מבוא למדעי המדינה: הדמוקרטיה המודרנית

התפתחות הדמוקרטיה המודרנית

פירמידות, 3 שאלות לגבי התקופה המצוינת:

                                           1.מהו הריבוד החברתי באותה התקופה?

                                           2.מהו מקור הסמכות/המבנה הפוליטי?

                                           3.מהו הידע הדומיננטי באותה התקופה, מי מחזיק בידע?

השאלה: מה מוביל את ההיסטוריה?

                     -היחיד – דנו בשיעור שעבר

                     -חברה/כלכלה

                     -פוליטיקה

                     -ידע

ימי הביניים – בין התמוטטות האימפריה הרומית (המאה ה-4 לפנה"ס) עד המאה ה-13 לערך. הדגש – המאה ה-10 עד המאה ה-13.

                                           1.הריבוד החברתי:

I.       כמורה גבוהה/מלוכה, אצולה, אבירים – בעלי הקרקעות (גם הכנסייה מחזיקה בקרקעות והון רבים).

II.    בעלי מקצוע – סוחרים, מלווים בריבית.

III. איכרים (מקבלים קרקע מטעם בעלי האדמות) – משלמים מיסים לאדון, מעבדים חופשי את אדמותיהם.

IV. אריסים, צמיתים, וסלים – משועבדים לכוח העבודה של בעל הקרקע.

החלוקה למעמדות היא לפי הקרקע – פיאודליזם. ההבדל – בדרגת החופש. אין מוביליות – נולדת איכר, תמות איכר. נולדת אציל, תמות אציל (גם אם תרד מנכסיך).

                                           2.הסמכות – דתית, מקור סמכות חיצוני (האל). הסדר בעולם הוא נגזרת של הסדר האלוהי, ולפיכך לא ניתן לשינוי.

                                           3.הידע – דתי. הכנסייה מחזיקה בידע הדתי כולו, הידע לא נגיש לציבור. הידע מועבר דרך הכמורה, הדרשות שלו מהוות את החינוך של האוכלוסייה.

שיא התקופה – הוביל את הכנסייה למעשים בעייתיים – מכרה (בכפייה) כתבי התחייבות לחיים בעולם הבא, הפכה להיות תאבת בצע ומושחתת.

מתי סמכות הכנסייה מתחילה להתפורר? נגישות כתבי הקודש המתורגמים לכל דורש (לותר) ביחד עם המצאת הדפוס (רוטנברג).

מה בעצם זה אומר מבחינה תיאולוגית? לא צריכים את הכנסייה כמתווך בין האדם לבין האל – פגיעה בבעלות על הידע של הכנסייה.

הכנסייה הפרוטסטנטית דלה באמצעים, אבל ברגע שנפגע מעמד הכמורה, מעמדם של האצילים משתפר. מתקיים דין ודברים בין האצולה לכנסייה החדשה, כחלק ממשחק כוח. לדוגמא: היווצרות הכנסייה האנגליקנית.

הרנסנס – המאה ה-14 וה-15

                                           1.הריבוד החברתי:

I.       כנסייה (קתולית מול פרוטסטנטית)/אצולה

II.    אמנים ואנשי רוח (אנשי אשכולות) – עובדים תחת מטריית הכנסייה או האצולה, אבל מרחיבים את תחומי העניין שלהם. פריצת הגבולות לעולם החדש – דורש פיתוח טכנולוגיה ומדע חדשים וחלוציים.

III. עובדי אדמה

המאות ה-16 וה-17 -

                                           1.הריבוד החברתי:

I.       כמורה/אצולה

II.    מעמדות ביניים – אנשי מלאכה, סוחרים, מדענים

III. איכרים

                                           2.הסמכות – התגבשות המדינות (עדיין תחת מלוכה, בבריטניה – "המהפכה המהוללת")

                                           3.הידע – המדע.

תחילת המהפכה המדעית – מדע מהפכני, עצמאי ואמפירי, המנסה להוכיח טענות שכנגד הדוגמה הכנסייתית (גליליאו), הידע מתורגם לפרקטיקה והופך להיות לגיטימי בשטח. רוב המדענים הם עדיין דתיים, הרדיפה הדתית היא עקב הפגיעה בטוהר הידע של הכנסייה.

רפורמציה ותנועת-הנגד – מלחמות הדת הגדולות. המדינות מתחילות להתעצב כמזוהות מבחינה דתית - השליט במדינה בוחר דת והנתינים מחויבים לאותה הדת.

המאה ה-18

                                           1.הריבוד החברתי:

I.       אצולה/כמורה

II.    מדענים ואנשי טכנולוגיה, בורגנות

III. עובדי אדמה

                                           2.הסמכות -

                                           3.הידע -

מאפיין עיקרי – מהפכות – האמריקאית (1772) והצרפתית (1789).

המהפכה האמריקאית – מאבק נגד השעבוד של הקולוניות לכתר. דורשים שלטון ייצוגי וניתוק מהכנסייה האנגליקנית.

המהפכה הצרפתית – מאבק בין-מעמדי – בין הבורגנים (מעמד הביניים) לבין השלטון הישן (הכנסייה והמלוכה). לאחר המהפכה – בפרלמנט יושבים נציגי השלטון הישן מצד ימין, והבורגנים מצד שמאל.

המאה ה-19

                                           1.הריבוד החברתי:

1.       מלוכה

2.       בעלי מפעלים, בעלי הון

3.       מעמד הפועלים (מעל 50% מהאוכלוסיה) – הפרולטריון

4.       איכרים

השינוי – המהפכה התעשייתית. מובילה ליצירת ערי-פועלים – תושביהן הפועלים במפעל, ללא זכויות, אין קהילה, חברה מנוכרת. מדינת הלאום היא היחידה הריבונית – הקולוניות כספקיות של כוח עבודה זול וחסר זכויות.