לאומים ולאומיות - ארנסט גלנר

לאומים ולאומיות/ ארנסט גלנר:

במאמרו של גלנר, אחד מהחוקרים החשובים בחקר הלאומיות, מנסה המחבר להסביר את היווצרות המדינה המודרנית. הגדרתו ללאומיות: עקרון פוליטי הטוען, כי היחידה הפוליטית צריכה להיות חופפת ליחידה הלאומית. המדינה כפי שהוא רואה אותה, דומה להגדרתו של ובר, מאופיינת בכוח הכפייה והתפתחותה קשורה בהתפתחות הטכנולוגית במובן הרחב של החברה האנושית.   הוא מציג שלושה שלבים של התפתחות טכנולוגית בחברה האנושית:

שלב ראשון – ציידים מלקטים, הם אינם עושים מניפולציה לטבע. במסגרת זו אין צורך במדינה, יש דפוס היררכי פנימי, קבוצות קטנות המספקות את צרכיהן.

שלב שני – החקלאות והחברה האגררית, מבייתים חיות, מאמצים ועושים מניפולציות לזנים מסויימים של גידולים חקלאיים – האדם מתחיל לעשות מניפולציה לטבע – החיים הם בקהילות קטנות שיכולות לספק לעצמן את צרכיהן, ניתן ליצור מדינות במצב זה – קיימת קביעות ויש צורך בויסות של מערכת חליפין אבל מדובר על קהילות קטנות והמדינה אינה הכרח.

שלב שלישי – החברה התעשייתית, ובה נוצר צורך רב במדינות – יש חלוקת עבודה, ייצור המוני, ויש צורך בתיאום בין החלקים השונים שמחלקים ביניהם את העבודה, רגולציה על זכות הקניין וכו'. בהיעדרה לא יהיה מיצוי של ההתקדמות הטכנולוגית.

כלומר- בעבר כל קהילה יכלה לספק לאנשיה כל שהיו זקוקים לו ולכן לא היה צורך בהתאגדות מאורגנת כמו מדינה. בעקבות המהפכה החקלאית התפתחה מערכת חליפין אך בקהילות שהיו קטנות, ניתן היה לווסת מערכת זו ללא הפעלת מנגנוני כפייה וכח. בהמשך, בתקופה המהפכה התעשייתית ואף לפניה, היה צורך בגוף שיפקח על הסדר ומכאן שהיה צורך במדינה.

בכך גלנר בעצם מאמץ את ההסבר המטריאליסטי של מארקס, ותולה את צמיחת הלאומיות והתפשטותה בתהליכי התיעוש והמודרניזציה ובראש ובראשונה - בשיטות חלוקת העבודה הנהוגות בעולם המודרני. יחד עם זאת, יש לציין, כי גלנר הוא אינו מרקסיסט שכן הוא אינו טוען שהשתלשלות זו משרתת מעמד מסוים.

גלנר מציג את ההנחה הרווחת כי מדינה נתפסת כתלוית נסיבות בעוד שלעומתה, אדם חייב שיהיה לו לאום ואם אין לו, הרי זו תוצאה של אסון כלשהו. הוא מתריס כנגד תפיסה זו בטענה שלאומים הם עניין תלוי נסיבות כמו מדינה ולא כורח מציאות אוניברסלי.

גלנר מציג שתי הגדרות ללאומיות - הראשונה היא הגדרה תרבותית, לאום הוא קבוצה של אנשים בעלי תרבות משותפת, מערכת מושגים משותפת, מערכת סמלים משותפת וכדומה.

השני הוא הגדרה רצונית, לאום נוצר על ידי הכרה בשייכות, הוא נוצר על ידי האדם באמצעות הכרה של איש בזולתו כחברים בלאום משותף ובעלי חובות וזכויות זה כלפי זה.

הלאום נוצר בנפרד מהמדינה וכאשר השניים נפגשו - נוצרה הלאומיות (ישנן מדינות בהן אין לאומיות, מכאן שמדינה היא תנאי הכרחי אך בלתי מספיק). לאומיות ע"פ גלנר היא תיאוריה של לגיטימציה פוליטית התובעת שגבולות אתניים לא יחצו גבולות פוליטיים. רוב המדינות בעולם מורכבות מכמה קבוצות אתניות אשר חיות זו בצד זו. הפגיעה בלאומיות תיגרם כאשר השליטים יהיו בני לאום אחר מהנשלטים. הלאומיות מהווה פעמים רבות בסיס לקונפליקטים אשר במקרים קיצוניים באים לידי ביטוי במלחמות ובהרג.

התהוותם של המדינה ושל הלאום, על פי גלנר, הייתה נסיבתית ובלתי תלויה בזו של האחר: המדינה הופיעה בלי סיועו של הלאום, וישנם לאומים שהופיעו ללא מדינה משלהם