מבוא להיסטוריה פוליטית: השלכות מלחמת העולם הראשונה
במלחמת העולם הראשונה לא הושג שום ניצחון
טוטאלי. אמנם היה צד מפסיד שאולץ לחתום על הסכם שלום בו לא היה
חפץ. ואולם, אף חייל זר לא הצליח לחדור אל אדמת גרמניה, מעבר לאותה כניסה של צבאות
רוסיים לפרוסיה בטננברג ובאגמים המאזוריים בשלב מוקדם של המלחמה. לא זו בלבד
שגרמניה שימרה שלמות טריטוריאלית, הצבא הגמרני שימר פחוא"י את כוחו. מבחינת
הציבור הגרמני, הושת מחיר אשר לא תאם את המציאות הפיסית; "בשטח".
אצל האוסטרו-הונגרים והעות'מנים
המצב היה אחר. המפלה בויקטרויו בנטו [לאיטלקים] הייתה קשורה בהתפוררות
המנהיגותית-פוליטית של האימפריה. האימפריה העות'מנית אמנם [ג"כ] התפרקה, אולם
הוכיחה במלחמה, למשל בגליפולי, יכולות בלתי-צפויות. רוסיה לא יצאה מן המלחמה ב-
3.3.1918 (תאריך חוזה), אלא כבר בדצמבר 1917, לפי הבטחות לנין לעם. במהלך המשא ומתן
הפסידה רוסיה שליש מאוכלוסייתה, חצי מתעשייתה ותשעים אחוז של ייצור הפחם. החוזה
אמנם מופר לאחר מפלתה של גרמניה. הסכם זה היווה הישג עצום לאימפריה העות'מנית
במלחמתה בקאווקז מול רוסיה.
14 הנקודות של ווילסון. החוזים, שבאו לעשות
פורמליזציה של תוצאות מלחמת העולם הראשונה, חשפו חוסר הסכמה בקרב מדינות ההסכמה. 14 הנקודות של
הנשיא האמריקאי ווילסון לא היו מקובלות על צרפת ובמיוחד על איטליה ואנגליה. האחרון
ביקש להורות על
1.
שקיפות בעשיית ההסכמים (אין חוזים סודיים), מתוך
הנחות-יסוד של משטרים דמוקרטיים, של נתונים דמוגרפיים וכו'. ווילסון מייבא אל
דרישותיו אלה את התפיסות האמריקאיות של רצון העם וכו'.
2.
חופש שיט בינ"ל, מה שמנוגד למציאות במסגרתה הבריטים
שולטים על המעברים;
3.
הוא דורש מסחר בנ"ל חופשי עד כמה שניתן ללא העדפות:
אין להשתמש בעוצמה פוליטית-צבאית כדי לכפות הישגים כלכליים;
4.
להוריד את רמת החימוש לרמה המינימלית הנדרשת (הצהרה
אנטי-אימפריאלית);
5.
לטפל בבעיית המושבות;
6.
פינוי כל הכוחות הזרים מרוסיה (אף שהאמריקאים עצמם פלשו
לרוסיה להתערב במלחמת האזרחים); יש לכבד [לפצות?] את בלגיה;
7.
להשיב את אלזס ולוריין לצרפת;
8.
עדכון גבולות איטליה בהתאם לקווי לאום (היינו לפי השפה
המדוברת באיזור);
9.
עצמאות לעממים שהיו תחת אוסטרו-הונגרית;
10.
לשחרר את סרביה ומונטנגרו ולתת לסרביה גישה לים;
11.
הדרדנלים והבוספורוס יישארו בשליטה תורכית אך פתוחים
בינ"ל;
12.
הקמת פולין עצמאית;
13.
הצורך בהקמת ארגון בינ"ל שיווסת את היחסים בין
המדינות (ארגון שאליו ארה"ב לא הצטרפה).
חזונו של קיינס. מסמך זה יצר בעיות רבות. לצדו
נוצר מסמך אחר, מוצלח יותר, של כלכלן שעבד עם הטרז'ורי הבריטי לאורך המלחמה, ג'ון
מיינארד קיינס, שהיה גם חבר במשלחת הבריטית לוורסאי. המסמך הנבואי The Economic Consequences of the
War. קיינס טוען כי המהלכים הפוליטיים, כפי שהוכתבו בוורסאי ובסן-ז'רמאן,
בלוזאן ובחוזים השונים, הם מרשם לאסון ופתח למלחמה הבאה. עיקר הטענה מבוססת על
ניתוח כלכלי: לנסות לגרום לכך שמדינה, שבאופן שרירותי נקבעה כאשמה במלחמה תשלם
ליתר העולם פיצויים- דבר זה ייצור אסון.
יוגוסלביה
מכונה עם סוף המלחמה ממלכת הסרבים הקרואטים והסלובנים. אלבניה, שריד של האימפריה
העות'מנית, מדינה מוסלמית המצויה בקרב אוכלוסיה נוצרית אורתודוקסית. פולין מקבלת
אזור של מזרח-פרוסיה, ובכלל זה חבל שלזיה המלאה מכרות.
ראה גם: היסטוריה פוליטית בת זמננו
סיכומים נוספים בהיסטוריה פוליטית:
No comments:
Post a Comment