מבוא למדעי המדינה: הפוליטיקה המודרנית

מה מניע את הפוליטיקה המודרנית? בין כלכלה, דת ופוליטיקה.

לאורך ההיסטוריה – התפתחות מעמדות הביניים. המעבר ממעמדות על בסיס קרקע (פיאודליזם) למעמדות על בסיס הון (קפיטליזם). דוגמאות – המהפכה האמריקאית (“אין מיסוי בלי ייצוג"), המהפכה הצרפתית (אינטליגנציה ומעמדות הביניים דורשים ייצוג בתהליכי קבלת החלטות במדינה). בסוף המאה ה-19 – התבססות מעמד הפועלים ובמקביל תפישת "מדינת הלאום".

רנה דקארט (1596-1650) – איך ניתן לדעת מה אמיתי? המציאות מטעה, החושים מטעים. מהלך הטלת הספק – להטיל ספק בכל אמת ובכל עובדה עד שמגלים נקודת ודאות: בחינוך, במדעים ואפילו בקיום האל. מה הדבר הוודאי היחיד? אם מטילים ספק בכל, הרי שמטיל הספק קיים, אחרת הוא לא יכול להטיל ספק. “אני חושב, משמע אני קיים". עקרונות קביעה זו:

                                           1.חיפוש אחר האמת.

                                           2.הטלת ספק וביקורת שיטתית.

                                           3.נקודת הודאות – ה"אני" (self). "אני" חושב/תבוני.

                                           4.הפרט החושב – משפיע על הכלל האוניברסלי.

                                           5.בניית העולם מחדש ע"ב התובנה החדשה.

דקארט נותן הוכחה לקיום האל – התבונה של האדם היא חלקית, צריך להשתמש בניסויים כדי להוכיח אמיתות. אם למשהו יש תבונה חלקית, אזי יש בעולם משהו שיודע הכל. זוהי הוכחה, בדיוק כמו בניסוי מדעי.

קאנט לקח את השיטה צעד אחד קדימה – טוען שהתובנה של כל אדם ואדם זהה. התבונה שלנו לוקחת את המציאות וכדי להבינה מבצעת עליה מניפולציות תבוניות. המוח כמשקפיים שאי-אפשר להוריד, לעולם לא ניתן לראות את המציאות כמו שהיא באמת.

קארל מרקס – איך תפש את ההיסטוריה? מעמד הפועלים הופך להיות המעמד הגדול, המבנה המעמדי של ימי הביניים מתערער בגלל תהליכי עיור ותיעוש – מחברת-קהילות לחברת-המון. לפועלים אין זכויות, מסגרת קהילתית ומוסדית או שיוך. מתפתחות תנועות שמתחילות לאגד פועלים ולפעול למען זכויותיהם. לדידו של מרקס, כל ההיסטוריה היא מלחמה בין מעמדות. בתקופות השונות היו מעמדות רבים, אך בתקופה המודרנית הזדקקו שני מעמדות מרכזיים: הבורגנות והפרולטריון. כיוון שלפועלים אין מה להפסיד, תהיה מהפכה של הפרולטריון ובסיומה לא יהיו יותר מעמדות והחברה תהיה שוויונית. מהפכה זו לא יכולה, לדעת מרקס, לא יכולה לקרות בחברה לא-בורגנית (רק בחברות מתועשות ולא בחברות אגרריות). כיצד יביאו הפועלים את המהפכה?

                                           1.העלאת מעמד הפרולטריון כמעמד עליון.

                                           2.נטילת ההון מן הבורגנות.

                                           3.הלאמת כלי הייצור הלאומים.

הצעדים – כתובים במניפסט ובסיכום.

התיאוריה של מרקס לגבי ההיסטוריה:

                                           1.ניתוח ההיסטוריה

                                           2.בני אדם ממשיים – נק' המוצא.

                                           3.מלחמת מעמדות על אמצעי הייצור – האדם כגורם מייצר.

                                           4.הבסיס – המעמדות המטריאליים, הכוחות הכלכליים. דת, פוליטיקה, מדע וכו' – כולם בבואה של הכוחות הכלכליים. כל גורם כוח מנסה להדגיש מדוע אמצעי הייצור צריכים להיות בשליטתו.

מקס וובר – בוחן את גישתו של מרקס (הכל כלכלי, דת כאופיום להמונים) ומנסה להבין כיצד הגענו למצב שרוח המודרניות היא למעשה רוח הקפיטליזם.

השיטה: מסתכל על הקבוצות הפוריטניות שעזבו את בריטניה לכיוון ארה"ב כדי לבחון את האתיקות בחברה זו.

הפוריטניות – מבוססת על הרעיון של גזירת גורל - גורל האדם גזור מראש לגן-עדן או גיהנום. אלא שאם האדם עובד קשה, לא מבזבז את פירות עבודתו והונו על הבלי העולם הזה, אם האדם פועל בצדיקות, אזי אולי זה יכול לרמוז על גורלו בעולם הבא. גישה מאוד סגפנית ושמרנית.

זוהי, לדעת וובר, נקודת הלידה של הקפיטליזם – צבירת הון. לא ממקור של חיים טובים יותר ומימוש עצמי, אלא מהסגפנות של אורח החיים הפוריטני. הון זה יאפשר לאחר מכן התקדמות בחברה, דווקא מתוך הצניעות והסגפנות הפוריטנית. יש בגישה הפוריטנית עידוד לצבירת הון. כל עוד השימוש בהון רציונלי ורצוי בפני האל, זהו דבר טוב – לגיטימציה לבניית המעמד הבורגני.

	קרל מרקס	מקס וובר
זמן	1818-1883	1864-1920
מקום	גרמניה/אירופה	ארה"ב
תפישת המחקר	האדם כגורם מייצר	גורל האדם נחרץ מראש
מושגי יסוד	בורגנות, פרולטריון, מהפכה, אמצעי ייצור, הון	פוריטניות, גורל, סגפנות, צבירת הון – רצון אלוהי
יחסי דת/פוליטיקה/כלכלה
שיטת מחקר
מעורבות אישית בפוליטיקה
טענה מרכזית	הכל כלכלי	הכל חברתי

מה מניע את ההיסטוריה?

                     -האדם כמנהיג תהליכים היסטוריים.

                     -החברה.

                     -התפתחות כלכלית ופוליטית.