תקשורת פוליטית

8. תקשורת פוליטית

תקשורת ההמונים - כסוכן סוציאליזציה => משפיעים על הציבור לגבי המערכת הפוליטית, התפוקות שלה.

תקשורת ההמונים - מתווך בין האזרח לשליט, בין הציבור לממשל. כמתווכת, סביר שאינה נטרלית ואינה אובייקטיבית. בכל תיווך המכניס תוכן למילים ומעביר מסרים מסויימים (אי אפשר להעביר הכל).
שיטות של תקשורת המיועדות להגיע לקהל גדול ולא מוגבל במרחק ובזמן.

 מה מסוקר:

·         מה מעניין - כלב שנושך אדם לא מעניין, אדם שנשך כלב זה מעניין

·         העצמה של בעל התפקיד - לראש ממשלה יש עצמה גדולה יותר.

·         מונעת מהמכירה ולכן עליה לייצר דימוי מציאות דרמטי - השפעת התקשורת מעצם תכונותיה תרמה לדרדור תהליך השלום – השלום הוא משעמם, המלחמה והטרור הם החדשות. השגרה משעממת. גם ההיסטוריה מואשמת באותה אשמה.

ההתפתחות של התקשורת

·         אינטנסיפיקציה בהתפתחות :

א.      כמה זמן לקח ל-50 מיליון משקי בית

לרדיו: 58 שנים, טלוויזיה: 13 שנים, כבלים : 10 שנים, אינטרנט: 5 שנים.

·         התפתחות הדיבור והעלייה במורכבות שלה – אפשרה להעביר מסרים בע"פ.

·         7000 שנה אחרונות:

א.      התפתחות הכתב בפיניקיה ושאר תרבויות – הכתב מפריד את המידע מהיודע. מאפשרים לפתח מושגים מופשטים.

ב.       המצאת הדפוס. מהפכת לותר בשפה (במקום להשתמש בשפה הלטינית מתחילים להשתמש בשפה המקומית). עד אז התקשורת משמעותית עבור האליטות.

ג.        המאה ה19 – חינוך חובה – חינוך להמונים. התפתחות הטלגרף

ד.       שנות ה-30 של המאה ה-20: הרדיו.

ה.      הסרטים – תורמים להפצת ערכים. יכולת של המנהיגים לפנות באופן ישיר.

ו.        שנות ה-50 וה-60: הטלוויזיה הופכת להיות מרכזית.

ז.        שנות ה-80 וה-90: ערוצים רבים, לווין, כבלים וכו'.

ח.      רשתות גלובליות (cnn, אלג'זירה וכד')

ט.      האינטרנט מ2006 באמת מתחיל להיות חלק משמעותי מהפוליטיקה. כלי מעניין שיכול ליצור דגש על אינדיווידואליזם, גלובליזציה וכו'. מצד שני:

3 תמורות משמעותיות בתקשורת פוליטית

·         מסחור בתקשורת ההמונים: מעבר מתקשורת ציבורית ומפלגתית לתקשורת מסחרית. השליטה באמצעים עוברת להיות של בעלי הון. התפיסה של האזרח מאזרח במדינה לצרכן תקשורת. הנושאים הופכים להיות

·         שיסוע בתקשורת ההמונים: פרגמנטציה בתקשורת. ריבוי וגוון באפשרויות. עלייה דרסטית באפשרויות של הצרכנים. יכולת לצרוך תקשורת על פי נטיות אישיות. למועמד פוליטי קשה להגיע לבוחר.

·         גלובליזציה של תקשורת המונים: כל אירוע מסוקר באופן מיידי בכל אמצעי התקשורת ללא תלות בזמן או כמרחק. לממשלות קשה לבודד את האוכלוסייה שלהם מהעולם החיצוני.

·         תיאורית החיזוק: התקשורת מחזקת עמדות קיימות. הצרכן בוחר לקרוא עיתונים ולראות ערוצים שתואמים את התפיסות שלו. בחירה סלקטיבית, פרשנות של המידע באופן סלקטיבי. העמדות של הצרכן מתחזקות.

·         קביעת סדר היום הפוליטי: התקשורת היא זו שמכתיבה את האג'נדה עפ"י הנושאים שהיא מחליטה לדון בהם או לא לדון בהם. האופן בו האירוע או הנושא מסוקר, משפיע על עמדות הצרכן. מה שלא עלה בתקשורת מחוץ לדיון הציבורי. (יש כאלו שלא מסכימים עם התיאוריה הזו)

מאפיינים של התקשורת המודרנית

·         התקשורת מונעת מהמרדף אחרי רייטינג: התקשורת הופכת את הפוליטיקה לצהובה יותר, מוסיפה אקשן שלא בהכרח קיים ועוד. בארץ: התקשורת היא שמאל או ימין? זה לא חשוב – היא מסחרית. ולכן צריך ללמוד איך לצרוך אותה בהתאם לזאת. נוצרים אלי תקשורת.

·         ירידה של סולידריות, אמון והשתתפות: יש ריבוי אפשרויות המדגיש את השסעים ולא מקרב בינהם.

·         התקשורת בעבר תרמה לעליית מדינת הלאום => התקשורת הייתה לאומית. היות נראה שהיא גורמת לשיסוע, אסקפיזם ומקשה על שמירה של מערכת לאומית. הרבה יותר קשה לשלטון להגיע לציבור.

·         החשיפה: צד חיובי: הפוליטיקאים נחשפים וכך מגלים דברים <=> צד שלילי: הם פגיעים מאוד ומוצגים באופן רע.

·         עלייה של גלובליזציה: הפיצה את הדמוקרטיזציה לעולם. (יודעים מה קורה בסין פתאום...)

תקשורת בדמוקרטיות ליברליות

·         המקור העיקרי הוא הטלוויזיה.

·         צרכני עיתונים יותר מתוחכמים מצרכני הטלוויזיה.

·         אינטרנט

·         איך התקשורת משפיעה על הפוליטיקה.

·         תיאוריה ישנה: בני האדם הושפעו כבר מסוכני הסוציאליזציה הקודמים והתקשורת יכולה רק לחזק דעות.

·         מחקרים: ככל שאנשים יודעים יותר, כך ההשפעה של התקשורת על עמדותיהם הפוליטיות קטנה יותר. לכן פונים הרבה פעמים דווקא לציבור שאינו מתעניין.

·         בכלליות בארץ: החלשות של הנאמנות המפלגתית: אנשים משנים את ההצבעה שלהם. אנשים מפסיקים את חברויותיהם במפלגות. אז כיצד הם נעים בין מפלגות? => התקשורת. לא התקשורת משפיעה על סדר היום הציבורי.

·         המשחק בין התקשורת לפוליטיקה

הפוליטקאי  ירצה שיוצג השגרה שלו והדברים הטובים שהוא עושה והתקשורת צריכה אקשן ולדברים רעים.

·         דעת קהל – הדעות המצורפות של אוכלוסיה מסויימות הרלוונטית על נושא פוליטי כלשהו. הלגיטימציה הפוליטית  נובעת מדעת הקהל.

התקשורת במדינות טוטליטאריות: חלק מהרצון לשמור על  השלטון הוא הגבלת התקשורת.

התקשורת  במדינות דמוקרטיות לא ליברליות: התקשורת מוגבלת, ומאויימת.