פרוטאגוראס
Protagoras
אתונה
במאה ה- 5 לפנה"ג היתה
הבירה של יוון. שם קרו כל הדברים (כמו פריס בשנות ה- 20, ניו יורק בשנות ה- 50) והתפתחו
הסופיסטים. סופיסט מלשון "יודע".
הסופיסטים
הם לא תנועה שאפשר להתייחס אליהם כסוג של תנועה (בניגוד, למשל, למילטים).
לא
היו בהכרח קשרים בין הסופיסטים.
בתקופת
הסופיסטים קרו כמה דברים באתונה שהשפיעו על האווירה החברתית:
אתונה
הפכה לדמוקרטית. זה לא אומר שלכולם היתה זכות בחירה, אבל בהדרגה הכוח הפוליטי
התחיל להתפשט. האנשים (אלה שלא היו עבדים ואלה שלא היו נשים או קטינים...). אסיפת
העם קיבלה משקל גדול מאוד. מה שקבע שם זה לא מאיזו משפחה אתה אלא אם אתה יודע לדבר
ולשכנע. לכן עלתה אמנות הרטוריקה, של היכולת לשכנע (ויכולת שכנוע זה כוח!).
מצד
שני: יש בעיה פילוסופית. פרמנידיס יצר נתק בין האמת שאנו מסיקים בשכלנו, בלוגוס
שלנו, לבין ההתנסות החושית והיום-יומית שלנו. דימוקריטוס ולאוקיפוס ניסו לפתור את
הבעיה ,כשדימוקריטוס אמר שצריך לקבל את הריבוי כנתון. ואנאקסאגורס ניסה לעבור
לריבוי ע"י הפיזיקה (ארבעה יסודות) אבל כל זה לא היה מוצלח במיוחד.
אנחנו
נשארים עם בעיה קשה בין התפיסה השכלית לתפיסה החושית.
הסופיסטים
קיבלו את העולם המוחש, וויתרו על העולם שמוסק מן השכל.
מבחינתם,
אם אני נואם בפני אולם מלא אנשים- מה שישכנע את האנשים לעשות את רצוני לא יהיה
האמת האמיתית אלא כוח השכנוע שלי. התבונה לא תעזור כאן, אלא הדעה של אנשים. לכן
כוח השכנוע הוא כה חשוב.
פרוטאגוראס
מגיע לאתונה וכותב ספר בשם "האמת". פתיחת הספר: “לכל הדברים האדם הוא
המידה. לאלה שהווים שהם הווים ולאלה שאינם שהם אינם. וזאת האמת". כלומר- האמת
היא לכל אחד דעתו שלו.
אין
"אמת" אחת- כל אחד והאמת שלו. למה? כי זה מה שיניע אותנו!
מה
שחשוב בשביל הסופיסטים- פחות עולם הטבע. הם עסקו בעיקר בעולם האנושי- מה שמעניין
הוא האדם.
פרוטאגוראס
אמר שהוא לא יודע כלום על האלים- לא אם הם קיימים ולא אם הם לא קיימים. זה לא
מעניין אותו בכלל.
הוא
התחיל לעסוק בדת כמוסד אנושי, בלשון.
No comments:
Post a Comment