תקשורת המונים: עניין ציבורי ואילוצים מבניים

עניין ציבורי מול עניין לציבור

עניין ציבורי כדברי המלומד ד"ר זאב סגל הוא "עניין שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם אורחות חייו". לדוגמא: איש ציבור שמעל בתפקידו, והתקשורת מפרסמת את החשד, תחת ההצדקה שיש פה עניין ציבורי, הנושא יבחן בבית משפט, ורבים הסיכויים כי מכיוון שמדובר באיש ציבור שהוא רכוש הציבור, ולא אדם פרטי, על הציבור לקבל אינפורמציה לגבי האיש מכיוון שהוא מהווה סכנה למשטר הדמוקרטי ולציבור. ואולם, אדם פרטי שהתקשורת נטפלת אליו ומפרסמת ידיעה שעניינה רכילות זולה, שכל מטרתה לנבור בחייו האישיים, סביר להניח כי בית המשפט יטה לפסילת הכתבה מכיוון שהיא פוגעת בשמו הטוב של אותו אדם, ועוברת על חוק איסור לשון הרע.פרסום של עניין ציבורי ייעשה אך ורק כאשר יש לציבור עניין (במובן של אינטרס) לגיטימי לדעת עליו, לצורך מימוש זכויותיו האזרחיות והדמוקרטיות.

עניין ציבורי נבדל מעניין לציבור, הנועד לספק, כהגדרת בית המשפט העליון, "מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים". הבחנה זו מקובלת גם על רובם המכריע של כלי התקשורת. תקנון האתיקה של מועצת העיתונות מכיר בזכות לפרטיות באין עניין ציבורי בפרסום

עניין ציבורי-חשוב

עניין לציבור-מסקרן

אילוצים בבחירת חדשות

השיקולים המבניים המשפיעים על תהליכי השידור:

למיש, דפנה, 1994, החופש לצפות, מבט  שני  בטלוויזיה, הוצאת רכס, אבן יהודה, עמ'  71- 89

1. הגורם האישי – עמדות אישיות, כישורים, מערכות היחסים הבין-אישיות של מקבלי ההחלטות.
2. תפיסת קהל היעד – ההתייחסות לקהל שהשידור מופנה אליו והתאמת המסרים אל הזווית המיוחדת לאותה אוכלוסייה. ביות- דגש על הישראלים המעורבים באירוע אולימפיאדה, אסון הצונאמי.
3. מקורות המידע כמייצגי הקבוצות השולטות בחברה – הקבוצות החזקות והמאורגנות בחברה, ובהן צמרת ההירארכיה הפוליטית והכלכלית, מקבלות את רוב תשומת הלב של התקשורת המצטטת אותן, בעוד שהקבוצות החלשות והלא מאורגנות לא מקבלות ייצוג בתקשורת. הסיקור הטלוויזיוני נותן העדפה לנורמות המקובלות בחברה, כי היא ניזונה ממקורות הכוח האלה.
4. אילוצי תקציב, טכנולוגיה וזמן – אופן הפקת החדשות חשובה לא פחות ממהות החדשות. בתנאים של הגבלות תקציב ואילוצים של לוח זמנים יש עדיפות למה שמתרחש  קרוב ל"מרכז העניינים" הנוח לסיקור למשל, רעש האדמה בקליפורניה כאשר צוותים רבים שהו בה לצורך סיקור אירוע ספורט, לעומת רעש אדמה בתקופה בה לא שהו בקליפורניה צוותים רבים.
5. אילוצים ארגוניים פנימיים וחיצוניים – חוקי מדינה (חוק לשון הרע וכו..), קודים ואתיקה מקצועית, מדיניות הארגון, הסכם צנזורה וצנזורה צבאית, שיקולי תקציב, תחרות עם תחנות אחרות, לחצים פוליטיים, לחצים כלכליים.
6. הרקע האידיאולוגי של מוסדות התקשורת  ושל מוסדות חברתיים תרבותיים וכלכליים, תפיסת העיתונאים את תפקידם, התייחסות הנמענים אל תקשורת:        
   אידיאולוגיה ליברלית, ציונית קומוניסטית או קפיטליסטית, טלוויזיה מסחרית מול טלוויזיה ציבורית, תפיסת העיתונאי את תפקידו – "כלב השמירה של הדמוקרטיה" או "משורר החצר",          קהל "צרכני תקשורת" או "ציבור שזכותו לדעת". (סיכום ועריכה - אריקה בן מרדכי)

אמצעי התקשורת הם אמצעי התיווך בינינו  ובין העולם. את מרבית המידע על  הסובב אותנו אנחנו מקבלים מאמצעי התקשורת. בכל תקופה יש אמצעי תקשורת דומיננטי – כלומר אמצעי שמרבית בני האדם נוטים לקבל את המידע שלהם על העולם באמצעותו. אמצעי התקשורת הנחשב דומיננטי בתקופתנו היא הטלוויזיה. 

תקשורת המונים - סיכום

מבוא לתקשורת המונים - סיכום