לתמונת אמא \ לאה גולדברג - סיכום

לתמונת אמא / לאה גולדברג

השיר לתמונת אמא של לאה גולדברג מבטא את הקשר שבין אמא לבת. אמא מוותרת על עצמיותה בשביל הבת. האם יודעת שיש בחיי הבת עליות ומורדות אולם לעולם לא תשאל על הגורם השלישי שגרם למורדות\עליות הנ"ל. האם נותנת רק מפני שהבת היא ביתה.

מצד שני- באם יש מידת אדישות. היא לעולם לא מעורבת ויש בניחומה מעין פעולה מכנית.

יש בשיר מידה של נימה אישית: לאה גולדברג עצמה חיה עם אמה עד יום מותה וטיפלה בה – יכול להיות שהמערכת התלותית הזו היא שגרמה לכתיבת שיר זה.

השיר נכתב לאחר מותה של האם או לפחות כשהיא מרוחקת. בפסקה האחרונה לאה גולדברג מנבאת את ההתנהגות העתידית של האם ע"פ התנסותה בעבר. ( יש חזרה על השורה האחרונה מהבית הראשון). יש הבנה עמוקה בין האם והבת – הבת משערת שהאם תדע מה עובר עליה.

ניתן לפרש את התנהגות האם בשתי דרכים:

1. אם פסיבית --< אין "חקירות"
2. אם מאוד מאפשרת ---< דמעה, חיוך

האם כל כך אוהבת את בתה שהיא מקבלת את כל האהבה והויתור רק משום שהיא בתה. כלומר השיר מבטא אהבת אם, ללא תנאים וללא גבולות.

יגון ילדותי = ייאוש תוגתי, השיר נכתב מתוך נקודה של צער וייאוש עמוק של הדוברת. בבית הרביעי יש פירוט למצב הקשה בו היא נמצאת אולם היא לא תוכל לבכות בחיק האם או ללחוש "אמי".

יש בבית זה כפל משמעות:

1. לאם יש אינטואיציה – אולם היא לא תשאל מי הוא שפגע בילדתה כי היא אינה נמצאת לידה פיזית. אפילו חיבוק ודמעה הבת לא תקבל משום שפיזית זה בלתי אפשרי.
2. גם כאשר הילדה הייתה קטנה, האם לא שאלה אותה מי הוא שפגע בה.

יש בשיר ביקורת על ההתנהגות האנושית, על החיים ועיצובם כמבוגרים ע"פ מה שקרה בילדות. ישנו רצף התפתחות, דברים קטנים בילדות מתעצמים בבגרות.  הילדות היא כמו השורשים שלנו, האופי נטמע בילדותנו.

אמצעים אומנותיים:

א.      בשיר יש מעבר בין זמנים: בית ראשון- הווה, בית שני- עבר, בית שלישי- הווה, בית רביעי- עתיד.

ב.      חריזה מסודרת (מדגיש כי השיר אינו מודרני)- חריזה מצטלבת א ב א ב

ג.        חזרה על המילה לא.

ד.      ריבוי סימני פיסוק.

ה.      מונולוג- הבת מדברת בגוף שני ומציגה את עמדת האם בשיר.  זה מעיד על קשר קרוב ומעמיק.

ו.        הדרגתיות- בהתחלה המצוקה של הבת כתובה בצורה מאוד מרומזת. בבית השלישי זה מתגבר ויש שימוש בביטוי "יגון ילדותי".השיא הוא בבית הרביעי במילה "רצוצה".

ז.       סימטריות- הבית בנוי מ-4 בתים בהם אורך הבית והשורות זהה. הסימטריה נשברת בבית הרביעי. זאת מכיוון שהבת נשברת.הכאב המשותף של האם והבת בא לידי ביטוי בבית זה. הבת כואבת כי היא נעזבה, האם כואבת גם כי ביתה נעזבה וגם בגלל שהבת עדיין תלויה בה.