מדעי המדינה: על הקשר בין שוויון לבין דמוקרטיה במשנתם של תומס הובס, ג'ון לוק וז'אן ז'אק רוסו
בעוד
דקארט התעסק בפילוסופיה של ה"אני", אותנו מעניין המסע מהפרט לחברה,
“המחשבה המדינית".
מה
ההצדקה לשוויון? מה הקשר לדמוקרטיה?
(האם
רעיונות משנים את ההיסטוריה?)
1.תומס הובס/לויתן (1588-1679) – תומס הובס כותב
בזמן מלחמת האזרחים באנגליה, גולה מארצו, פרק י"ז – על הקהיליה. “תכליתה של
הקהיליה – ביטחונו של היחיד". האדם מתאסף בקהילות כדי להימלט מאימת אחיו
האדם. במצב הטבעי, האדם אוהב לשלוט על עצמו ועל אחרים, ישנה מלחמת כל בכל וכאוס
בין בני אדם, המסגרת מצילה אותם מידם של אחיהם. תפישה שמאוד מושפעת מהתקופה בה חי
הובס. תפישה שוויונית – כולם רוצים את הכוח במידה שווה, כדי להשיג בטחון אישי צריך
להקים את הקהיליה, שתחסוך מהם את "כאב הראש" של דאגה לעצמו. הגדרת
הקהיליה: אמנה חברתית בה כל אחד מוותר על הסמכות והשררה שלו ומסירתן לידי הריבון
(אדם בודד, פרלמנט או קבוצה שולטת) כדי לשמור על השוויון בביטחון האישי.
2.ג'ון לוק/על הממשל המדיני (1632-1704) – לפי גישתו של ג'ון לוק לשאלת הקשר בין שוויון ודמוקרטיה החברה
המדינית שייכת לכלל האזרחים. האדם יצור חברתי וזקוק למערכות חברתיות מטבע
הוויתו (“לא טוב היות האדם לבדו"). כל בני האדם נולדו בני-חורין ושווים
ועליהם לשמור על זכויות טבעיות אלו בכל מחיר, כולל עונש מוות.
ה"עדה" (מדינה) קובעת תקנות שוות לכל, כל אדם שווה בפני החוק.
במדינה של לוק הריבון לא יכול לנצל לרעה את החוקים (בניגוד להובס) והחוקים אמורים
להועיל לבני האדם.
3.ז'אן ז'אק רוסו/על האמנה החברתית (1712-1778) - אמירתו המפורסמת של ז'אן ז'אק רוסו: “האדם
נולד חופשי, ובכל מקום הוא נתון בכבלים". לדעת רוסו אם בני אדם מתאגדים ונותנים את
סמכותנו לריבון, איך הם נותרים חופשיים? אחד הרעיונות המרכזיים של ז'אן ז'אק רוסו הוא הרעיון של האמנה החברתית: לפי תפיסת האמנה החברתית של רוסו כל אחד משתף את אישיותו ועצמתו עם הכלל בהכוונתו העליונה של
הרצון הכללי, כל אחד הוא שותף בלתי נפרד מהשלם. אמנה זו היא המדינה. החיים
המשותפים תחת ערכים משותפים מאפשרת חיים יותר איכותיים לבני האדם, “השלם גדול
מסכום חלקיו".
No comments:
Post a Comment