תקשורת המונים: טלנובלות

טלנובלה

מקור הטלנובלות הוא בדרום אמריקה. בניגוד לאופרות הסבון יש לטלנובלות התחלה, אמצע וסוף. תמיד יהיה סוף טוב עם קתרזיס.

טלנובלה משתרעת על 120- 250 פרקים. הסיפורים והעלילות יכולים להיות מופרכים אך תמיד בסביבה מוכרת וידועה.

אצל הצופה נוצרת התניה ליום ושעה קבועים היוצרים תלות. עולם מקביל לחיים האישיים עמו נפגשים יום יום, דבר היוצר תחושה של קרבה משפחתית (פמיליאריות)

הטלנובלה עוסקת בנושאים דומים לאלו של אופרות הסבון, רומנטיקה ויחסים אישיים. קיימת העדפה לדיבורים על פני מעשים.

עיקר העניין הוא איך יקרה ולא מה יקרה ולכן יש שבועונים המפרסמים את העלילה מראש מבלי שזה יגרע משיעורי הצפייה.

הצלחתן של הטלנובלות ברחבי העולם העלתה את קרנה של התרבות הלטינית בעולם. היא הציבה בכך חסם לאימפריאליזם התרבותי האמריקני. אנשים רבים ברחבי העולם לומדים ספרדית וריקודים לטיניים כמו סלסה.

הצלחתן המסחרית של הטלנובלות מראה את הסתירה בין האפשרות של השבת מלחמה על השפעה תרבותית ופוליטית מצד אחד ואת הנצחת פערי המעמדות על ידי קשרי ההון והשלטון מצד שני.

בברזיל חברת התקשורת "גלובו" חולשת כמעט על כל שוק התקשורת. רוב האוכלוסייה ענייה מאד ואפשר למצוא משפחות שצריכות לבחור בין מקרר לבין טלוויזיה. הבחירה נופלת תמיד על הטלוויזיה.

בשנות ה-80 העלתה גלובו לשלטון את הנשיא הצעיר ביותר באמצעות ייצוג טלוויזיוני. למועמד הייתה חזות של כוכב טלנובלות. והוא דיבר באופן רהוט ומשלהב נגד השחיתות. הוא נראה טוב יותר מכל המועמדים האחרים. מאוחר יותר התברר עד כמה הוא מושחת ופועל עבור גלובו.

"גוף ונפש" טלנובלה פופולארית הביאה לטשטוש גבולות בין המציאות לבדיון. לאחר שדניאלה פרז הודיעה באחד הפרקים לבירה, כי היא עוזבת אותו היא נרצחה. הסתבר שבירה רצח אותה יחד עם אשתו.

גם הנשיא וגם דניאלה פרז נוצרו על ידי גלובו.

הנשיא שהוא כביכול דמות מציאותית נוצרה כפיקציה של חברת תקשורת.

דניאלה פרז שהיא כביכול דמות פיקטיבית בטלנובלה נרצחה למעשה.

בשני המקרים הגבול בין מציאות לבדיון היטשטש לחלוטין.

בוונצאולה הייתה דוגמא יוצאת דופן לשימוש הפוליטי כביקורת על השלטון, שנעשה על ידי מפיקי טלנובלה.

הנשיא קרלוס אנדראס פרז מעל בכספי המדינה בכך שהחליף 250 מיליון בוליבר בשער מועדף ואחר החליף אותם שוב בשער רגיל. הוא הרוויח על העסקה בערך 16 מיליון דולר. 3 מיליון העביר לפילגש שלו.

חוזה אנחל הוא עיתונאי חוקר שחשף את השחיתות וקיבל איומים על חייו.

הטלנובלה "ברחובות האלה" מספרת על מפקח, נטליו דגה, שבנו נרצח, הטלנובלה משקפת את המציאות הפוליטית כמעט במדויק וזכתה ל- 90% רייטינג. הכותבים והעורכים עבדו באותו יום של השידור והפרק שודר בצמוד לחדשות. כתוצאה מכך שודרו ברצף 100 פרקים ללא סצנות אהבה. הטלנובלה הביאה לתוצאות בשטח. הפרק על גילוי השחיתות והדחת הנשיא מדהים בדמיונו ליומן החדשות ששודר באותו יום. ההמשך של הטלנובלה "ברחובות האלה" היה שחזור של יומני חדשות עם הבט של חשיפה עיתונאית. הגישה החברתית התבררה בהמשך כבעייתית מאחר והגיבור שלה, רודיה חואן קרלוס, נער משכונות העוני והפחונים היה מודל הזדהות בעייתי. הוא נתן לגיטימציה לפשיעת נוער והחטיא את המטרה של מחאה פוליטית. הטלנובלה הסתיימה לאחר 1,100 פרקים. זהו מקרה יוצא דופן בעולם הטלנובלות הן מבחינת כמות הפרקים והן מבחינת ההשפעה הפוליטית שנודעה לו.

מקסיקו היא יצרנית הטלנובלות הגדולה בעולם עם התכוונות של שיווק לאסיה, רוסיה ואיטליה.

בארץ ידועות במיוחד הטלנובלות הארגנטינאיות. סביב הטלנובלות התפתחה תעשייה של מה של כוכבים ומוצרי צריכה ותרבות. קיימת תופעה של ירידת גיל קהל היעד כמו בטלנובלות "המורדים" וקטנטנות" שכוונו לילדים בני 10-12.

 

השוואה בין הז'אנרים הטלוויזיוניים

תוכניות טלוויזיה מעוצבות על פי נוסחאות קבועות, מערכים של שימוש בקודים ומוסכמות של סיפורים אופייניים (כמו דמויות, מיקום, עצמים בסביבה, טכניקות צילום מסוימות, קצב, שימוש בקול ועוד).

אופרת סבון

נולדה בארה"ב

מבנה- פרקים בני מחצית השעה או שעה. המפיקים יודעים רק את נקודת ההתחלה. את הסוף קובעים צופים באמצעות הרייטינג. ישנן אופרות סבון הרצות למעלה מעשרים שנה.

נושא- הנושאים שערורייתיים בהם גירושים מין, כוח, כסף וסחיטה

מיקום- אתרים זוהרים ועשירים מגורי יוקרה ומשרדים מפוארים. שנות החמישים עסקו במעמד הבינוני מהפרוורים. שנות השבעים עסקו באלפיון העליון- דאלאס ושושלת. משנות התשעים ואילך יש עירוב מעמדות והקונפליקטים הנוצרים מכך.

דמויות- יש ביטוי לפער מעמדות בחברה ולקונפליקטים ביניהם. הגברים הם הדמויות החזקות ובעלות ההשפעה, נשים מוצגת בצורה מאוד סטריאוטיפית עם דגש רב על המיניות שלה.

שפת קולנוע- בימוי פונקציונאלי וקונבנציונאלי כלומר פשוט ורגיל. ריבוי צילומי אולפן

טלנובלה

נולדה בדרום אמריקה

מבנה- 120-250 פרקים לסדרה כולה יש התחלה וסוף ידועים מראש על פי מבנה דרמטי מוגדר אורך כל פרק על פי יחידת שידור, מלודרמה מורכבת מכמה מערכות יחסים בתוך המשפחה. הז'אנר בנוי על ריבוי דמויות ועלילות כך שכל סיפור מגיע לשיא בזמן אחר. בכל פרק יש קונפליקטים ושיאים אולם תמיד נגמר בבעיה לא פתורה כדי למשוך את הצופים לפרק הבא. במשך כמה פרקים נבנה סיפור מרכזי וכשהוא מגיע לשיא נבנה כבר סיפור חדש וכך הלאה.

נושא- הנושאים שערורייתיים בהם גירושים מין, כוח, כסף וסחיטה. קונפליקטים מעמדיים ויריבויות בין משפחות

מיקום- אתרים זוהרים ועשירים מגורי יוקרה ומשרדים מפוארים.

דמויות- יש ביטוי לפער מעמדות בחברה ולקונפליקטים ביניהם. הגברים הם הדמויות החזקות ובעלות ההשפעה, נשים מוצגת בצורה מאוד סטריאוטיפית עם דגש רב על המיניות שלה.

שפת קולנוע- בימוי פונקציונאלי וקונבנציונאלי כלומר פשוט ורגיל. ריבוי צילומי אולפן.