השתתפות פוליטית -סיכום

השתתפות פוליטית

·         הגדרה: פעילות בה מנסים פרטים להשפיע על פעילות השלטון.

·         רמת ההשתתפות הגבוהה ביותר: טוטליטרית, רמת ביניים: דמוקרטיה ליברלית. רמה נמוכה: אוטוריטארי.

·         סוגי השתתפות פוליטית: השתתפות שלטונית, השתתפות המתבטאת בהשפעה על השלטון (נעסוק יותר בשני).

השתתפות פוליטית במשטרים דמוקרטים:

·         השתתפות וולנטרית לרב (בחלק מהמדינות יש חובת הצבעה בבחירות: אוסטרליה, בלגיה, צ'ילה וכד').

·         מודל מלברף וגואל  milbrath & goel:

1.       גלדיאטורים: שותפים לתהליך הפוליטי: מתחרים בשלטון.

2.       צופים: רב האוכלוסיה, צופים אך לא משתתפים בשלטון, כן משתתפים בהשפעה עליו.

3.       אפאטים: אנשים שלא מתעניינים בפוליטיקה. מיעוטים, חברות עוני, underclass, אנשים הנאבקים על קיום בד"כ לא מתפנים לעסוק בעניינים שמעבר.

·         גורמים המשפעים על הפרט ברמת ההשתתפות הפוליטית:

1.       השכלה – משכילים יותר משתתפים יותר.

2.       רמה סוציו-אקונומית – עשירים יותר משתתפים יותר.

3.       מין: גברים משתתפים יותר מנשים מסיבות רבות: בשל המסורת הפטריאכלית, יחס הממשל להבדלים ביולוגים (לדוג' חופשת לידה). במדינות הסקנדינביות יש 30-40% נשים בפוליטיקה כי יש הכרה בזכויות, שיטת בחירות (הרובית מקשה על הבחרות נשים), מכסות ייצוג לנשים בחוקים.

4.       מיקום: לדוג' במושב נהלל יש 5 חברי כנסת.

דוגמה: מיהם חברי הפרלמנט (בכל העולם): רב גברי, ממעמד הביניים ומעלה, רב עם השכלה גבוהה בהרבה מהאוכלוסיה.

·         ההבדלים בין דמוקרטיה ישנה לבין דמוקרטיה חדשה:

1.       הדמוקרטיה הישנה (פוליטיקה קונבנציונאלית): תמיכה במערכת, התמקדות בערכים מטריאלים, רב האנשים הם אנשים בגיל העמידה, הרב מפלגות ומוסדות מסודרים.

2.       הפוליטיקה החדשה (פוליטיקה לא קונבנציונאלית): ריבוי קבוצות חד-מטרתיות, ערכים פוסט-מטריאלים, צעירים מהמעמד הבינוני, שימוש פוליטי באינטרנט, צרכנות פוליטית וכו'.

השתתפות פוליטית במשטרים אוטוריטאריים:

·         השתתפות פוליטית נמוכה ביותר ומונעת מהאינטרס השלטוני. השתתפות מגויסת ולא השתתפות וולנטרית.

·         למשטר האוטוריטארי יש יתרונות להציג את המשטר כמשטר בעל השתתפות פוליטית: גם כלפי אזרחי המדינה: השגת לגיטימציה. וגם כלפי חוץ: יחשבו את המדינה לנאורה יותר.

·         יחסי פטרון-קליינט: (נפוץ במדינה האוטוריטארית) הקליינט מתווך בין ההנהגה לפרט. יחסי חליפין בין הפטרון לקליינט: הקליינט יבוא לבחור או ישתתף בהפגנה והוא יצ'פר אותו במספר מובנים: כלכלית, בטחונית, וכד'. יש יחסי חליפין בין הפטרון לקליינט.

·         איך נוצרים יחסי הפטרון-קליינט: א. מסורת. ב. לצורך מטרות אד-הוק.

·         השלכות:

1.       מנציח את אי השוויון. את כח האליטה.

2.       יוצרים דפוס של השתתפות שאינו דיכוי טוטאלי.

·         גם בדמוקרטיות יכולים להיות מאפייני פטרון קליינט (לדוג' מפא"י אחרי הקמת המדינה)

השתתפות פוליטית במשטרים טוטליטאריים:

·         ההשתתפות היא הכי גדולה. השתתפות מגוייסת ולא ולנטרית.

·         השלטון מעוניין להגדיל את ההשתתפות, אך במציאות לפרטים אין שום השפעה על השלטון.

·         דוגמאות: איראן, קומוניזם, שלטונות דת.

·         השלטון הטוטליטארי בטווח הארוך יוצר ציניות של האזרחים שמבינים ש"משחקים" בהם.

השתתפות פוליטית במשטרים דמוקרטים לא ליברלים:

·         קשה מאוד ליצור דינמיקה של השתתפות כשבכל מקום יש חשד שההתאגדות תוביל לתמיכה בשלטון.

·         יש למשטר בעיה עם השתתפות פוליטית שלא עולה בקנה אחד עם השקפותיו.

החברה האזרחית

·         חברה אזרחית היא השתתפות של האזרחים דרך קבוצות בהשפעה על השלטון.

·         נוצר בעיקר בחברות דמוקרטיות לאורך שנים (יש הטוענים שהיא נשחקת: פחות הפגנות, פחות מצביעים בבחירות וכו', ויש שטוענים שהיא עולה: יותר פעילות אינטרנטית וכד')

·         NGO'S

פעילות פוליטית אלימה

·         פשעים כלכליים (סמים, הלבנת כספים וכו') בשימוש האיגודים של החברה האזרחית.

·         ארגוני טרור (גם מול אזרחים) וגרילה (מול כוחות בטחון)

טרור ואלימות פוליטית

·         נגדרה כללית: פעילות פוליטית אלימה מהווה פעולות פיזיות אלימות הפוגעות באנשים או ברכוש, התורמות למטרת ההתנגדות או התמיכה בממשל.

·         טרור: השפעה פוליטית על ידי הטלת פחד על האוכלוסייה.  

מהפכות

המהפכה: שינוי מהיר, עמוק ואלים, המשפיע על הערכים הדומיננטים בחברה, על המוסדות הפוליטיים ועל המבנה החברתי. ניסיון רחב לשנות את האידיאולוגיה במובנה הרחב. תופעה יותר נדירה (המהפכה הצרפתית (1789-1981/1945), המהפכה האיראנית, המהפכה הקומוניסטית-מרקסיסטית). הפיכה (לעומת מהפכה היא בסה"כ): חילופי שלטון בדרך לא מוסדרת.

מאפייני המפכה:

1.       ההסבר המרקסיסטי: הבורגנות התקוממה על המלוכה במהפכה הצרפתית.

2.       ההסבר המבני (תדה סקוטש פול): הסבר הבוחן את המוסדות, הארגונים והערכים הנמצאים במדינה ולא את האידיאולוגיה. הסבר פוליטי המעניק חשיבות למדינה ולקבוצות שונות כמסביר פריצה של מהפכות במדינות מסוימות. ההסבר נובע ממחקר של 3 מהפכות: המהפכה האמריקאית, המהפכה הצרפתית והמהפכה הסינית.

הגורמים המשפעים על יצירת מהפכה:

-          שלטון חלש יחסית.

-          קיום של יחסים מסוימים בין קבוצות במדינה.

-          קיום והתקוממות של קבוצות של איכרים.

-          קיום מהפכנים מאורגנים היטב.

קבוצת אינטלקטואלים ששכנעה את האיכרים לעשות מהפכה במהפכה הקומוניסטית (רוסיה), סין מאו צה-טונג נתן לצ'אנג קי-צ'אק להלחם ביפנים ולקח את המהפכה לידיו. חולשת המשטר הקיים.

3.       ההסבר הפסיכולוגי (קיפוח יחסי). מה הציבור מקבל בפועל לעומת מה שהמדינה נותנת בפועל. על פי גישה זו תהיה מהפכה כשיהיה קיפוח של המדינה באופן יחסי נגד התושבים. למהפכה אין קשר לאידיאולוגיה, למודרניזציה וכד'. המנגנון הגנה של השלטון בדרך כלל הוא חסימת האזרחים לידע הקיים בעולם.