פילוסופיה של העת החדשה: הרציונאליזם של דקארט

איפיון הפילוסופיה של דקראט – הרציונאליזם של דקארט

התבוננות בכותרת הספר meditayion le prima philosopia "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית".

"פילוסופיה הראשונית" – כלומר חוקרת על אודות הבסיסי, מבקשת להתחקות אחר היסודות. ובעולם החדש שלנו, שבו יש צורך לבסס את המדע – זו פילוסופיה שתבסס את המדע.

המהפכה המדעית יוצרת זעזוע בתמונת העולם הישן כך שאין יותר מתאם בין הפילוסופיה למדע. מה מבסס את המדע?

מחד דקארט מעניין להבסס את המדע, אך מצד שני אומר דקארט הוא כותב בכותרת "הגיונות"(אבל בעצם "הירהורים" – "מדיטציון"-"התבוננות"). כלומר מציע תרגיל אישי של התסכלות פנימית. יש כאן מתח בין ביסוס המדעים להסתכלות פנימית.

כדי לפתור את המתח אנו צריכים להוסיף לכותרת גורם שלא מופיע בכותרת בלטינית, אך מופיע בכותרת בצרפתית המילה "מטהפיזיקה" (...Meditation metaphysic  ) משום שכדי לבסס את המדע יש לחרוג מהמדע. יש למצוא יסוד שחורג מהמדע ויותר בסיסי מהמדע.

דקארט אומר משהו על מהות המחשבה – לחשוב זה לא להיות קרוב לעולם "לחשב חשבונות" אלא נסיגה מהעולם, החלצות מהעולם החושי ושל תכני המחשבה (כל מה שהוא מגלגל בהגיון הראשון) ורק בשלב שני יהיה אפשר לבסס את המדע.

זו פרקטיקה שדקארט יורש מהישועים (ביה"ס שנרא לה-פלאש) – הם היו מגדישים כל יום למדיטציה לתואר אחר של האל. דקארט מייבא לתוך הפילוסופיה סגנון דתי. אז בקום להרהר על תאריו של אלוהים כאן זה מתורגם להרהור שאמורה לספק בסוף מטהפיזקה מושלמת – כלומר פילוסופיה ראשונית.

המחשבה, ע"פ דקרט, אינה שייכת לסדר האל-זמני של האל. האדם הזמני והסופי הוא המקום שבו עשויה להתגלות האמת. מתוך נקודה של זמניות ניתן לגלות את האמת. האדם, האני, יש בכוחו כדי להגיע אל ביסוס המדעים. ולא רק שיש בכוחו בכדי להגיע אל ביסוס המדעים, אלא רק הסגנון המדיטיבי, היא שיכולה לספק מענה לשאלת המדע. המחשבה אצל דקארט היא תמיד בגוף ראשון. זו מחשבה אלמונית, שמתיימרת לאייש את מקום האובייקטים, כאשר היא בעצם נטועה עמוק בתוך הסובייקט. לא מתחילים לחשוב, אלא אם כן חוזרים אל המקום שאנחנו שייכים אליו. המחשבה היא אנושית.

עבור דקראט לחשוב, זה לחשוב בגוף ראשון יחיד.

הנושא המובהק של ההגינות הקרטזיאניים הוא אומנם ביסוס המדעיים (ניסוח פילוסופיה ראשונית) – אך איך ניתן לבסס את המדע? זאת רק על ידי פרוק שתי שאלות עיקריות; הנפש והאל. אלו שני האובייקטים המטהפיזיים ביותר. כלומר כדי לבסס את המדע נצטרך להוכיח את נצחיות הנפש (בלשון דקראט, להבחין את הנפש מהגוף) ומאידך להוכיח את קיומו של האל.

לבסס את המדע עבור דקארט זה לעסוק בשתי שאלות אלה, אך לא מכוח האמונה (התיאולוגיה) אלא מכוח הוכחות רציונאליות.

זהו רציונאליזם מפתיע – מחד התבוננות פנימית ומאידך הסתכלות על האל והנפש. לאור זאת צריך להגדיר מחדש מהו רציונאליזם. הרציואנליזם של דקארט "רחב" אפשר אולי לקרוא לזה "רציונאליזם מטהפיזי" שעוסק בשני האובייקטים המטהפיזיים ביותר "שאלת הנפש ושאלת האל".

עבורנו לעסוק בשאלת האל זה די ארכאי. אבל כדי להכין עצמנו נפשית למטהפיזיקה הקרטזיאנית אנו צריכים להשיל מעלינו את כל הדעות הקדומות.

אין רציונאליזם קרטזיאני בלי הוכחה לקיום האל.

פילוסופיה של העת החדשה - סיכומים
מבוא לפילוסופיה של העת החדשה