הטבע האריסטוטאלי

הטבע האריסטוטאלי

מושג הטבע  של אריסטו

·         ספר א': סיפור על הפילוסופיה של הטבע עד כה.

·         בספר ב': התיאוריות של אריסטו. בספר ב' אנחנו נעסוק.

·         טבע- phusis הוא מה שצומח מעצמו. הטבע אינו מושג גדול המאחד את כל הדברים (כפי שנתפס בעת המודרנית) לכל דבר יש את הטבע שלו. מה שאינו טבע זה הדברים שאינם צומחים מעצמם, המעשים המזדמנים: אומנות, מקרה, המעשה האנושי וכד'.

·         בפיזיקה ב': הטבע הוא הראשית/עקרון של התנועה והמנוחה, בדברים אשר יש להם עקרון כזה (בדוממים אין תנועה מעצמם, בבעלי חיים יש תנועה מעצמם). התנועה והמנוחה מנוגדים זה לזה.

·         תנועה: במשמעות רחבה. כל שינוי בין דבר לדבר אחר הוא תנועה. יש סוגים של תנועה תנועה איכותית (תפוז מבשיל), תנועה בגודל (תינוק הופך לילד) וכד'.

·         הטבע בלתי ניתן להוכחה. הוא אקסיומה שחיים לקבל. (אריסטו גורס שהתנועה חייבת להיות קיימת ובלתי ניתנת להוכחה לעומת אפלטון שטוען שהתנועה היא סימן לממשות מוחלשת בעולם המוחש.)

·         התנועה היא כלשעצמה (לא על פי המזדמן, זה חלק מהוויית בעלי התנועה) ובאופן ראשוני (הכלב זז באשר הוא כלב, באופן הראשוני ביותר, לא רק בגלל שהוא בע"ח)

·         שני הטענות הבסיסיות ביותר של אריסטו על הטבע:

א.      הטבע מאופיין בתנועה ושינוי.

ב.       מובן מאליו שהטבע ישנו (אינו זקוק להוכחה)

ההבדל בין האומנות (טכנה) לטבע על פי אריסטו (בין הפעילות האנושית לתהליכים הטבעיים ובין היצור הטבעי למוצר המלאכותי)

·         באומנות יש לנו לדעתו של אריסטו שיקול דעת. האומנות היא תהליך הנעשה על ידי כח חיצוני, המביא דבר ממצב מסוים למצב אחר.

·         בטבע אין שיקול דעת. הטבע הוא תהליך פנימי המביא דבר ממצב מסוים לאחר (תינוק גדל להיות ילד לכשעצמו וללא שיקול דעת).

·         לשניהם תכליתיות ברורות. שניהם מאורגנים טלאולוגית. ההסבר הטלאולוגי חל בתהליכים טבעיים ופעילות אנושית כאחד.

·         ליצור הטבעי יש התכונות הבאות:

א.      יש התרבות עצמית

ב.       תכונות היסוד נשמרות ומועברות מדור לדור

ג.        תכונות היסוד של המין הולכות ומתממשות בתהליך הגדילה וההתפתחות של כל יצור השייך לאותו המין.

·         יש דברים בטבע שאינם לפי הטבע, אבל אינם מלאכותיים. (אף ישר או אף סולד, כנראה לא מפריע לתפקיד האף).

·          

השינוי על פי אריסטו:

·         ראשית, התחלה, מצב התחלתי => a~ העדר התכונה (שלילה מוחלשת לחוק הסתירה – לוגיקה מודלית )

·         תכלית, סוף, מצב סופי => a התכונה. התכונה הנרכשת.

·         דבר המקשר בין ההתחלה לסוף. => מצע (substratum) משהו קבוע שהשינוי מתרחש בו או קורה לו. (יותר מאוחר יקרה לו אריסטו העצם/הוויה/האוסיה)

שלוש משמעויות להעדרות:

·         העדרות מוחלטת: התכונה לא קיימת בדבר ולא צריכה להיות קיימת. אין.

·         העדרות של צורה מסוימת (זמנית): התינוק נעדר תכונת הראייה (עדיין, יום אחד יהיה לו).

סוגי שינויים שמונה אריסטו:

·         שינוי מזדמן [איכותי פרופרטי] – שינוי בקטגוריות (בפרידיקטים). המצע הוא הצורה. השינוי הוא בחומר.

·         שינוי מהותי – המצע הוא החומר. השינוי הוא בצורה. התהוות – כיליון.

·         שינוי מקום => תנועה: השינוי מתחת לגלגל הירח - נעים שמאלה וימינה, למעלה ולמטה עפ"י 4 היסודות: אש, אוויר, מים, אדמה. התנועה מעל גלגל הירח היא מעגלית. האֶתֶר הוא החומר שנמצא מעל לכל.