דיון בסוקרטס:
רקע. שלושה מקורות לגבי חייו של סוקרטס:
- אריסטופנס. כתב מחזה ששמו "עננים" מציג את סוקרטס כסופיסט וכמי שעוסק בפילוסופית טבע. בהתחלת האפולוגיה- כתב ההגנה שלו בביה"מ, סוקרטס מתיחב לאריסטופנס שיצרו לו דימוי האתונאים ששונים מהמציאות.
- היסטוריון והוגה בשם קסינופון. כותב דיאלוגיים סוקרטיים. סוקרטס כאן יותר פרקטי ויותר ארצי. אפלטוניסטים שונאים את קסינופון.
- אפלטון.
סוקרטס: בן לאשה מילדת היה עני ושמן ומכוער. התחתן עם סנטיפה, יצא שמה לשימצה בתור מרשעת. 3 ילדים. אזרח טוב השתתף בשלושה קרבות במלחמה הגדולה. מה שהיה עושה הוא להסתובב במקומות הציבוריים של אתונה ותופס אנשים לשיחה בהקשר כלשהו. אנשים היו ניגשים אליו להתווכח עם סוקרטס. לא קיבל כסף מתלמידיו (גם העשירים מאוד). העד הכי טוב לכך שאינו סופיסט הוא זה שהיה עני (כך טען באפולוגיה) ואז נשפט והוצא להורג. כעת עלינו לתת הסבר ללמה יצא להורג. שלוש תשובות רווחות:
- פסיכולוגית- סוציולוגית: סוקרטס היה אדם מעצבן, השפיל אנשים.
- תשובה רומנטית: ביחס לפילו'. פילוסוף מצוי בניגוד מובנה עם המדינה. בשאלות שמעלה מערער על שאלות היסוד של החברה, פותח לדיון את ההסכמות הבסיסיות ואת הנורמות הבסיסיות ואת הטאבויים הכי גדולים שאין לפתוח. (טען טענות רדיקליות אבל לא הכי ולא ערער על מוסכמות הדמוקרטיה, אפלטוןכתב דברים נוקבים הרבה יותר)
- תשובה היסטורית-פוליטית: המלחמה הגדולה היא שפריקלס המנהיג הראשון מת, יש מאבק מנהגתי, ומהלך קריטי ב415 של אתונה לנסות להכריע את המלחמה "המסע לסיציליה" ביוזמת אלקיביאדס שנחשב למנהיג הבא. משכנע את העם, המסע יוצא ומיד לאחר מכן חוג המתנגדים טוענים שעשה חטא דתי, ותובעים אותו שלא בפניו למוות. הוא בורח תוך כדי המסע לספרטה, משמידים את הצי שהגיע ומנצחים את המסע. מיעץ לספרטה נגד אתונה. בורח לפרס אחרי שמסתבך עם מלך ספרטה...אחד הבוגדים הגדולים ש ההיסטוריה. האתונאים הפסידו! אחרי כישלון המסע, אתונה עוברת תהפוכות פוליטיות גדולות ואלימות. באחד השלבים יש מסע ימי והאתונאים מנצחים את הצי הספרטני, מתחילה סערה ולא מצליחים למשות הגופות. המפלגה היריבה באתונה תובעת על כך שלא משו מהמים. האוליגרכים תובעים שיעמדו את כל האסטרטגיים לדין כאיש אחד. היה התור של סוקרטס להכריע בנושא. קובע שזה בניגוד לחוק, ויש לשפוט אותם בנפרד, יום אחרי זה מתחלף מוצאיים את כולם להורג ונשארים ללא אסטרטגיים.
תקופת הטרור של שלטון ה30 רוצחים 1500 אזרחים ואורחים באתונה, לחיסול פוליטי/רכושי ובמקביל (זה כמו 50אלף כיום) בראש החבורה עומדים קרובי משפחתו של אפלטון! אחרי כל זה, יש חנינה כללית אלא אםהיית חלק מהמוסד הדיקטטורי של ה30 או ה10. מה שמשותף לשלושת קרובי המשפחה של אפלטון וגדול בוגדי יוון: קריטיאס, כרמידס ואלקיביאדס: שלושתם היו תלמידים של סוקרטס.
זה מה שעומד ברקע לדברים של "השחתת הנוער" בה הואשם סוקרטס. ההאשמה מלווה בשנים נוספים: אי כיבוד אלי אתונה והכנסת אלים חדשים. סוקרטס מבין שבעיקר מדובר בהשחתת הנוער. מגן על עצמו לבד, כופר בכל האשמות, ומורשע ברוב של 281 מול 220 מושבעים. כשמגיע שלב גזר הדין, ומציעים עונשים, מוצע עונש מוות (סוקרטס מתגרה בקהל- פרס לאזרחים הטובים של אתונה בדמות ארוחת חינם, או לחילופין ישלם אגורה) ודניםאותו למוות 361 ?! הוא יכול להציע גלות וידע שיקבלו אתזה, אפילו היתה לו הזדמנות לברוח מהכלא והוא העדיף שלא.
ביוגרפיה אינטלקטואלית:
שהיה צעיר עסק בפילוסופית הטבע, מילטים, פיתגוראית, מה שהשפיע עליו יותר מהכל היתה המהפכה הסופיסטית, המפנה ההומניסטי של הסופיסטים יחד עם ההכרה שהרלטיביסם הסופיסטי והתבוססות על השכנוע במקום על האמת הם דברים רעים. מה שאומר הרבה זה שהסיבה שהוא חכם יותר מאחרים זה שבעוד שאחרים חושבים שיודעים אבל לא יודעים- טועים להאמין שהם יודעים, סוקרטס מודע ויודע שהוא לא יודע. יש בסוקרטס הומניזם ובקורתיות שמזכירים את הסופיסטים, אבל יחד עם הטענה שנובעת של הכשר כל פעולה, זכות לכל טענ והרלטיביזם, הקצנה של התועלת האישית במקום הצדק והמוסר. סוקרטס מזהה שהרלטיביזם הסופיסטי מגיע לשם ומבין את ההשלכות שהטענה של הסופיסטים שמלמדים arête היכולת לנאום ולשכנע ואין אמת ומוסר, והאדם הולך לאיבוד. המהפכה ההומיניסטית מובילה לדה-הומניזציה אצל הסופיסטים.
השאלה של סוקרטס. מהו איזשהו מושג? עצם השאלה למרות שלא מגיעים לתשובה, מראה שסוקרטס מאמין שלעצם השאלה יש כוח רב.
א. השאלה "מהי X?" מניחה שיש תשובה. שניתן לתת הגדרה.
ב. אפשר לתת הגדרה אחת שמפסיקה ותופסת את כל סוגי הX/אומץ... ההגדרה היא אוניברסאלית. לא מחפש סוגיםשונים ומסוייגים של הדבר. אם אני מצליח לתת הגדרה אוניברסאלית, אני מספקת שני תחומי ידיעה בסיסיים:
i. הגדרה אוניברסאלית שחלה על כל הפרטים הרלוונטים
ii. קבועה ובלתי משתנה. זו נותנת לנו את אותה יציבות ואמת שאנו מחפשים מאז שהיראדקלוס אמר העולם משתנה ואני לא יכול לדעת עליו. אין לי ידיעה על המשתנה בחושים.
סוקרטס אומר שלא יודע על מקרים פרטיים אבל שיטת האינדוקציה נותנת לי להבין את ההגדרה הכללית של אומץ דרך מקרים פרטיים. הכללה חורגת מהעולם המוחש ומעלה אותו לרמה שלא תלויה ברמה של כסאות. ההגדרה רלוונטית גם ללא כסאות. לסוקרטס אין תשובה אבל מגדיר לנו מה תהיה תשובה, מהם תנאי הידיעה. איך תיאורטית למרות שהוא לא מצליח, אפשר להמלט מהרלטיביזם הסופיסטי ע"י חיפוש ושיחה שמטרתה להגיע להגדרה ע"י הכללה מהמקרים הרלוונטים. הליך ביקורתי כזה נותן לנו הגדרה שתספק את תנאי הידיעה. ואם נעשה זאת טוב, ונצליח להגדיר, התגברנו על האי ידיעה איתה התחלנו ועל הטענות הרלטיביסטיות. לא מצליח אבל כישלונו נותן לנו לקח פילוסופי חשוב והיכולת להגיע לדיוק וכלליות במושגים בהם אנו משתמשים. דרישה זו תישאר! זו המהפכה הראשונה של סוקרטס (השניה- מוסרית ושלישית- פוליטית)
No comments:
Post a Comment