סיכומים: מבוא להיסטוריה פוליטית: קובה

Wednesday, March 28, 2012

מבוא להיסטוריה פוליטית: קובה

מבוא להיסטוריה פוליטית: קובה

קוּבָּה. חלק מהאימפריה הספרדית עד סוף המאה ה- 19. 1895 מרד של קובנים כנגד הספרדים. בין המנהיגים המשורר חוסה מרטי. 1898, ארה"ב מכריזה מלחמה על ספרד שבסופה הם משחררים את קובה מידי הספרדים. ב- 1902 מתקבלת חוקה כמו-עצמאית, הכוללת תיקון פלאט, שר החוץ האמריקאי, המעניק זכויות מפליגות של התערבות ביחסי החוץ והבטחון לארה"ב.

ההפיכה. פולחנסיו בטיסטה, גנרל בצבא הקובני ונשיא ב- 1940-4. מרץ 1952 הלה מארגן מהפכה מתוך חשש להפלתו והווה לרודן. פידל קסטרו, יליד 1926, אחד משבעה אחים, תלמיד בית-ספר ישועי לשעבר, תלמיד משפטים שנשבה בקסמי הסוציאליזם, שותף בהתארגנויות סטודנטיאליות סוציאליסטיות בקובה ומחוצה לה (עוד קודם לימי המהפכה של בטיסטה). ב- 26.6.1953 פעולת כשל של הסטודנטים המרדניים כנגד בסיס הצבא. פידל ואחיו ראול קסטרו נאסרים. קסטרו [פידל] נושא נאום. הוא נאסר ל- 15 שנה וכעבור שנתיים משוחרר ומוגלה למקסיקו. החבר'ה חוזרים על ספינה (82 איש) כדי להפיל את בטיסטה. צבאו של הרודן הורג 70. בין 12 הנותרים, צ'ה גווארה ופידל, בורחים אלו אל ההרים. הם יוצרים קשר עם קבוצות אחרות הפועלות ברחבי המדינה ולאט לאט במשך שנתיים, תוך צבירת אהדה הולכת וגוברת, הם פועלים. ב- 1958 בטיסטה מבין כי אין לו תמיכה. 31.12.1958 בטיסטה בורח ולמחרת המהפכנים נכנסים להאוונה.

ההפיכה הנה מתחילתה הפיכה עבור העם, עבור השבת המדינה לעם הקובני. תחילתה ברפורמה אגררית. יסוד הרפורמה אינו קומוניסטי כי אם לאומי: אדמת קובה לקובנים. בעלי אדמות, ובהם אמריקאים, כועסים על רפורמה זו (קובהף מגרש משחקים אמריקאי). אפריל 1959: קסטרו מבקר בארה"ב ומורה כי הוא יהא נייטרלי בסצינה הבינ"ל. קסטרו מדבר עם הסובייטים ובנקודה מסויימת אייזנהאור חותך את הקשרים עם קובה. 1962, קנדי מאשר תכנית פלישה לקובה [של גולים קובנים, למען הפלת קסטרו]. הצבא הקובני בולם את הפלישה, הורג ושובה מאות. נותר כעס על האמריקאים המתערבים במדיניות הפנים-קובנית. 1 במאי אותה שנה מכריז קסטרו על קובה כמדינה קומוניסטית, ומהדק את קשריו עם ברה"מ. האמריקאים מבקשים לבודד את קובה מן הסצינה הפן-אמריקאית (במונחי יבשת). קסטרו מזמין את רוסיה להציב ראשי נפץ גרעיניים על אדמת קובה. אוקטובר 1962: משבר הטילים עם קובה, בן עשרה ימים של מתיחות: התקרבותו של העולם יותר מאי-פעם למלחמה גרעינית. מושג לבסוף הסכם: האמריקאים מתחייבים שלא לפלוש לקובה והסובייטים מפנים את הטילים. קסטרו זועם שהדבר נעשה מעל ראשו.

מדיניות הפנים של קסטרו. המשך הרפורמה האגררית והקצנה של המשטר. הרפורמה הופכת להלאמת אדמות שעליהן מציבה המדינה חוות לאומיות. בתחום התעשייה נעשה ניסיון של קובה להתנתק מהתלות בסוכר (בראשות צ'ה גווארה, שר התעשייה). הניסיון נכשל והמדינה שבה להסתמך על הסוכר.

קסטרו אינו מנהיג את המפלגה הקומוניסטית. ב- 1964 הוא מאחדה עם כוחותיו והיא הווה למפלגה היחידה הרשמית. ישנן בחירות, אך רשמית בלבד. בין השאר הודות לקיומם של הוועדים להגנת המהפכה- המשמשים זרועות של השלטון בתוך החברה הקובנית.

חינוך (עד אוניברסיטה) ובריאות- חינם. מחסור ברופאים [שהיגרו] הביא לרפורמה בתחום זה עד שנוצר עודף רופאים שיוצא [כחלק ממדיניות של קסטרו] לאמריקה הלטינית.

מדיניות חוץ. למהפכה השפעה רבה על אמריקה הלטינית וכך גם על העולם השלישי. מדינה קטנה וענייה למדי הצליחה ליצור מהפכה ולהצליח על-פניו על-אף ולמורת מעצמת העל השכנה. קובה נותנת השראה ותמיכה לשמאל באמריקה הלטינית. מעמדי ביניים במדינות אמריקה הדרומית, מתוך התייראות מעליית כוחו של השמאל, מאפשרים את עליית, בזה אחר זה, של שלטונות צבאיים. קובה עצמה ניסתה לעזור למדינות קטנות במאבקן כנגד אימפריאליזם וקולוניאליזם, ובתוך כך שלחה כוחות [צבאיים ורפואיים] לאפריקה, למשל לאנגולה. בצבא הקובני הדרגה הגבוהה ביותר- רב-סרן, זכר לשנאה התהומית כלפי הגנרל בטיסטה. לאורך השנים ביקש המשטר להסתיר את ההגירה השלילית מן המדינה. לאורך שנות ה- 60 גלתה אוכלוסייה בהיקף משמעותי מן המדינה (בעיקר למיאמי). ב- 1980 התנגש אוטובוס בשגרירות פרו בהאוונה. האזרחים מצאו עצמם תחת ריבונות פרו וסירבו לצאת משטח זה, כלומר תמורת יציאה מקובה בלבד. כמה מאות אנשים הצטרפו לשטח שגרירות פרו ו-ונצואלה. לבסוף הוסכם כי אנשים אלה יצאו מקובה והשלטון ביקש להציגם כיסודות שליליים ומיותרים ועליהם הוסיף כמות גדולה של אסירים ושאר יצורים אנטי-משטריים שהושלכו מן המדינה. אחד מן היוצאים בגל זה: רנאלדו ארנס.

1990-1, קריסת ברה"מ תפסה את קובה בנק' בעייתית. גם לגבי קובה הייתה ברה"מ שותפת-הסחר והמסבסדת העיקרית. מונהג קיצוב במזון ובמצרכים, עד שקסטרו מחליט לפתוח את המדינה לתיירות כדי להכניס כסף זר. נוצרת כלכלה דואלית, זו הקובנית הרגילה וזו שכוללת אנשי חוץ, מטבע חוץ והיקפים פראיים יותר של עושר. אנשים בעלי השכלה ויכולות פונים לעסוק בתיירות. נוצרת בקובה מציאות בלתי-שוויונית.

ב- 2008, לאחר מס' אשפוזים, מוותר פידל על נשיאותו ואחיו ראול, שותפו למהפכה, מועמד תחתיו. ראול מקדם מספר רפורמות בתחום הצרכנות כדי להיטיב עם הציבור. רוב מוחלט של אזרחי קובה.

כללי. בדבר הפער בשיטה כלכלית קומוניסטית פגומה למחצה. הסגירות הפוליטית אינה מאפשרת לראות [או להתמרד כנגד] הפער והבעיה. בתוך כך המהפכות המתוארות לעיל הן בעלות יסוד לאומי, אנטי-מערבי. החינוך והצבא מעבירים אותו מסר: מסר יותר לאומי מאשר קומוניסטי כנגד האויבים מבחוץ. כלומר מסר לאומי מעל למעמדי ולפער הכלכלי-חברתי.

ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו

סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:

מבוא להיסטוריה פוליטית: מתי מתחילה המאה ה-20?

מבוא להיסטוריה פוליטית: מרד הבוקסרים בסין

מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריאליזם במאה ה-19

מבוא להיסטוריה פוליטית: האימפריאליזם בראשית המאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: המודרניזציה באירופה בראשית המאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: תמורות פוליטיות באירופה בראשית המאה העשרים

מבוא להיסטוריה פוליטית: לאומיות, אידיאולוגיה ואימפריאליזם

מבוא להיסטוריה פוליטית: אידיאולוגיות באירופה בראשית המאה ה-20

מבוא להיסטוריה פוליטית: עימותים אידיאולוגיים בראשית המאה העשרים

מבוא להיסטוריה פוליטית: גרמניה, אוסטרו-הונגריה, צרפת ואיטליה