התפתחות המדינה המודרנית

משטרים

·         משטר דמוקרטי ליברלי – גזר הדין של הבוחר היא הדרך המקובלת להחלפת שליטים, תקשורת חופשית, הגנה על זכויות הפרט גם אל מול הרב וגם בהגבלת השלטון, ביטוי חזק לאלמנט שלטון העם ולזכות לבחור ולהיבחר. איזון מתמיד בין זכויות הפרט לשלטון הרב.

·         משטר אוטוריטארי – משטר ללא בקרה של הנשלטים על השולטים, השליט מעל החוק, השתתפות במשטר בד"כ נמוכה או מאורגנת ע"י השלטון, לא קיימים זכויות אדם. עיסוק רב בשמירת השלטון. היחסים שהמשטר מקיים עם החברה הם מינימלים. דוגמאות: קד'אפי כרת בריתות עם שבטים רבים, גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית, ברית המועצות.

·         משטר טוטליטרי (תחת הגדרת מהמשטר האוטוריטארי) – משטר השואב עוצמה מהאזרחים. חודר לתוך החברה ומייצר סדר חדש תוך גיוס החברה למטרת על כלשהי. הפשיסטים, הנאצים, הסובייטים, פונדמנטליזם.

·         דמוקרטיה לא ליברלית – קיימת דמוקרטיה אך היא מוגבלת, רשות שופטת חלשה, השלטון משתמש בסמכויותיו באופן חופשי, האזרח הקטן אינו מוגן. התקשורת חופשית יותר ממדינה אוטוריטארית, אבל מוגבלת וכך גם זכויות האזרח ושאר המוסדות. (רוסיה - פוטין, ונצואלה – הוגו צ'באס). הדמוקרטיה הלא ליברלית היא יצור כלאיים הנוצר ב-20 השנה האחרונות. היום טוענים שיכול להיות שהם יתייצבו ולא ישתנו.

ראה גם: סוגי משטרים

התפתחות המדינה המודרנית

תיאור כללי של התפתחות המדינה המודרנית באירופה על פי התיאוריות הנפוצות המגדירות את המדינה המודרנית ביכולת לגייס צבא, ביכולת לגייס מיסים, לתת שירותי רווחה ועוד.

·         המאה ה18-19: הצרכים שנבעו מהמהפכההתעשיתית הם אלו שיצרו את המדינה המודרנית. היה צורך ארגוני במערכת חליפין שממנה התעצבה המדינה המודרנית. (גלנר)

·         המאה ה19/20– סטנדרטיזציה (תקנון) פנימית – יצירת אמות מידה משותפות: מיסוי, יצירת מערכת חינוך ממלכתית-לאומית, זהות לאומית, התפתחות מערכת שלטון פנימית, תפקידים רבים נוספים וצמיחת הבירוקרטיה.

·         במהלך התפתחות המדינה באירופה, מפלגות רבות במהלך השנים היו נוצריות. באירופה (לא כמו בארה"ב) המדינה ממנת את הדת. מעבר מהדת כגורם מתנגד לגורם תומך: מהכנסייה בימי הביניים, לנטייה לשילוב בין הלאומיות לדת (לדוג' הלאומיות הדתית בישראל).

התפתחות המדינה במאה ה-20:

·         אחרי מלחמת העולם השנייה, שיאה של המדינה: מדינת הרווחה הופכת לקונצנזוס, כלכלה ובטחון שהופגנו במלחמה הופכים לדגלי המדינה וכד'.

·         שנות ה-70: משבר הנפט, נסיגה ממדינת הרווחה (בארץ היה בעיקר אחרי יום הכיפורים). בלט גם בהנהגה (תאצ'ר ורייגן בשנות ה-80). התחלה של הפרטה ופתיחת השווקים.

גלובליזציה – צמצום תפקיד המדינה.

·         שנות ה-90: תום המלחמה הקרה. מעבר מעולם דו-קוטבי לרב-קוטבי. הגלובליזציה משנה את תפקיד המדינה. המדינה הופכת משולטת לרגולטורית (מפקחת). יש הטוענים  שלא סמכות המדינה נפגעה אלא שתפקידה השתנה.

·         מדינות מפותחות – לעיתים בקושי מדינות שאפשר לדבר עליהן כמדינות – אין מונופול על כח הכפייה, לעיתים אין מדיניות רווחה, אין תמיד חוק שליט וכד'.

·         גלובליזציה – קשרים בין-לאומיים שיוצרים קשר חזק יותר ותלות גדולה יותר בין מדינות, חברות, קהילות בעולם, עד לכדי ערעור המסגרת המדינתית גופא, כמגדירה גבולות של מערכות כלכליות, פוליטיות וחברתיות נפרדות.

·         איך מודדים גלובליזציה? אפשר למדוד את גובה המכס, להשוות מחירים של אותו המוצר במספר מדינות ("מדד הביג-מק") ועוד. ב-Foreign Affairs לקחו מספר סממנים  (כמות הנסיעות לחו"ל, כמות העברות כספים, כמות שיחות טלפון בינ"ל, נתוני שימוש באינטרנט, הבדלי מחירים, סחר בינ"ל, העברות הון בין מדינות ועוד) אף אחד מהסימנים הללו לא מעיד בפני עצמו, אבל שקלול שלל הנתונים יחד יכול להעיד על הכלל. התוצאות – מרבית מדינות המערב הן החשופות יותר לגלובליזציה.

·         אנקדוטה: מה יש יותר מאבטחים או שוטרים? המאבטחים הם למעשה הפרטה של אחד השירותים המשמעותיים ביותר שבתפקיד המדינה.