השכל הפועל על פי הרמב"ם
האם ניתן לדעת את השכל הפועל?
·
יש פרשנים שטוענים שדעת הרמב"ם במורה נבוכים אינה מאפשרת ידיעה אנושית של השכל
הפועל. על פי פרשנות זו הרמב"ם סבור כי אין נצחיות לנפש. ולכן צריך להשלים עם המוות. תכלית החיים לפיכך על פי הרמב"ם צריכה להיות אחרת.
· פרק א' נ"ד של מורה נבוכים של הרמב"ם מתאר את מסע חייו של משה רבנו ובקשותיו מהאלוהים.
"הראיני נא את כבודך" משה רצה לדעת את מהות אלוהים. "הראיני נא את
דרכיך" רצה לדעת את הטבע. אלוהים השיב לו שלא יראה את פניו (את מהותו) אך
יראה הוא את דרכיו (את הטבע). פרק א' נ"ד של מורה נבוכים ממקם את גבולות ידיעתו של האדם רק
בפיסיקה ולא במטאפיסיקה. => אי אפשר להגיע לשכל הפועל.
·
א' ע"ג: (כשלי החשיבה של האדם) התקפה על המותקלימו
-
פירוש הביקורת של אריסטו על אפלטון: אפלטון ביאר את העולם על פי עולם
האידאות. אריסטו אומר שכל העולם אכן התבהר אך מה הרעיון השטותי הזה של האידיאות.
לפי אריסטו נפתרה בעיה אחת ונוצרה בעיה אחרת. הרמב"ם טוען שהרבה פעמים אנשים
פותרים בעיה אבל יוצרים בעיה גדולה יותר מזו שהייתה.
-
המותקלימו/כל"מ טוענים אם העולם קדמון והרוח תופסת מקום. אם
העולם קדמון יש אינסוף אנשים שחיו ולכן יש אינסוף רוחות שמסתובבות בעולם. איך יש
מקום לזוז בעולם? בגלל שיש מקום לזוז בעולם כנראה שהעולם לא קדמון והוא נברא. הסיקו
מתוך תפיסת נצחיות הנפש את בריאת העולם.
-
הרמב"ם עונה על שאלה זו במורה נבוכים: לדעתו של הרמב"ם בעיית החיים על פני המוות היא שאלה
גדולה יותר ובעייתית יותר משאלת בריאת העולם. ולכן אין טעם לבסס עליה משהו חדש.
·
מכאן, שההרמב"ם לא בטוח לגבי השכלים הנבדלים. שלמה פינס טען שהרמב"ם
מטיל ספק בקיומן של השכלים הנבדלים.
No comments:
Post a Comment