סוגי מפלגות

סוגי מפלגות -

מפלגת קדר, Caucus- זוהי מפלגה שבעיקרה מייחסים אותה למאה ה-19. לדוג', אנגליה - נציגי הפרלמנט הנבחרים היו נציגי המחוזות שלהם. כאשר הם הגיעו לפרלמנט הם הבינו שאם הם יתקבצו לקבוצות הם יקדמו אינטרסים בצורה טובה יותר. הם התאחדו בגלל אינטרס משותף. המימון מתקבל דרך קשרים אישים. המפלגות נוצרות בפרלמנט הן אליטיסטיות.

מפלגות ההמון, Mass- מסוף המאה ה-19, התפוצה שלהן הגיעה לשיא באמצע המאה ה-20. המאפיין שלהן היו התארגנות בחברה. האיגודים המקצועיים הקימו מפלגות פועלים שנאבקו בבחירות, עם הרחבת זכות ההצבעה, הן הלכו וגדלו והגיעו לפרלמנט. למשל: בריטניה- ניתן להבחין במפלגת הלייבור הבריטית. תחילה היו ארגוני עובדים שהפכו והתפתחו למפלגה גדולה. המפלגות אשר צמחו מהחברה, לא רק הבטיחו הצלחה בבחירות, היו המוני חברים במפלגה גם במובן האידיאולוגי וגם במובן התועלתי. המפלגה או האיגודים שירתו את החברים, דמי החבר הועברו מהאיגודים למפלגה. מפלגת ההמון- סיפקה שירותים רבים כמו: קופ"ח, קבוצות ספורט וכו', היו עיתונים. הדברים השתנו. 

מפלגת תפוס ככול יכולתך- מגיעות לשיאן בשנות ה-60 עד ה-80 הן מתרחקות מהחברה, הן עמומות מבחינה אידיאולוגית, הן מכוונות לדעת הקהל, הן לא מנסות רק להנהיג אלא לרצות את הציבור. המפלגות מתמקדות יותר בבחירות, הן מתמקצעות על הקמפיינים, על השליטה, מוסדות המפלגה הופכים להיות פחות מרכזיים. דבר זה קורה כנראה בגלל התפתחות של מדינת הרווחה, דברים רבים נלקחים מידי המפלגה, המפלגה לא מספקת שירותים אלא המדינה. הצלחה של המפלגות הסוציאל דמוקרטיה מחלישה את המודל של מפלגת ההמון.

בנוסף להתמקצעות של המדינה יש שינוי טכנולוגי שמחליש את מפלגת ההמון, המנהיג מדבר ישירות אל העם. גם המימון הציבורי מתחיל בשנים אלו. המפלגות נמצאות במצב זה בין חברה למדינה.

מפלגות הקרטל- מפלגות הופכות להיות כמעט חלק מהמדינה, הן מתרחקות מהחברה. ההתרחקות נובעת בגלל שהמפלגות השליטות דואגות לעצמן למימון מהמדינה, הן לא פונות אל החברה לאיסוף כספן. הן זוכות לזמן שידור חינם וכך הן מתרחקות מהחברה. המוסדות המפלגתיים נחלשים והפוליטיקאים מתחזקים. הטענה הרווחת היא שגם סוג זה של מפלגות הוא לא סוג מוצלח מגלל ההתנתקות מהחברה.

מודל של יעל ישי- מפלגת הפוסט קרטל- המאפיין את המפלגות במצב זה הוא החזרה לחברה. ביסוס טענותיה היא על המציאות הישראלית. למשל: ש"ס- מקימה ארגון אל המעיין, אלו לא ארגונים פוליטיים אך לפני בחירות אנשי ארגונים אלו מצביעים ותומכים בה.

אין אף מפלגה שהיא טוטאלית ומתאימה למודל המאפיין כל שלב, זהו תיאור כללי של מגמות ובכל נקודת זמן נוכל לזהות הבדלים בין מדינות ומפלגות.

הבסיס החברתי של המפלגות- במערכות מפלגתיות רבות ניתן לזהות את מקור המפלגות בנקודות זמן מסוימות שהתרחש בהן תהליך חברתי. גם זמן רב לאחר שהתהליכים השסעים החברתיים לא רלוונטיים המפלגות עדיין קימות. למשל: יצירת מפלגות באירופה - המדינות הן לאחר קונפליקטים בין הלאומיות לבין אזורים ובין החילוניות לבין מוסדות הדת. כך נוצרו באותן התקופות נוצרו המפלגות הדתיות, השמרניות, והחילוניות הליברליות. נוצרו גם מפלגות אזוריות מול מפלגות לאומיות (היום כמעט אין מפלגות אזוריות, מה שנותר היום אלו מפלגות ליברליות ושמרניות). המהפכה התעשייתית יצרה הבדל בין מפלגות האצולה לבין מפלגות העירוניים, ליבראלים. בנוסף נוצר גם סוג של מפלגות אגרריות, עד היום בסקנדינביה יש מפלגות איכרים.

סיכום המפלגות- מפלגות הן יצורים סתגלניים, לפי המציאות הקיימת, אין הרבה מוסדות חברתיים אשר שורדים לאורך זמן. המפלגות יורדות בגלל התקשורת, קבוצות האינטרס הופכות להיות מרכזיות. מספר חברי המפלגה קטן עם השנים.