פרותגורס
פרותגורס הוא האב הרוחני של הסופיסטים. הראשון שקרא לעצמו "סופיסט". שני כתבים עיקריים: "אמת". "האדם הוא מידת כל הדברים". האם כל אחד מאיתנו או המין האנושי? איזה סוג של רלטיביסם הוא מציע לנו? מוחלט- כל אחד מאיתנו הוא אמת? או משהו משותף- לאדם כמין/סוג. אפלטון לקח אתזה בכיוון אינדוודואליסטי. וגם אנחנו. כל אחד מאיתנו הוא מאמת.
שאלו שהווים- ש/כפי שהווים. מה שאדם חושב שקיים קיים ומה שלא חושב שקיים לא. או לחילופין יש לנו דברים והאדם הוא אמת מידה לאיכויות שלהם, לתכונות שלהם ולא על קיום הכסא.
שאלו שאינם- ש/כפי שאינם.
יש תשובה לפרמינדס.
א. התיחסות. היש ישנו, באדם. המשפט איננו אמת כללית אלא אנושית קודם כל. יתרה מכך אם האדם הוא המידה של כל הדברים- הוא מענין ולא כל הדברים.
ב. אם כל אחד הוא כל הדברים, אין סיבה לדבר על הטבע כדבר אובייקטיבי שקיים בפני עצמו. כי אם אני תופס משהו הרי שהוא כזה. אני אמת המידה של האמת.
אפלטון- יין הוא מתוק כשאתה חולה וחמוץ שאתה בריא. פרותגורס אומר שלא אתה השתנת, אלא ההשתנות שלך קובעת שינוי בעולם. היין באמת שונה כעת. העולם כפי שאתה תופס אותו. אם שני אנשים חווים את אותה תופעה כמו רוח. ואחד אומר קרה ואחד אומר חמה. מה האמת? שהיא גם וגם.
אם כך, אחת משתיים:
או שאי אפשר לדבר על רוח בנפרד מהתפיסות שלהם- אין דבר פיסי, הכל במציאות תלוי בתודעה שלנו. אין רוח רק תפיסה שלנו- גישה אידיאליסטית.
או שאני מוותרת על חוק הסתירה- הרוח גם קרה וגם חמה בעת ובעונה אחת
גישה הומניסטית הכל מתחיל ונגמר באדם. אין לאדם יכולת לדבר על מציאות במנותק ממנו, אין לו יכולת לדבר על אמת במנותק ממה שמאמין בו. בגלל שמאמין במשהו הוא אמיתי. לא משנה מה. רלטיביזם מטאפיזי. גורף.
הסופיסטים מדגישים מעל לכל מדע אחד: רטוריקה וגם אריסתיקה. (תורת נאום וויכוח) אנו בתקופה בה יש הד גדול ללימודים אלו. תקופת תור הזהב של אתונה והמוסדות מבוססים על נאום לפני קהל. אם אתה נתבע, ואין סנגוריה, עליך לעמוד מול 500 איש ולהגן על עצמך. אם אינך יודע לעשות זאת, אתה אבוד.
הסופיסטים עונים על הצורך הזה, אבל יחד עם ההנחות שלעיל. אני יכול לשכנע ע"פ מדע של שכנוע. הדבר הראשון שאני לא צריך זה אמת! שכנוע במצב האנושי- תלוי בשומע! רטוריקה היא מדע פסיכולוגיה של שכנוע, והיא עובדת ברובד בסיסי של רגשות. איזה אמנות כבר יש לשומע שאני יכולה להשתמש ולנצל כדי לגרום לכם לאמץ אמונה נוספת. ובנוסף, אילו ערכים יש לכם. כל חברה בעלת ערכים ונורמות שונות. תנו לי את אלו ואשכנע אותכם בכל!
הטעיות. הבסיס לכל הטעיה היא זמינות מידע. אפאחד לא חושב על המידע שלא זמין. על הדוגמאות שאינן ניתנות אפאחד לא מדבר ולא חושב או משווה.
בסיכומו של פרותגורס על מטרת הרטוריקה שלו הוא אומר: לעשות את הלוגוס החלש יותר לחזק יותר מהלוגוס הנגדי. שני לוגוסים מנוגדים לכל דבר (כל דבר בעל לווס ואנטי לוגוס) השאלה איך אני הופכת אחד מהפלחזק יותר איננה תלויה באמת אלא ביכולת השכנוע שלנו. אין שום העדפה מוסרית או הצדקה לעשות העדפה.
אפלטון לקח את הסופיסטים כאויביו הגדולים.
הסופיסטים אומרים שהם מלמדים "ARETE" סגולה טובה/מצויינות. איך אני הופך אדם למצטיין. הסופיסטים טענו שזה מה שהם מלמדים. הם הופכים את האדם ומוציאים ממנו את מה שיהפוך אותו לאדם בהקניית הארתה. כי הסגולה הזו היא מה שמשקף ערך על.
מה זה arête ?מה הופך אותך למצויין?
- הרטוריקה. יכולת השכנוע שלך.
- פרותגורס טען משו אחר (מראה שהוא מהדור הישן) הוא מלמד אזרחות טובה. מועילים לעירם. מיתוס (שאפלטון כותב בשמו) על היווצרות החברה האנושית. חלוקת התכונות והאיזון בטבע. בני אדם נשארו בלי כלום ולכן נתנו להם את ה"אומנות" יכולת היצירה. אבל זו לא הספיקה כי החיות היו טורפות, ולכן התחילו להתאגד. אלא שלא הצליחו להתאגד טוב בשל העדר יכולת פוליטית. איך ומה יש לתת לאדם על מנת להתאגד: חוש צדק ובושה בשווה. כדי שנוכל לחיות במסגרת חברתית פוליטית ולכן בענייני פוליטיקה יש לשאול את כולם! צדק: כדי לדעת מה חלקך. בושה: כדי לדעת מה אתה יודע ומה לא עניינך. אחת הצדקות היחידות בפילוסופיה היוונית שמצדיקות דמוקרטיה. לכל אחד יכול ויתרה מכך- חוש מוסרי.
למרות הרלטיביזם של פרותגורס, הוא עדין תופס באדם יצור שהקיום החברתי שלו גם נותן לו חוש לזהות מה צודק וגם לפעול לפי הצדק. לכן התיאוריה שהעיקרון של האדם הוא תועלתי ולא מוסרי, יש קריטריון חברתי להצלחה. לא אמת ושקר או מוסר ולא מוסר- אלא תועלת! מי שיביא תועלת הם בעלי הסגולה הטובה. בגלל שזה שוויוני יש לזה נופך מוסרי.
בתחום הדת: אגנוסיטיות- קרוב לאתאיזם. לא יודע אם יש אלים או אין.
בגלל חשיבות הרטוריקה, אחד ההשגים שלהם הם תחילת הניתוח של השפה. בשל שזו הכלי המרכזי של השכנוע. הם יצרו את הדקדוק. הוא זיהה את הזמן של פעלים, הפרדה בין זכר לנקבה.
ביקר את המתמטיקה על זה שאינה אמפירית מופשטת מדי ולכן רחוקה מהמציאות. ממשק בין קו לנדוקה. במציאות דבר לא מתחבר לאחר בקו אחד.
No comments:
Post a Comment