מבוא למדעי המדינה: אריסטו - אתיקה

אריסטו, אתיקה –

אריסטו היה הראשון לבצע מיון בתחומי עניין שונים. אריסטו אומר למעשה שאם מחפשים את המדע הראשוני ביותר, הרי שזהו המדע המדיני. מדוע? מחפש את טובת הכלל ומגדיר לכל מדינה מה עליה לחקור – שכן כל המדעים הם לטובת הכלל (לכל דבר יש תכלית). המדע המדיני דואג לטובת המדינה (במובן של פוליס ביוון).

מהי ההצדקה של אריסטו לכך שהמדינה היא היחידה שלה צריך לדאוג במדע המדיני? המדינה היא שותפות, כל שותפות רוצה לדאוג לטוב ש ל פרטיה, המדינה היא השותפות הגדולה מכולן ולכן היא העיקרית אשר צריך לדאוג לטובתה. שותפויות בחברה האנושים מורכבים מכמה רבות:

                                           1.אדם בודד

                                           2.הבית

                                           3.הכפר

                                           4.המדינה (כמאגדת את כל אלו)

"המדינה, התהוותה לשם החיים וקיומה, לשם החיים הטובים" – מספקת את צרכי תושביה, אבל קיימת כדי לשפר את איכות חיי תושביה.

לסיכום – אריסטו טוען שמדע המדינה הוא הריבוני ביותר שכן השאר משרתים אותו, וטובתה של המדינה היא העליונה כיוון שהיא דואגת לספק את צרכיהם של כל החברים בה.

"האדם יצור מדיני מיסודו" – היצור היחיד שמסוגל לדון בשאלה מה צודק, נכון וטוב.

הדמוקרטיההאתונאית -

איך הגיעה הדמוקרטיה לאתונה? הרי המושג לא היה קיים בעולם הישן (פרס, בבל וכו').

שורה של רפורמות בקרב גורמי השלטון באתונה:

                                           1.שבטים המגיעים מהצפון לוחצים באופן מתמיד על מדינת-האיים היוונית, חלק מהאוכלוסייה מחליטה לנדוד. מתפתח מסחר בין יוון לקולוניות הנודדות (באסיה הקטנה ואיטליה). בנוסף: שנת בצורת. סולון מחליט לחון את חובות האתונאים העניים, אבל גם לתת שותפות בשלטון לבעלי הממון.

                                           2.פיסיסטראטוס – עריץ אתונאי התקומם כנגד המשפחות העשירות, והחליט לגייס את תמיכת העם (להם לא היה קול בענייני השלטון). בעיניו, כוח השליטה שלו מגיע מההמון.

                                           3.תמיסטוקלס – טרם הפלישה הפרסית, תמי' מחליט להשקיע בצי (עד אז לאתונה היה צבא יבשה). חשוב לציין: זוהי אינה החלטה פוליטית! אלא צבאית.

                                           4.שינוי חוק האזרחות - אתונה זוכה למעמד עליון בקרב ערי המדינה. הגירה חיובית (ועשירה) לאתונה, הופכת למרכז מסחרי ופוליטי. החוק החדש מקנה למהגרי אתונה אזרחות, החלוקה מבוססת מעתה על אזורים גיאוגרפיים.

                                           5.פריקלס – הנהיג רפורמה אשר הסדירה את אופן הבחירה למוסדות השלטון באתונה – הטלת מטבע. נבחרי הציבור והשופטים היוונים נבחרו מתוך כלל העם. התפישה – לכל בן חורין יש זכות ליטול חלק בשלטון. עוד הנהיג פריקלס את המשרות הציבוריות – נבחר ציבור צריך לקבל מימון מהעם, שכן עיסוקו כנבחר ציבור מונע ממנו לעסוק בעסקיו הפרטיים.

אופן ההתנהלות – כל העם (בין 6000 ל-12000 איש) מוזמן לכיכר השוק ("אגורה") ושם מתקיימת אסיפה. זכות הדיבור ניתנת לכל מי שרוצה, כל אחד יכול להעלות נושאים לדיון. הדמוקרטיה במודל זה היא ישירה.

אף על פי כן, יש אנשים שלא יכולים להגיע לאגורה – עבדים, נשים, צעירים (עד 21) – כמעט מחצית מהאוכלוסייה. כלומר, “הדמוס" הוא לא באמת כלל העם, אלא הרבה פחות. בנוסף, הסיכוי שאיכר ממחוז מרוחק של אתונה יגיע לאסיפה באגורה הוא קטן. שמי שמגיע ומשפיע הם בד"כ האתונאים.

זמן	מקום	מודל	שחקן מרכזי
מאה חמישית לפנה"ס	אתונה	דמוקרטיה ישירה	הדמוס-העם
מאה19 ואילך	מערב אירופה	דמוקרטיה ייצוגית	נציגים מפלגות פרלמנט
המאה ה-21	דמוקרטיות מתקדמות	דמוקרטיה השתתפותית	ארגוני חברה אזרחית

תיאורית המימדים של לוקס:

I- קבלת החלטות

II- אי-קבלת החלטות

III – נורמות חברתיות.

תיאוריה נוספת – שלושה מימדים אחרים לפוליטיקה:

                   1.איחוד של מימד I ו-II של לוקס – כל אלמנט שקשור למוסדות השלטון.

                   2.חלוקת משאבים מכל הסוגים

                   3.פוליטיקה כיחסי כוח