פילוסופיה של המדע

פילוסופיה של המדע היא תחום בפילוסופיה שהתפתח במהלך המאה העשרים והוא נוגע לטיבה של הפעולה המדעית וטיבו של הידע האנושי שמושג בעזרת המדע. הפילוסופיה של המדע החלה את דרכה בעיקר בתור פילוסופיה של השיטה המדעית. מטרתה של הפילוסופיהשל המדע בראשיתה הייתה לנסח כלים לוגיים ותיאורטיים בעבור המדע בכדי שזה יוכל להשיג תוצאות שניתן לסמוך על אמיתותן. מטבע הדברים פנתה הפילוסופיה של המדע אל הלוגיקה ואל הפילוסופיה האנליטית בכדי למצוא כלים וחוקים שעל פיהם צריכה השיטה המדעית להתנהל.

במקביל ניהלה הפילוסופיה של המדע דיון לגבי משמעותם הפילוסופית של הכלים הלוגיים והמדעיים האלו. כך למשל, אחד הזרמים הבולטים בפילוסופיה של המדע בראשיתה היה הזרם של הפוזיטיביזם הלוגי שדרש לכלול בתור ידע אנושי רק את מה שהוכח באופן אמפירי או שהוסק מתוך דברים שהוכחו בדרך אימפרית, וזו על מנת "לנקות" את המדע והפילוסופיה מסברות בלתי מבוססות. בשלבים אלו סברו חלק גדול מהעוסקים בפילוסופיה של המדע כי הבעיה של המדע היא ביסודה בעיה של שפה, וכי שימוש בלתי מוגדר ומעורפל בשפה הוא הגורם למרבית בעיותיה של הפילוסופיה של המדע.

ואכן, עיסוק רק הוקדש במסגרתה של הפילוסופיה של המדע לנושא השפה המדעית והניסיון להשתמש בכלים לוגיים בכדי לנסח שפה חד משמעית שמייצגת את המציאות על סמך דיוק מדעי וחד ערכי. משניסיונות אלו לא צלחו עברה הפילוסופיה של המדע לגישות מורכבות יותר במסגרת הפילוסופיה הפוסט-אנליטית.

הפילוסופיה של המדע  גם פגשה מפגש הרה גורל עם הסוציולוגיה, בעיקר עם משנתו של תומס קון, פילוסוף מדע שטען כי הידע המדעי מושג מתוך מה שהוא כינה "פרדיגמה", צורת חשיבה נתונה בהקשר היסטורי שמגדירה את פעולת המדע, מטרותיו, שיטותיו וכו'. המהפכה שחולל קון במסגרת של הפילוסופיה של המדע היא עצומה מכיוון שהוא הכניס את המרכיב התרבותי אל תוך הפילוסופיה של המדע והפעילות המדעית וויתר על היכולת של המדע להגיד משהו שאינו תלוי זמן וחברה.

הפילוסופיה של המדע הניבה במהלך המאה העשרים כמה מהעבודות הפילוסופיות המרתקות ביותר בעת המודרנית, אך רבים טוענים כיום כי מאז שנות ה-70 שרויה הפילוסופיה של המדע במשבר.