שאלת המוות אצל הרמב"ם

שאלת המוות אצל הרמב"ם

תגובות נפוצות לשאלת המוות

·         שני תגובות למוות:

1.       הכחשת המוות והסופיות של האדם. (לדוג' אמונה בעולם הבא)

2.       השלמה עם המוות. (לדוג' אפיקורוס: פילוסופיה שמטרתה להביא את האדם להשלמה עם המוות. העלמת הפחד מהמוות).

·         לפי הרמב"ם הרב הגדול של בני האדם מתים באופן מוחלט. מופע חד-פעמי שמסתיים.

·         תכלית החיים של האדם, השכר הגדול ביותר שיש לאדם: להישאר בחיים. הרמב"ם טוען כמובן כי מעט יצליחו, אבל זו התכלית הגדולה של האדם.

·         הרמב"ם אינו עוסק בהכחשת המוות הוא עוסק בניסיון לנצח אותו. על פי הרמב"ם אין גן עדן וגיהנום: יש או כיליון מוחלט או נצחיות מוחלטת.

·         תשובת אפלטון (שונה מתפיסת  הרמב"ם): הסיבה לארוס היא הטכניקה של בני האדם להישאר בני אלמוות. הארותיקה היא הכלי לנצח את המוות => לעשות ילדים.

תשובת הרמב"ם לשאלת המוות

·         א' ס"ח ואריסטו (תורת ההכרה): כשאדם יודע דברים הוא נהיה הדברים עצמם. האם יש משהו שכשידע אותו אדם הוא יהפוך לנצחי?

·         שאלת הנצחיות של האדם תלויה לדעת הרמב"ם בשאלת הגוף-נפש. אם הנפש קשורה בגוף, כשהגוף ימות הנפש לא תוכל לצאת. בג' ח' אומר הרמב"ם: יש מושכלות שאינן נגישות לתבונה בגלל הגוף. (אפלטון אמר "הנפש לכודה בגוף" הפילוסוף, כשהוא חושב/מתפלסף מתאמן בלהיות מת. מתאמן בלהשתחרר מכבלי הגוף).

·         כיצד משחררים את הנפש מהגוף: על ידי ידיעה של דבר שאינו חומר, רק צורה. אם אדם מצליח להבחין בשכלים הנבדלים (הצורה הטהורה בפילוסופיה של ימי הביניים), אם אדם מצליח להגיע לשכל הנבדל, לשכל הפועל, ל-אישים (זה השכל הפועל שמעל גלגל הירח של עולם 4 היסודות),  אז הוא יצליח להפוך את קיומו לכזה שאינו תלוי בגוף. אי תלות בגוף מבדילה בינו לבין הנפש ובמות הגוף, הנפש לא מתה.

·         מכאן המסקנה, ידיעת השכלים הנבדלים, היא נצחיות הנפש. שאלת נצחיות הנפש היא השאלה האם ניתן לדעת את השכל הפועל.

·         העולם הבא, בפירוש הרמב"ם, הוא עולם של חשיבה טהורה. המחשבה היא תענוג. העולם הבא הוא תענוג טהור.