מבוא להיסטוריה פוליטית: איך הפכה מלחמת העולם הראשונה למלחמה עולמית?
מדוע
מלחמה עולמית ולא אירופית? בשל המאבק על אדמות במזרח התיכון,
ובמיוחד עם הצטרפותה של האימפריה העות'מנית, שנכנסה להסכם עם הגרמנים רק באוגוסט
1914, לאחר ההרפייה של החשדנות הגרמנית כלפי רמתה של אימפריה זו.
*
הסיעות האנטי-מלחמתיות הקטנות
בתחילתה של מלחמת העולם הראשונה הולכות וצומחות ככל שמתמשכת המלחמה ומייאשת את הציבור.
*
מלחמת העולם הראשונה מלווה בניסיון מתמיד להרחיב את
הגבולות, לא רק באירופה, תוך ניסיון לשלוט בהתקוממות [משוערת] של המיעוטים הנכבשים
במושבות. מסיבה זו הולכים הצרפתים והאנגלים לכבוש את הבורים בדרום-אפריקה [אף שזו
כבר דומיניון], ובהמשך את השטחים הגרמניים באפריקה [?].
*
הגרמנים מפסידים לראשונה בשאנדונג,
סין, ליפנים. בריטניה דורשת מהיפנים לאבטח את קווי האספקה של הצבא הבריטי ואלו אכן
מלווים את הספינות הבריטיות [המכילות סקוטים, איריים, אוסטרליים, הודיים] מאיזור
ניו-זילנד עד לתעלת סואץ.
*
סרביה נעלמת מהר מאוד, עם תחילת
מלחמת העולם הראשונה, אך המלחמה בבלקן נמשכת: רומניה מול בולגריה. יוון מצטרפת אל מדינות ההסכמה
בשנה השנייה [?] של המלחמה. שאלת הריבונות על שטחה של מקדוניה (סרביה או בולגריה)
מתעוררת בתקופה זו.
*
הסיעה הסוציאליסטית האיטלקית מתנגדת
לכניסה למלחמה. הסיעה הקטנה שבעד כניסה למלחמה מונהגת ע"י מוסוליני,[1]
האינטרוויסטים (intervention), מצליחה לסחוף את המדינה
פנימה כדי להשיב מחיקה של אוסטריה את השטחים של דוברי האיטלקית.
*
יש להזכיר את המהלך של יצירת מהפכה
בקרב יריבך (רבלוציונום פוליטיק), כפי שניסה לעשות הסוכן הבריטי לורנס [איש ערב?]
בקרב היחידות הערביות הטרום-מדיניות במזרח התיכון שהיו נתינות של האימפריה
העות'מנית.
*
החזית הארוכה ביותר של מלחמת העולם הראשונ: הרוסית. הגרמנים
מצליחים לחדור לעומק תחומה של רוסיה. מול האוסטרו-הונגרים לע"ז מצליחים
הרוסים להתקדם. בתוך האליטה הרוסית מתהווה משבר. הצאר ניקולאי נשוי לצארינה
אלכסנדרה, המושפעת ע"י ראספוטין הנזיר המתהולל. הלה 'מכניס לראשה' רעיונות של
צידוד בתוקפנות מלחמתית. בחזית הקווקז מתנהלת מערכה איומה בין הרוסים לבין
העות'מנים. ערב המלחמה רוסיה הינה יצרנית המזון מס' 1 באירופה. עתה, בתוך המלחמה,
ייצוא המזון נפגע ועוד יותר ממנו הייצור עצמו מצטמצם. בגלל בעיות ארגוניות, בעיות
של שחיתות, ובנוסף להם בשל הפיגור הטכנולוגי היחסי [והנסיגה כמובן מהכיוון הדמוקרטי
שבו החלה רוסיה לצעוד]; (לחץ נוסף מכיוון פולין: יוזף פילדסוצקי, בראש צבא פולין,
לוחם לצד הגרמנים, כנגד הרוסים). לכך יש להוסיף את ההסתה והמרדנות הבולשביקית
והמנשביקית בתוככי הצבא. במרץ 1917 מורדת הקצונה הצבאית בצאר. הקצינים מבינים כי
א"א להמשיך כך, משעה שהחיילים הולכים ונוטשים את החזיתות. 15.2.1917: הצאר
מתפטר. נעשה נסיון להקים ממשלה דמוקרטית ולהמשיך במלחמה לצד צרפת ובריטניה, מתוך
הבנה שלוּ ינטשו את המלחמה יקיץ הקץ על צרפת.
*
ב- 1912 נבחר בארה"ב הנשיא
ווילסון. הלה מייצג את המוטיב המרכזי ביחסי החוץ של ארה"ב לפיו על ארה"ב
להימנע מהתערבות במלחמות של אירופה (הצד המשלים של דוקטרינת מונרו). עם-זאת מוכנה
ארה"ב לעזור לבריטים באספקת מזון וכסף, על-בסיס הברית שיש בין השתיים. בנוסף,
מתכוננת ארה"ב לפתח את תעשייתה בכיוון צבאי. המצע לפיתוח שכזה- תעשיית הרכב,
אשר בעשור צמחה בארה"ב מכלום לייצור משגשג. ואעפי"כ בסוף מלחמת העולם הראשונה האמריקאים נכנסים למלחמה באירופה לקראת סופה. הסיבה: מדיניותה של גרמניה. גרמניה
רואה עצמה כסובלת מן החרם הבריטי על הימים ומבקשת לשברו ע"י שימוש בטכנולוגיה
קיימת, אשר טרם נוסתה עד אז בהיקף נרחב: הצוללות. מלחמת הצוללות מתנהלת בתחילה ע"י
התרעה של הצוללות הגרמניות לספינות הבריטיות לפינוי הספינות והטבעתן. בתגובה,
הבריטים פותחים במציאות של שיירות מעורבות בספינות-קרב ומשחתות והגרמנים מפסיקים
להתריע ומטביעים מיד. ב- 1915 מטביעות צוללות גרמניות שתי אוניות בריטיות,
"לוזיטנה" שעל סיפונן מאות אזרחים אמריקאיים. כמעט שנתיים עוברות עד
שהאמריקאים מצטרפים.
*
סיבה נוספת. המהפכה המקסיקנית ומלחמת האזרחים
שמתהווה בעקבותיה בין 1911 לבין 1917. מגיבורי המהפכה, חוואי עשיר בעל צבא פרטי,
פרנסיסקו וויה שמו, מחליט לפלוש ב- 1916 לתוך ארה"ב. הוא כובש את העיר
קולומבוס שבמדינת טקסס. האמריקאים נכנסים למקסיקו. הגרמנים מזהים הזדמנות להשאיר
את האמריקאים מחוץ לזירה. שר החוץ הגרמני צימרמן שולח מברק לשגרירו במקסיקו סיטי, ע"מ
שיעזור לפרנסיסקו כנגד האמריקאים. המודיעין הבריטי מיירט את המברק.
*
סיבה סופית. התקיפות של הצוללות הגרמניות באופן
מקיף כל ספינות ואוניות שמגיעות לבריטניה כולל אלו האמריקאיות.
*
כחודש לאחר המהפכה הרוסית מצטרפת
ארה"ב למלחמת העולם הראשונה.
היא מליחה לעזור בעצירת הגרמנים לפני כיבוש פאריס. עד שכניסה זו מגבה את יציאתה של
רוסיה מן המלחמה בהמשך אותה שנה.
*
האמריקאים והבריטים מצליחים לעצור את
הגרמנים שפורצים, יחד עם האוסטרו-הונגרים בראשות רומל, אל צפון איטליה.[2]
*
צ'ר'ציל (שר הימייה) מבקש להוביל את
הצי הבריטי לכבוש את מיצרי הדרדנלים וחוטף באבי-אביו מן העות'מנים הממקשים את המים
באיזור ופוגעים בכלי-השיט הבריטיים. הבריטים מתגברים את צבאם (צרפתים, בריטים,
אוסטרליה, ניו-זילנד) ומהלך הקרב במשך שבעה חודשים, הוא קרב מר וממושך.
*
שתי חזיתות נוספות במזרח התיכון של
הבריטים מול העות'מנים (בשיתוף יועצים גרמניים ואוסטריים): עיראק ומצרים-פלסטינה.
ובספש"ד, לאחר מאמצים רבים, מצליחים הבריטים להכריע. הבריטים עוזרים גם למרד
הערבי המונהג ע"י ההאשמים.
1.
אחד הדברים שמוכיחה מלחמת העולם הראשונה: תפקידה של הממשלה בארגון
החזית הפנימית [לספיגת המלחמה] חשוב מן האופן שבו מנהל הצבא את החזית החיצונית.
2.
ההישחקות של המדינה לאורך המלחמה אינה רק חומרית-ציודית
כי אם גם ממש כזו הקשורה לכוח האדם. כוח האדם נשחק בחזית ובתוך כך גם בעורף, היינו
בייצור. הנשים נכנסות למלא את תפקיד הגברים בייצור בעורף, מה שמוביל להענקת שיווין
זכויות לנשים ברחבי אירופה.
3.
ארגון המשאבים. מלחמת העולם הראשונה לימדה שבזמן הקרב המדינה צריכה
להשתלט באופן גורף על התכנון המרכזי של הייצור; על-מנת לייצר איזון מתאים בין חזית
ועורף בדרך לשימור של עמידות ולייצור נצחון. הובנה [נהייתה] לראשונה הטוטאליות של
המלחמה. ללא התערבות מסיבית של המדינה בכל תחומי החיים לא ניתן לנהל את המלחמה.
מלחמה מוכרעת ע"י שילוב של כל האלמנטים יחדיו.
ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו
סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
No comments:
Post a Comment