ניתוח פונקציונלי ותקשורת המונים/רייט - סיכום

מאמר 1:ניתוח פונקציונלי ותקשורת המונים/רייט       תקציר

זהו מאמר פונקציונלי – השפעה מוגבלת של אמצעי התקשורת ההמוניים.

הגדרת תקשורת ההמונים: 1.שימוש בטכנולוגיה מודרנית

                                    2.קהל גדול ,רב גווני ואלמוני

                                    3.המסרים מועברים בפומבי

                                  4.מכילים מסרים חולפים

                                  5.המתקשר נוטה להיות בארגון פורמלי,גדול ןבעל הוצאות.

המאמר של רייט דן ב3 נושאים:

1.                   דוגמאות לשאלות יסוד המנותחות ע"י הגישה הפונקציונלית.

2.                   אינוונטור פונקציונלי – נוהל המארגן השערות במסגרת פונקציונלי

3.                   ניסוח מחדש של השערות במונחים פונקציונליים.

 

 

הנושא הראשון:דוגמאות לשאלות יסוד המנותחות ע"י הגישה הפונקציונלית

את הניתוח הפונקציונלי ניתן לבצע רק על תופעות חברתיות החוזרות על עצמן("גורמים מתוקנים").

סוגי ה"גורמים המתוקנים" שבולטים במידת האפשרות לנתח אותם:

1. תקשורת ההמונים עצמה היא תהליך חברתי החוזר על עצמו. קשה לבצע ניתוח מדויק (אמפירי) של התופעה.

2.התייחסות לכל שיטה (עיתון,טלויזיה ,רדיו) כעומדת בפני עצמה.

   דוגמאות:א)המסה מאת מלקום ווילי על העיתון ותפקידיו.

                   מלקום מפרט 6 תפקידים: חדשות,פרשנות,מתן רקע,בידור ,פירסום,הפצת ידע אנציקלופדי.

                ב)מחקרו של יאנוביץ על תפקיד העיתונות הקהילתית על רקע חיי המטרופולין.

                   יאנוביץ מצא שלעיתונות הקהילתית תפקיד ייחודי ושונה מאשר עיתון עירוני גדול.

  אם ניקח אמצעי תקשורת מסוים:

  ההשפעות השונות שלו (פונקציות) הן בד"כ בגדר השערה בלבד.

  אולם ההשפעות ניתנות לבדיקה ולמחקר בתנאים של:

        *)חברה שבה אמצעי זה אינו קיים

        *)בעת שיבוש פעילותו התקינה של אמצעי זה- שביתה לדוגמא.

        *)חובה לבודד ולהוציא מהחישובים את השפעתם של גורמים אחרים שאינם רלוונטיים למחקר.

ניתוח המוסדות והארגונים המייצרים את תקשורת ההמונים.

      לדוגמא: מחקרו של וארן על מערכת של עיתון וההשפעה של כל בעל תפקיד על

                  תוכן העיתון. ניתוח שכזה בהחלט מאפשר להפיק תוצאות אמפיריות.

4.  לאסוול מבחין במספר "פעילויות תקשורת בסיסיות" (תפקידים):

     א)מעקב על הסביבה

     ב)תיאום מרכיבי החברה-פרשנות

     ג)העברת המורשת והערכים

     ד)בידור

    פעילויות אלו מנוהלות כיום בעיקר ע"י תקשורת ההמונים.

    ניתן לנתח את התוצאות של עובדה זו והדבר בהחלט טומן בחובו הבטחה גדולה

    לפיתוחה של תיאוריה פונקציונלית.

הנושא השני: אינוונטר פונקציונלי – נוהל המארגן השערות במסגרת פונקציונלית

*הניתוח הפונקציונלי אינו מגביל את עצמו לחקר השלכות שימושיות

*התיאוריה הפונקציונלית מכירה כיום שלעיתים חובה לכנס מספר סוגי השלכות כדי

  ליצור אינוונטר שלם .לדוגמא: מניעים של פעולה לעומת ההשלכות שלה (התוצאות לא תמיד

  זהות למטרה הראשונית אליה התכוונו)

 לשם כך מבוצעת

  חלוקה בין - פונקציות חבויות(בלתי מכוונות)  לפונקציות גלויות(מכוונות)

 כמו כן ישנה חלוקה בין פונקציות (השלכות חיוביות) לדיספונקציות (השלכות שליליות)

פירוט בטבלת פונקציות ודיספונקציות והשפעתן על הפרט, החברה, התרבות והאליטה הפוליטית.

      הטבלה זהה לטבלה שבמאמר: "התיאוריה המבנית תפקודית"-דן כספי (מקראה)

נושא 3: ניסוח מחדש של השערות במונחים פונקציונליים.

(כגון דרישות פונקציונליות ודגם האיזון)

קיומם של מספר רב של אמצעי תקשורת  הממלאים תפקידים שונים

       משמש למעשה כ"איזונים ובלמים".

       כל אמצעי תקשורת משתדל לבצע פעילות כחלק ממנגנון חברתי ל"טרפוד" ההשפעות

       השליליות (דיספונקציות) של אמצעי תקשורת אחר.

   לדוגמא: תתכן דיספונקציה של סיקור חדשותי: עודף מידע מוביל לעיתים לחרדה.

               הפרשנות- אמורה לטרפז חרדה זאת.

 וכך למעשה נשמר האיזון החברתי.

תקשורת המונים - סיכום

מבוא לתקשורת המונים - סיכום