ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

המאפיינים של המדינה – "יהודית" ו"דמוקרטית" יסודיים מאד בתחומים רבים. עם זאת, הנושא לא מקבל הצגה אקדמית שיטתית ומסודרת.

השאלה של 'ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית' הינה שאלה משפטית. חלק מהנושאים היסודיים בהם נדון בשיעור – בעלי היבט משפטי ברור, אולם רובם נושאים היסטוריים, פילוסופיים, פוליטיים וכו'. המייחד את האחרונים הוא היותם טעונים מאד.

קריטי לטפל בנושא השיעור בכלים אקדמיים, מפני שיש לו המון תשתית עובדתית, ערכית, נורמטיבית של חשיבה, אולם קשה לעבוד איתו באופן רציונאלי, הוא מעורר התנגדות או מאיים עלינו.

בשיעור זה, עלינו להפעיל על החומר הנלמד את הכלים האקדמיים החמורים ביותר, נחפש: אמת; הבנה; קריטריונים להטלת אחריות; הבחנה בין טענות עובדתיות לטענות ערכיות, מוסריות, משפטיות; הבחנה בין משפט פנימי לחיצוני; משפט רצוי ומצוי וכן הלאה.

מצד שני,

פעמים רבות, נגלה שידע אנושי לא נרכש ולא מועבר בחלל ריק. ראייתנו את הדברים מושפעת מהסובייקט. פעמים רבות אנו קולטים דברים דרך הפריזמה של העולם הרגשי-הערכי שלנו, של האינטרסים והרצונות שלנו.

כל חוקר, כל איש מדע, נדרש להכיר את האופן בו הוא עצמו שומע דברים (כמנגנון של בקרה). אנשים רואים אותם דברים בצורה שונה, מאחר שהאינטואיציות שלהם – שונות. האינטואיציות שלנו הן חלק מהתשתית עליה אנחנו קולטים מידע.

אם כן, מטרת הקורס, מעבר ללמידה עצמה, למידה לעשות בקרה דרך החשיבה שלנו.

--

הצירוף "מדינה יהודית ודמוקרטית" קיבל את המכובדות שלו במשפט, כתוצאה מחוקי-היסוד של 1992.

חוקי היסוד של 92', באופן ברור, ובצורה שלמעשה לא ברורה השפעתה המשפטית על התפיסה של המבנה החוקתי שנוצר, מגדירים את ישראל כמדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית.
יש לכך חשיבות משפטית, וגם אידיאולוגית, מפני שאין ספק שהזיהוי הזה של המדינה כיהודית ודמוקרטית אפשרו את החיקוק של חוקי-היסוד האלו. המאבק שקדם לחיקוקם נבע ממחלוקות שונות בכנסת.

המאבק קדם-חוקי-היסוד נבע מחוסר היכולת של כוחות מרכזיים בכנסת הישראלית להסכים על עקרונות יסוד שיהיו היררכיים ויוכלו להוות בסיס למה שנקרא "ביקורת שיפוטית" על חוקים שאינם מתיישבים עם חוקי היסוד. המחלוקת נבעה גם מחוסר הסכמה סובסטנטיבית על מה שצריך להיות בחוק, וכן מחוסר הסכמה על השאלה החשובה והנפרדת – מי מחליט שקיימת מחלוקת?