סיכום מאמר ספירלת השתיקה \ נוימן

התיאוריה של ספירלת השתיקה של נוימן משתייכת למסורת ההשפעה חזקה של התקשורת בחקר תקשורת המונים

המחקר שהכניס לדיון אודות תקשורת המונים את המושג של ספירלת השתיקה בוצע בעזרת סקרים בשנים 1971-72 שבדקו נכונות לדון בפומבי על נושאים שנויים במחלוקת .

המאמר "ספירלת השתיקה" של נוימן דן בהתגבשות דעת קהל בנושאים שבהם נדרשת הכרעה ציבורית.

כשהפרט מביע את דעתו בפומבי :

1) הוא תמיד חושש שדעתו אינה דעה רווחת ושהבעת דעתו תוביל לסנקציה  - בידוד חברתי

2) יש לאדם ספק ביכולת השיפוט שלו .

הפרט מזהה סכנת בידוד ע"י:

 1) התבוננות בסביבה

 2) הערכת ההתפלגות בעד/ נגד

 3) הערכת הכוח, הנחיצות וסיכויי ההצלחה של דעה

טענת המאמר ספירלת השתיקה

בגלל שדעה מסוימת יותר בולטת בתקשורת , הפרט חושב שיש לה יותר סיכויי להתקבל ולכן גם הוא בוחר בה.

         התקשורת מציגה את דעת המיעוט כדעת הרוב

הרשתות החברתיות מאמצות את התמונה שהתקשורת מציגה

                        דעת המיעוט נתפסת כדעת הרוב

        המציאות ה "מזויפת " מגשימה את עצמה ונהפכת לדעת הרוב.

הפרט הפועל נגד דעת הרוב הוא אדם שלא פוחד מבידוד.

אליזבת נוימן 5העלתה השערות לפני שהעמידה במבחן את מודל הגומלין של עיצוב דעת הקהל  במסגרת תיאוריית ספירלת השתיקה

1.הפרטים מעצבים תמונה של התפלגות הדעות בהתאם לעוצמתם.

       בחינת הסביבה היא בהתאם:

      א)מידת ההתעניינות של הפרט

      ב)הסיכוי שהוא יאלץ להתמודד בפומבי עם הדילמה.

2.נכונות הפרט לחשוף בפומבי את דעותיו הוא ביחס למידת החוזק והמקובלות של דעתו.

       נכונות של פרטים לחשוף בפומבי את דעותיהם מוביל לחיזוק כוחה של הדעה בעיני הפרט.

3.מכך אנו מסיקים שעודף הערכה לדעה נובע מעודף חשיפה ודיון מקיף בה (תמיכה פומבית)

4. אם הערכת המצב

          הווה = עתיד       אז יהיה שימור של הדעה

          הווה ≠ עתיד      אז יהיה שינוי דעה

 

5. אם הערכת כוחה של דעה הוא  הווה חזק =עתיד חזק אז הפרט יהיה מוכן לחשוף את דעותיו בפומבי.

דוגמא : תומכי הכנסייה במהפכה הצרפתית.

ראה עוד מאמר על ספירלת השתיקה.

תקשורת המונים - סיכום

מבוא לתקשורת המונים - סיכום

ספירלת השתיקה\ נוימן -סיכום