא הדבר ממנו המוצר עשוי. הצורה לדעתו של אריסטו היא המבנה של הדבר. היא שעושה את החומר לדבר מה מסוים. ההגדרה משקפת את הצורה. הידיעה על פי אריסטו יכולה לחול רק על הצורה. החומר הוא מה שמייצג את הצורה כדבר פרטי (אינדיווידואציה).

·         ההבחנה במושגים טבעיים: החומר לפי אריסטו הוא האיברים של היצור הטבעי (היצור הוא אורגניזם של איברים). החומר אינו ממש את הצורה בפני עצמו, הצורה מתממשת בצמיחה פנימית. הצורה מזוהה עם התכלית ועם המהות המגדירים אותה על פי מצבם בבגרותם (זרע הברוש הוא בכח הברוש.)

·         שינוי מהותי ושינוי מזדמן: שינוי מהותי בתפיסתו של אריסטו הוא שינוי בצורה והחומר קבוע. ושינוי מזדמן הוא שינוי בחומר והצורה קבועה.

·         הגדרה:

א.      כדי להגדיר דבר מה לפי אריסטו, מספיק להגיד מה סוגו (גנוס) ואיזה מין (אידוס) הוא ע"פי סוגו – מהו ההבדל יוצר המין (המבדיל בינו לבין שאר המינים).

ב.       ההגדרה (מן הסתם) חייבת להיות שייכת לדבר באופן ראשוני (לישות הספציפית ביותר) ולכשעצמו (לדבר ולא לפרידיקט שלו).

ג.        דוגמא: האדם הוא בעל חיים (זה הסוג שלו), רציונאלי (ההבדל יוצר המין במבדיל אותו משאר המינים).

ד.       שיטת ההגדרה לא כמו אצל אפלטון מלווה בשרשרת שלמה של הגדרות (סופיסטן), אלא מבדיל רק באמירה של שני דברים (הסוג וההבדל יוצר המין). הבחנה אריסטוטלית זו משמשת עד היום.

ה.      החומר בלתי ניתן להגדרה (שהרי אין לו מילה כללית המאפיינת את החומר שמצוי בתוך סוקרטס או שמצוי בתוך מיצי). ניתן להגדיר את הצורה של הדברים אבל האינדיווידום בלתי ניתן להגדרה רק להצבעה.

·         ההבדל בין החומר בתפיסתו של אריסטו לבין החלל בתפיסתו של אפלטון

א.      האידאה האפלטונית מתבטאת ב"חלל". היחס בין האידאה למקום בו היא משתקפת הוא יחס חיצוני.

ב.       אצל אריסטו, לעומת זאת, היחס בין הצורה לחומר הוא יחס פנימי, הדוק הרבה יותר. צורתו של החתול מכתיבה את החומר. (לדוג' אריסטו יוכל להגיד שהזרע הוא החומר של בעל החיים)