מבוא למדעי המדינה: מהי מדינה?

מדינה

כדי לבסס את ערך השוויון בעיניי תיאורטיקנים של המאה ה-17, הייתה דרושה הגדרה של המדינה.

הגדרת המדינה המודרנית- תיאורטיקנים שונים:

תיאוריה טובה מנסה להסביר מציאות מורכבת במספר אלמנטים מצומצם, צמצום האלמנטים נעשה  בד"כ ע"י מיון. באפיון מדינה יש מספר גדול של משתנים המאפיינים. אותה כדי להגדיר אותה על תיאורטיקנים לבחור אלמנטים ספציפיים ולהתמקד בהם (למשל- שפה, מטבע, שלטון, לאומיות, זכויות וחובות, כלכלה וכד').

מרקס- גישה כלכלית

על פי מרקס קפיטליזם ותיעוש (מעמד הכוחות הכלכליים) הוא מגדיר המדינה, מכאן ניתן לצאת לשאר האלמנטים. דרך הפריזמה של המעסיקים לעובדים (דרך הבחנה בין המעמדות) ניתן לצאת אל שאר המאפיינים. מדינה צריכה להיות קפיטליסטית מתקדמת כדי שיהיה בה שוויון

וובר- גישה סוציאליסטית מבנית

מושגי המפתח בתחילת מאמרו (שתי הפסקאות הראשונות)-

                                           1."תיאום מחייב"

                                           2.שליטה ופיקוח

                                           3.ציות לפקודות- הסיבות לציות, אינטרס, מנהג וכד'.

                                           4."מטה מנהלי"- מושג מרכזי של ובר, בירוקרטיה. מטה השליטה של המדינה המאפשר את השליטה והפיקוח.

                                           5.סמכות- סמכות עליונה, טיפוסי סמכות שונים (עליהם מדבר המאמר).

                                           6.אמונה בלגיטימיות- צריך הסכמה לסמכות.

                                           7.סולידאריות- ברמה של מדינה מתבטאת באמונה של הלגיטימציה.

ובר מנתח את המדינה אנליטית ובמושגים אלו הוא מסביר אותה. הוא אבי הסוציולוגיה בכך שהוא הביא את המושגים הללו לתודעה.

וובר נותן גם הגדרה פורמאלית למדינה אשר מורכבת מן המושגים להעי"ל:

                                           1.המדינה הינה בעלת המונופול על השימוש הלגיטימי והממוסד באלימות- רק למדינה הסמכות להשתמש באלימות והיא לגיטימית. למדינה יש מונופול והסכמה של כלל האזרחים לשליטת.

                                           2.הבירוקרטיה כמנהל המדינה- ובר שם דגש, בנוסף גם על המבנה ההיררכי שלו והפקודות שבו יש להדגיש את ההסבר של המדינה המודרני, במערכת הבירוקרטיה מצויה המדינה המודרנית.

                                           3.מקור (הלגיטימיות של) הסמכות- סמכות דתית, כריזמטית וסמכות חוקית רציונאלית (היא הגדרת המדינה המודרנית, מנגנון שליטה של מדינה ע"מ לאחד את האזרחים).

                                           4.העלמות הקסם- חשיבות הפוליטיקה של המלוכות (הרומנטית, קוסמית) נעלמה. והפכה להיות מעוגנת בחשיבה חוקית רציונאלית מתוך התפיסה של מערכת החוק ומימושה במערכת הבירוקרטית, וכך ע"פ וובר, אנו מאבדים את התשוקה לפוליטיקה שהייתה פעם.

ובר משתמש בשיטה השוואתית תוך מיון לסוגי הסמכות, ולפוליטיקה כיעוד מול הפוליטיקה כמקצוע.

ביקורות על ובר- הוא לא התייחס לחשיבות הלאומיות (גם מרקס), ובר היה ליברל לאומי (קבוצה קטנה בגרמניה) הוא היה מאוד לאומי, אך הוא הגדיר אותה כאמוציה ולא כמושג שראוי לנתח אותו.

גלנר- גישת הערכים והחינוך

ניתוח של סוף המאה ה-19, מראה כיצד החינוך הופך להיות כלי מרכזי בידי המדינה. החינוך נוצר מהתיעוש. כל בעל מפעל צריך ללמד ולהכשיר את הפועלים לעבודה, וכך הפועלים יכלו לעבור ממפעל למפעל, בעלי המפעלים פנו למדינה לצורך פתרון לחינוך דבר זה הביא לחוקי חינוך חובה. באמצעות מערכת החינוך נוצרה במדינה לאומיות. אין מדינה מודרנית ללא מדינת לאום

סמית'- גישת הלאומיות האורגנית