תפיסת הרמב"ם על רקע תפיסת המדע בימי הביניים

תפיסת המדע בימי הביניים:

·         שפע - בימיה"ב תמונת העולם היתה כי העולם לא נברא כי אלוהים ברא את העולם יש מאין אלא כי אלוהים עלה על גדותיו. העולם הוא אקסטצניה של אלוהים . זה לא אחרות מוחלטת של אלוהים עם העולם, כמו בתאיזם ולא זיהוי מוחלט של העולם עם אלוהים כמו בפנתאיזם.

גם הפילוסופים והרמב"ם וגם מקובלים נמצאים באותה תמונת עולם.

חומר הוא כל כך רחוק מהאל עד כדי כך שהוא לא האל. זו תמונת האצלה ניאואפלטונית.

נבין את תמונת הקוסמוס כמו שהבינו אותם האריסטוטלים בימיה"ב.

·         מבנה העולם בימיה"ב:

במרכז העולם בימיה"ב ניצב כדוה"א. מקיפים את כדוה"א גלגלים. הם עשויים מאתר.

אין ריק. שזה שלא רואים חומר בין הכוכבים לא אומר שהוא לא קיים. יש כאן התנגשות בין מה שהעיניים מדווחות לבין מה שתבונה מדווחת. אריסטוטלי אמיתי יאמין לתבונה ולכן לא יכול להיות ריק. מה שמכונה היום החלל החיצון הוא מלא בחומר שפשוט אינו נראה.

יש תמונה של 9 10 או חמישים ומשהו גלגלים.

הגלגלים נמצאים בתנועה.

כשיש תנועה צריך לשאול מה המניע. מה יוצר את התנועה.

בחפצים מה שמניע את החפץ הוא חיצוני לחפץ.

מה מניע את עצמו?

משהו חי - זו הגדרה של אריסטו. חי הוא מה שמניע את עצמו.

העץ גדל - זו תנועה עצמית.

העץ זז ברוח - זז בגלל הרוח (מניע חיצוני).

מה שיש בו תנועה שמקורה הוא עצמו הוא חי.

הכוכבים - האם מקור התנועה חיצוני או הם עצמם.

אם הם מניעים את עצמם הכוכבים חיים.

לדעת אריסטו, אלפארבי, רמב"ם - בטוח שהם חיים.

כל מה שמונע מדברים חיצוניים תנועתו ספורדית ולא עקבית לעומת התנועה המעגלית המושלמת הנצחית של הכוכבים. לא יכול להיות שתנועה מעגלית מושלמת נצחית נגרמת על ידי מישהו אחר.

כדי להבין את העמדה צריך לצאת מהתודעה שלנו ולהכנס לתודעה של אדם אחר. העולם הוא חי, כך העולם נראה.

מה מניע כל בעל חיים?

התשוקה שלו.

מה שמניע את בע"ח אלו (הכוכבים) היא התשוקה שלהם. למה הם משתוקקים?

נוכל להסיק זאת מתוך הסתכלות על התנועה שלהם

התנועה שלהם היא תנועה ללא תנועה (שינוי ללא שינוי). מהו השינוי שבו עצמו אין שינוי? תנועה מעגלית.

תנועה קווית תמיד משתנה כי כשיש שינוי כיוון, תמיד יש רגע של אי תנועה. כלומר יש שינוי בכיוון התנועה, ובקצב שלה. התנועה הקווית אינה רציפה אלא אם העולם אין סופי בגודלו. בכל שינוי בתנועה רציפה יש שינוי של התנועה עצמה.  מהי התנועה היחידה בה כל הזמן יש תנועה ואין שינוי של התנועה? תנועה מעגלית. זו התנועה הכי יציבה שיש - אין שינוי בשינוי של הגלגלים. זהו שינוי יציב. לכן זו התנועה הכי מושלמת.

תשוקות חומריות כל הזמן משתנות. התשוקה משתנית ולכן התנועה בעולם היא תמיד תנועה עם שינוי. תנועה ללא שינוי - תשוקה למושא לא משתנה. כלומר האובייקט לא משתנה.

אובייקט לא חומרי הוא לא משתנה. המושכל הוא הדבר היחידי בעולם שנמצא מעל הזמן. מכאן למדנו שיש בעולם אובייקטים לא חומריים. תנועה נובעת מתשוקה ומשתנית לפיה. התשוקה משתנית לפי השתנות האובייקט. לפיכך תנועה לא משתנית משמעה תשוקה לא משתנית משמע אובייקט לא משתנה. אובייקט לא משתנה חייב להיות רוחני כי החומר הוא מה שמשתנה. רוחני אינו משתנה.התשובה לשאלה 2+2=4 נשארת תמיד אותה תשובה, כי התשובה היא מעל הזמן.

במושגים של ימיה"ב קראו להם שכלים נבדלים (להבדיל משכל המחובר לגוף שיש לאנשים חיות וכד'). שכל נבדל - גופים של ידע גבוה המרוקן לגמרי מתכונות קונקרטיות.

מה התשוקה של כל השכלים האלו?

כל גלגל רוצה לדעת את השכל שמעליו. הגלגל האחרון רוצה לדעת את האל והאל רוצה לדעת את עצמו.

אם יש מרווח בין כוכבים חייב להיות שיש גלגלים עשויים מאתר (שהוא חומר שאי אפשר לראותו). אם הגלגלים בתנועה סימטרית הם חייבים להיות חיים. אם התנועה סימטרית הם משתוקקים למשהו לא משתנה (כי אחרת ההשתוקקות היתה משתנה) ולכן  המושא הזה חייב להיות רוחני (כי חומר משתנה). לכן יש עשרה שכלים וכל אחד מהם משתוקק לזה שמעליו והוא משתוקק לאלוהים המשתוקק לדעת את עצמו.

אבן רושד - למה לא יכול להיות שכל הגלגלים משתוקקים לאותו שכל?

ואז הוא דיבר על שכל קוסמי אחד.

בפרק ב' של משנה תורה הרמב"ם מפרש שכלים כמלאכים - כלומר שאומרים מלאכים מדברים על השכלים.

·         מה מניע את העולם?

התשוקה לדעת את השכל שמעליהם.

סקרנות  היא הכח המניע את הקוסמוס. אהבה לחוכמה.

הטבע חי.

אין כאן הפרדה בין ידיעה לערכים. אם אדם מאופיין על ידי תשוקה לדעת הוא חלק מהתנועה הענקית של הקוסמוס. זה מחייב אותו תודעתית מוסרית. המוסר לא נפרד מהידיעה אלא נובע ממנה (סוקרטס- הטוב הוא ידיעה)

משבר המדע המודרני - לא השינוי בידיעות (כדוה"א במרכז במקום השמש) אלא התפישה השונה של העולם - העולם הימי"ב הוא עולם חי. הכל דחוס בשכל ותשוקה.

המדענים המודרנסטיים הרגו את הטבע. הוא הפך מחי לדומם.

עכשיו האדם נמצא במצב אחר מול הטבע - עכשיו מתחיל ניכור.

האדם נהיה בודד, אנונימי. בעולם הפגאני לא רק שהטבע היה חי הוא גם דיבר אל האדם כאלים, והאדם היה יכול לפענח ממבנה הטבע את העתיד (מעוננים, פענוח קול ציפורים, פענוח סימנים בכבד חיה). פגאניות היא פרסופיקציה של כוחות הטבע. האדם מקשיב לטבע המדבר אליו באמצעות סימנים.

מדע אריסטוטלי - כוחות הטבע לא קשורים לאדם. אבל יש אינטלקט - הכוכבים חושבים, העולם חי ונושם, ואם כי חוקיו לא קשורים לאדם והם קיימים בפני עצמם, בסיסו הוא חושב כמו האדם.

מדע מודרני - הרג גם את זה. אין שכל בעולם מלבד האדם ואלוהים הגואל את האדם מבדידותו.

אח"כ גם הרגו את אלוהים והאדם הפך להיות מנוכר לחלוטין.

זה התמונה בו חי האדם המשכיל. האדם הלא משכיל חי בעולם בו העננים חיים. האדם המשכיל חי בעולם בו הכוכבים לבדם חיים.

האתר - חומר החמישי ממנו בנויים הכוכבים. כל החומרים מתחת גלגל הירח עשויים מערבוב של יסודות אוויר אש מים אדמה. כשהגוף מת הוא מתפרק ליסודותיו. הכוכבים לא בנויים מערבוב של חומרים אלא מחומר אחד ולכן הוא לא מתפרק ולכן הם חיים לנצח. הוא חומר בלתי נראה.

השכל העליון - אלוהים.

השכל הכי תחתון - נקרא אישים (במשנה תורה). השכל הפועל. זהו השכל שאנחנו יכולים לדעת כי הוא השכל שתחת גלגל הירח, של עולם ארבע היסודות בו אנו חיים.

לבדוק האם זה מלאכים או לא.

·         מה שהנביאים קולטים בנבואה הוא השכל הפועל (הוא נמצא באותו מישור אונטולוגי כמו אלוהים פשוט האצלה רחוקה שלו).

האם הרמב"ם האמין בתמונה זו? יכול להיות שהוא אחד מהראשונים שהטילו ספק בעולם המוצג כרגע. אם זה נכון יוצא שהוא לא אריסטוטלי אלא אחד מהראשונים המערערים על האריסטוטליות.

מי שרוצה לדעת עוד שיקרא חלק ב פרק כ"ד

קריאה במורה נבוכים של הרמב"ם