תיקון עולם במחשבה המדינית היהודית

בלידשטיין עושה חלוקה בין החברה האידיאית לחברה הריאלית. הוא מניח כי אין חציצה מוחלטת בין האידיאה לריאליה, אלא ישנו חוט המקשר ביניהן. בכדי להגיע למימוש החברה האידיאית על בסיס החברה הריאלית, על החברה להעניק מרחב של שיקול דעת לחכם שנמצא עלי אדמות. משום שאלוקים אינו מתגלה עוד לחברה, מרחב שיקול הדעת הולך וגדל.

תפיסת זו של "תיקון עולם" מטרתה מציאת הכללים באמצעותם ניתן יהיה להפוך את עולם האידיאה לעולם הריאליה.

  

המושג תיקון עולם, אפשר לראות בו שני מובנים:

1. תיקון עולם אוטופי (לאוטופיה שני מובנים: "שום מקום" / "המקום הטוב")
2. תיקון עולם תהליכי

תיקון עולם אוטופי – ההתמקדות הינה בעתיד. העתיד הוא החשוב והוא עומד כנגד המציאות הריאלית בהווה שהיא מקולקלת. ישנו ניגוד בסיסי מובנה בין העולם האידיאי לבין התפיסה הקיימת במציאות. תיקון העולם האוטופי משמעותו המרה / שינוי מוחלט בין העולם הריאלי לבין העולם האידיאי. התיקון במובן זה הינו בעל מוניזם מוסרי, כלומר יש רק מוסר ריאלי אחד, אליו אנו שואפים. זוהי מציאות מושלמת בה העתיד הינו הרמוני, והוא עובד על-פי בסיס מוסרי אחד הנקבע על-ידי החברה וחל על כלל חבריה. תיקון זה הינו סטטי והרמוני באופיו, שכן הוא מבוסס על שיתוף פעולה בין כל פרטי החברה. ישנה דיאלקטיקה בין העתיד להווה, כאשר הרעיון הוא שהמציאות הריאלית מאפשרת קיום של דעות המנסות להחריב את דעות העולם האידיאי.

תיקון עולם תהליכי – ההתמקדות הינה בהווה. בדומה לתיקון האוטופי, גם בתיקון זה ישנה ביקורת חברתית ותרבותית כלפי המציאות הקיימת, אך נקודת המוצא הינה בהווה – וממנה מנסים לשנות את העולם. יש ניסיון לקבל את המציאות הקיימת כעובדה מוגמרת בה יש לחיות. אין מדובר בהמרת עולם ההווה בעולם העתיד, אלא בשיפור ושכלול של העולם הקיים בעזרת הכלים הקיימים בעולם זה. בהתאם לכך,  נקודת ההתייחסות המוסרית הינה פלורליזם ולא מוניזם, כמו בתיקון הראשון.

תיקון זה מקבל את העובדה כי ישנן חברות שונות בעלי כללי התנהגות שונים וכי לשיפור המציאות כל אחד מבצעת תיקונים כראות עיניה. על כן המציאות היא דינאמית.

 

שלושה שלבים בהתפתחות התפיסה של תיקון עולם:

1.       קיום אנושי במסגרת הקהילה- למשל, סטאטוס הנשים המשפטי לא היה מוגדר בתוך הקהילות היהודיות ולכן נדרש המושג 'תיקון עולם' להסדרתו.

2.       הסדרת המערכת הכלכלית-חברתית בקהילה- למשל יצירת תקנה שתהא תיקון עולם דרך מוסדות ציבוריים. לדוגמא: הסכם הפרוזבול שיצר הלל הזקן, הוא תקנה המאפשרת יצירת חוב בשנה השישית וחובה להחזיר אותו בשנה השביעית על-אף שמיטת הכספים בשנת השמיטה.

3.       בין הפורמליזם ההלכתי להתנהגות האנושית- גישור בין ההלכה לבין התנהגות האנושית.

המחשבה המדינית היהודית והנוצרית  בהקשר למושג 'תיקון עולם'-

על-פי המחשבה הראשונה, הנוצרית, כיון שהאדם חטא בחטא הקדמון הוא נמצא במצב נפילה מתמיד. העולם נתפס כמושחת ולכן תפקיד המנגנון הפוליטי הוא למנוע שחיתות זו.  בתפיסה זו ישנו ניגוד מובהק בין העולם האידיאי לבין עולם המציאות המקולקלת, והרצון הוא המרת העיר הארצית בעיר האלוהים. על-פי התפיסה השנייה, היהודית, ניתן לראות מצד אחד תפיסה אוטופית מוחלטת, לפיה השאיפה היא המרת העולם הריאלי, בו לא כולם סוגדים לאלוקים היהודי, לעולם הסטטי ההרמוני, בו כולם נמצאים תחת מלכות שדי. מצד שני, המחשבה המדינית היהודית מבקשת ליצור אתוס פרקטי, בו מסתכלים על עולם המציאות ומקדשים אותו.