תקשורת המונים
סוגי תקשורת
תקשורת בלתי מילולית - כל מה
שאני מראה מבלי לדבר, כלומר תנועות גוף, הבעות פנים, לבוש, איפור, ריקוד וכדומה.
תקשורת בין אישית בלתי אמצעית
(פנים מול פנים) - שיחה עם אדם כלשהו. מעמד שניתן לזהות בו מוען
ונמען.
תקשורת בין אישית מתווכת- תקשורת
בין אישית באמצעות אמצעי מתווך, לרוב מכשיר טכנולוגי. מכתבים, טלפונים, פקס, מחשב- דוא"ל,
תוכנות שיחה כמו מסנג'ר, UCQ. המוענים והנמענים נעזרים בפתרון טכנולוגי המאפשר את התקשורת ביניהם
למרות מגבלה המונעת מהם תקשורת ישירה.
תקשורת ארגונית פורמלית- תקשורת
המועברת בצינורות מקובלים הנקבעים ע"י מבנה הארגון. התקשורת הפורמלית ממוסדת
ועיקר המסרים המטופלים בה הם הוראות, מידע ודיווח בין הדרגים ובעלי התפקידים
השונים. לדוגמה: הרשמה, שיחה אצל המורה, שיחת עובד- מעביד,
הגדרות מילוניות
1.
כלל הפעולות
הנעשות לשם קשר עם הזולת ולהעברת ידיעות ממקום למקום, באמצעות עיתונים, רדיו, טלוויזיה,
אינטרנט, תוך ייחוס כוונות למסר והשפעה על הנמען.
(המילון החדש- אברהם אבן שושן).
2. תהליך
שבאמצעותו נערכים חילופי מידע תוך שימוש במערכות סמלים המיועד לשנות התנהגות של
יחידים אחרים (מילון וובסטר).
3. התקשורת היא תהליך, שבאמצעותו היחיד
(הקומוניקטור) מעביר גירויים (בדר"כ מילוליים), כדי לשנות את התנהגותם של
יחידים אחרים (המאזינים, הצופים, הקוראים)
(הסוציולוגים:
הובלנד, ג'אניס וקלי).
4. תקשורת היא תהליכים (פרוצדורות) שבאמצעותם
נפש אחת משפיעה על אחרת (המתמטיקאי
ואוור).
5. התקשורת היא תהליך שבאמצעותו מוקמת,
מופעלת ומשתנה מערכת סמלים משותפים לבני אדם (יריב בן אליעזר).
תקשורת המונים הוא הכינוי לאמצעי התקשורת (מדיה)
המגיעים לקהל יעד נרחב במיוחד. בין היתר ניתן למנות בקטגוריה זו - עיתונים, רדיו, טלוויזיה, ואף רשת האינטרנט בהתייחסות לכל אחד
מאמצעים אלה יש להבחין בין האמצעי, כלומר התשתית הטכנולוגית, ובין התוכן
המועבר באמצעות האמצעי. תפעול התשתית הטכנולוגיה הוא עיסוק נפרד לחלוטין מיצירת
התוכן, אם כי מובן שמתקיימת אינטראקציה בין השניים. לתקשורת המונים קיים תפקיד
חשוב בעיצוב דעת הקהל (צירוף האמונות
והדעות של אוסף גדול של פרטים או כל תושבי המדינה) ובתפיסת הציבור הרחב את המציאות.
לכל אמצעי תקשורת קיים קהל יעד (ציבור הצרכנים של אמצעי זה), וארגון מייצר, ממסד (מערכת
עיתון, בוני אתר, תחנת שידור וכו'). אמצעי התקשורת מחולקים לעולם התוכן,
והמדיה, ביניהם
קיים קשר הדוק.
בתקשורת זו אין צרכן התקשורת אחראי על תוכנה וצורתה, ואינו תופס את
יכולת העיצוב שלו את אמצעי התקשורת. אמצעי תקשורת אלו מיוחדים מאמצעי תקשורת אחרים
בכך שהם מיוצרים על-ידי ארגונים מעטים מסוימים, ונצרכים על-ידי קהל גדול ופסיבי.
מאפיין נוסף המצוי לרוב בתקשורת ההמונים, הנו אקטואליות- תקשורת ההמונים
עוסקת מבחינה תוכנית בתחומים רלוונטיים לתקופת ההווה עבור קהל-היעד.
מבחינה כלכלית, עלותה של תקשורת ההמונים מורכבת מעלות
האמצעים הטכניים ליצירתה ולהפצתה, ומשעות העבודה של הסגל האחראי על התוכן (בעיקרו
כותבים ועורכים). עלות זו עשויה להיות ממומנת באמצעים רגילים, כלומר- על ידי גוף
ציבורי או על-ידי תשלום של הצרכן, אולם מקובלת צורת מימון נוספת בחברה הקפיטליסטית - פרסום.
רשת האינטרנט נבדלת מהגדרה זו,
משום שחלק ניכר ממנה מנוהל ע"י ההמונים - צרכני התקשורת עצמם. אתרים שהוקמו
ע"י העיתונות הממוסדת (כגון אתרי החדשות הגדולים) עדיין כבולים
ל"כללים" שהיו תקפים לפני עידן האינטרנט, ולכן עדיין שייכים להגדרה של
תקשורת ההמונים המסורתית, אך אתרים קטנים ובעיקר גולשים פרטיים אינם רואים עצמם
מחויבים לכללים אלו. כך קורה שבעוד שבתקשורת נמנעים פרסומים שונים עקב צווי איסור פרסום
או עקב בעייתיות מוסרית לפרסום ידיעה זו או אחרת (למשל תמונות של ראש ארגון טרור
לאחר חיסולו), ניתן למצוא אותן בפורומים, בחדרי הצ'ט, באתרים פרטיים וברשימות תפוצה.
No comments:
Post a Comment